המשבר הכלכלי מכה בשוק המשרדים: המחירים ירדו ב-11% במוקד ההייטק הרצליה

בתל אביב תפוסת המשרדים ירדה בכ-6%. איפה ניתן לשכור משרד במחיר הזול ביותר בארץ?
עינת פז-פרנקל |

שוק הנדל"ן המשרדי בארץ נפגע מהמשבר הכלכלי בחודשים האחרונים, מגמה המתבטאת הן במחירי השכירות והרכישה של משרדים, והן ברמת התפוסה של משרדים, כך עולה מנתונים חדשים שמפרסמת היום (יום ג') חברת מאן נכסים.

במוקד ההייטק הרצליה, מחירי המשרדים ירדו בשיעור הגבוה ביותר בארץ - 11% ובמרכז הפיננסי של ישראל, תל אביב, תפוסת המשרדים ירדה בכ-6%, לפי נתוני מאן. בעיר רחובות ניתן למצוא את המשרדים הזולים ביותר להשכרה - המחיר הממוצע למ"ר ברחובות הינו 44 שקלים.

הנפגעים העיקריים מהמשבר הם בעלי הנכסים בהרצליה, אומרים במאן, עם ירידת מחירי שכירות של 11% ביחס ברבעון הרביעי של 2008 לרמה של 70 שקלים למ"ר. ירידת תפוסת המשרדים בעיר מסתכמת בכ-4%, מ-97% תפוסה ברבעון השלישי ל- 93% ברבעון הרביעי.

תפוסת המשרדים השכורים בתל אביב ירדה בשיעור של כ-6%, מ- 96% ל- 90%, אולם המחיר נשאר יציב - 75.34 שקלים למ"ר בשני הרבעונים האחרונים של 2008. גם בערים ירושלים ורמת גן נרשמו ירידות תפוסה של 6%.

בחינת הירידה במחירי הקניה של משרדים, מעלה כי הירידה החדה ביותר הייתה בהרצליה - מחירי הקניה ירדו ב-19% ל- 9,332 שקלים למ"ר ברבעון הרביעי.

הפערים בין מחירי השכירות בתל אביב למחירים ברחובות עומד על 42%. בעלי העסקים ברחובות משלמים 44 שקלים למ"ר, כאמור, לעומת 75.34 שלים למ"ר שמשלמים בעלי העסקים בתל אביב.בפתח תקווה המחיר הוא 54.19 שקלים למ"ר עם ירידה של 5% בתפוסה מ- 95% ל-90%.

"אם מסתכלים לאחור על המצב שאליו נקלע שוק הנדל"ן כתוצאה מהטלטלה העוברת על השווקים הפיננסיים והתגברות מחנק האשראי במגזר העסקי, מצטיירת תמונה של שוק צר ונוקשה המנסה למזער כל נזק אפשרי במהלך שנת 2009", אומר ג'קי מוקמל, יו"ר ומנכ"ל קבוצת מאן נכסים. "המשמעות היא שיותר ויותר חברות מציעות שטחים להשכרה בשכירות משנה לתקופות קצובות, וזאת כדי להוריד מהעלויות. למרות זאת, וחרף היצע השטחים שגדל לאחרונה, עדין איננו רואים היסטריה בשוק השכירות ולא מורגשת נטישה או הפרת חוזים, כפי שאירע בשנת 2001 עם משבר בועת ההיי-טק".

מוקמל מוסיף כי "אם עד לפני מספר חודשים שיעור התפוסה במתחמי ההי-טק דוגמת רמת החיל, קריית עתידים ואזור הרצליה פיתוח עמד על קרוב ל-100%, היום נפלטים לשוק משרדים עם רמת גימור וריהוט מלא ובזמינות מיידית. עיקר החברות שעזבו הן מתחום ההיי-טק, שירותים פיננסיים וספקי שירות".

במאן נכסים מעריכים כי ברבעון הראשון של 2009 תמשיך הירידה במחירי השכירות אך התפיסה תישאר קבועה, כתוצאה משכירות משנה.

"בשוק הנדל"ן נראה כי צפויה שנה קשה" מעריך מוקמל. "אנו נהיה עדים לעצירה של התחלות בנייה בכל תחומי הנדל"ן ולשמירה על תזרים מזומנים של החברות בכדי שתוכלנה לעמוד בהתחייבויות מול המערכת הבנקאית".

לדברי מוקמל, שוק הנדל"ן בישראל צורך בסביבות 250 אלף מ"ר בשנה. "מלאי המשרדים לא גדול בהרבה, ולכן, לכשיסתיים שהמשבר והכלכלה הישראלית תתיישר, אני צופה עליות מחירים בתחום, כיוון שאז יורגש המחסור בהתחלות הבניה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.