יעקב אטרקצ'י אאורה
צילום: יח"צ

הפניקס תשקיע במרכזים המסחריים של אאורה

ההשקעה, בהיקף כולל של 140 מיליון שקל, תיתן לה אחזקה של 17.5% מהחברה, לפי שווי של 800 מיליון שקל, אחרי הכסף. לחברה יש כיום 22 מרכזים מסחריים בשלבים שונים של הקמה בפרוקטים שהקימה למגורים ברחבי הארץ, ועוד מרכזים שנמצאים בתכנון. מדובר בהשקעה נוספת של חברת הביטוח בחברת הנדל"ן, אחרי שביצעה כבר השקעות בתחום הבנייה למגורים

עוזי גרסטמן | (2)

הפניקס ביטוח תשקיע 140 מיליון שקל בחברת המרכזים המסחריים של אאורה תמורת 17.5%, ולפי שווי חברה של כ-800 מיליון שקל, אחרי הכסף. כך הודיעה חברת הבנייה היום. לאאורה יש 22 מרכזים מסחריים שנמצאים בשלבים שונים של הקמה, ברחבי הארץ, מומוקמים בפרויקטים של החברה במרכזי ערים ונועדו, בין השאר, לספק תזרים יציב, קבוע וצומח לחברה. בנוסף, מרכזים מסחריים נוספים יצטרפו לפורטפוליו של אאורה בשנים הקרובות בפרויקטים שאותם מקדמת החברה ברחבי הארץ. החברה אף הודיעה כי תבחן הנפקה עתידית. ההשקעה ההונית הזו של הפניקס מצטרפת להשקעה של 750 מיליון שקל ב-11 פרויקטי מגורים של אאורה, ומעלה את סך ההשקעה הישירה של הפניקס בפרויקטים של החברה לכ-900 מיליון שקל.


לפני קצת יותר משנתיים חתמה אאורה על הסכם עם הפניקס, שלפיו חברת הביטוח תעמיד סכום מסגרת בהיקף של עד 350 מיליון שקל, המיועד להשתתפות הפניקס בהעמדת ההון העצמי הנדרש לארבעה פרויקטים לבנייה של אאורה. לפני כשנה הפניקס הגדילהאת ההשקעה בהון העצמי של הקבוצה ל-750 מיליון שקל. הסכם ההשקעה הישיר ההוא בפרויקטים אפשר לאאורה להאיץ באופן משמעותי את היקף הפעילות והפרויקטים בביצוע ושיווק, ללא הגדלת החוב וללא דילול בעלי המניות של הקבוצה. תמורת מימון ההון העצמי בשיעור של 65% בפרויקטים, הפניקס היתה זכאית ל-30% מרווחי הפרויקטים בהם היא השקיעה.


הבעלים ומנכ״ל אאורה, יעקב אטרקצ'י, מסר כי, ״החברה מאמינה שפעילות המרכזיים השכונתיים בלב שכונות ענק תיהפך לפעילות משמעותית שתשיא רווחים ותשואות בשנים הקרובות. אנחנו מודים להנהלת הפניקס, בראשות המנכ"ל אייל בן סימון והסמנכ"ל גיא פורת, על הבעת האמון הגדולה ולא בפעם הראשונה ובטוחים שהצטרפות הפניקס בהשקעה הונית תחזק את החברה ותאפשר להרחיב את פעילותה".


מנהל מחלקת הנדל"ן בהפניקס קפיטל פרטנרס:, גיא פורת, הוסיף כי, "כפועל יוצא לשיתוף הפעולה הפורה בין הפניקס לאאורה בתחום ההתחדשות העירונית, גבשנו עסקה ייחודית נוספת, הפעם בתחום המרכזים המסחריים השכונתיים. הפניקס שמחה לרכוש לאורך זמן נתחים מחברה שתאגד תחתיה את כל פעילות הייזום העתידית של אאורה בתחום דפנסיבי ורווחי זה, שהולך ותופס תאוצה כחלק ממגמת עירוב השימושים בשכונות החדשות הנבנות על ידי אאורה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    היכן הכתבה שפירסמתם על שיפוץ הדוחות הרבעוניים איך דוח רבעוני הופך לדוח חצי שנתי! ולמה הפניקס משקיע (ל"ת)
    אנונימי 26/08/2025 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שירה תא 25/08/2025 16:03
    הגב לתגובה זו
    חצי שנה לוקח למשוך מקרן החוב שלהם את הכסףרווח מגוחך עד כדי הפסד ריאלי
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.