רשות המסים
צילום: רשות המסים

בעל חנות ירקות חשוד בהעלמות מס בהיקף 2.5 מיליון שקל

האיש ושותפו נעצרו באחרונה במסגרת חקירה של רשות המסים, בחשד לאי רישום הכנסות בסכומים גבוהים. החקירה החלה בעקבות ביקורת של יחידת ניהול ספרים ארצית, שהעלתה חשד כי בעל העסק לא דיווח על הכנסותיו המלאות. בזכות מערכת חשבונית ישראל שהושקה בסוף 2024, נתפסו עד היום חשבוניות פיקטיביות בהיקף של לפחות 10 מיליארד שקל

עוזי גרסטמן | (4)

בעל חנות לממכר פירות וירקות בחולון וחשוד נוסף הובאו באחרונה בפני בית משפט השלום בבת ים ושוחררו בתנאים מגבילים, לאחר שנעצרו במסגרת חקירה של רשות המסים בחשד לאי רישום הכנסות בסכומים גבוהים. החקירה החלה בעקבות ביקורת של יחידת ניהול ספרים ארצית, שהעלתה חשד כי בעל העסק לא דיווח על הכנסותיו המלאות. מהחקירה עולה כי בעל החנות העלים קניות בסכום כולל של כ-2.5 מיליון שקל, וכתוצאה מכך העלים הכנסות באותו הסכום לפחות. בנוסף, החשוד השני סייע בהגשת דו"חות כוזבים לרשות המסים, בכך שערך את הדו"ח על בסיס אומדנים ללא בדיקה חשבונאית מבוססת.​


המקרה הזה אינו עומד לבדו, אלא משקף תופעה רחבה יותר של העלמות מס בעסקים קטנים ובינוניים בישראל. על פי ההערכות, היקף ההון השחור בישראל מגיע לכ-21% מהתמ"ג, כשההון הלא מדווח מסתכם בכ-50 מיליארד שקל. העלמות מס מתבצעות בדרכים מגוונות, כמו דיווח על הכנסות נמוכות יותר, הגדלת הוצאות באופן מלאכותי והעסקת עובדים פיקטיביים.


רשות המסים מגבירה את מאמצי האכיפה וההרתעה במטרה לצמצם את התופעה. העלמת מס היא עבירה פלילית חמורה, שעונשה יכול להגיע עד לשבע שנות מאסר, בנוסף לקנסות משמעותיים. כמו כן, נוהל גילוי מרצון של הרשות מאפשר למי שהעלים מס להתוודות ולשלם את הסכום ללא העמדה לדין - מהלך שנועד לעודד נישומים להסדיר את ענייניהם, ובכך גם לחסוך את המשאבים הכרוכים בחשיפה ובטיפול במקרים האלה.


נכון לפברואר האחרון, רשות המסים הצליחה לאתר בחצי שנה חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של יותר מ-4 מיליארד שקל, על פי ההערכות, מאז שהושקה מערכת חשבונית ישראל בסוף 2024, חשפה רשות המסים חשבוניות בהיקפים של יותר מ-10 מיליארד שקל, ובמקביל התופעה פחתה בגלל שהמעלימים כבר מתחילים להבין שקל יחסית לתפוס אותם. מדובר בצעד חשוב במאבק נגד העלמות מסים ונגד ההון השחור, כשהחשבוניות הפיקטיביות הכניסו מיליארדים רבים בשנה למשפחות פשע ועבריינים רבים. המספרים מרקיעי שחקים ומראים שהחשבוניות הפיקטיביות היו אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של תחום הפשע בארץ, לצד הפעילות הרגילה, לרבות הפרוטקשן שנהפך גם הוא למכת מדינה.


כך לדוגמה, בחודש שעבר נעצרו 11 חשודים תושבי רהט, מושב ינון וכפר קאסם בחשד לביצוע עבירות כלכליות חמורות על חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון. המעצרים בוצעו על ידי יחידת אכ"ל (אכיפה כלכלית) דרום בלה"ב 433, ביחד עם רשות המסים - חקירות מע"מ באר שבע והדרום, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומשרד העבודה, בתום חקירה סמויה. החקירה נפתחה במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והכלכלית במגזר הערבי.


במקרה אחר, החמיר בית המשפט המחוזי מרכז בפברואר האחרון בעונשו של ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים שהורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות, וגזר עליו עונש מאסר בפועל של 42 חודשים, במקום עונש מאסר בפועל של 36 חודשים שגזר עליו בית משפט השלום בכפר סבא. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של הנאשם.  זמירו הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שבא לאחר הליך גישור, בקיזוז של 57 חשבוניות פיקטיביות, בסכום כולל של כ-55 מיליון שקל. כתוצאה מפעולותיו, נגרע מקופת המדינה מס בסכום כולל של כ-8 מיליון שקל. כתב האישום נגדו הוגש בעקבות חקירה של מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז.


המאבק בהעלמות מס בעסקים קטנים ובינוניים מהווה אתגר משמעותי עבור רשויות האכיפה, ודורש שילוב של אכיפה מוגברת, חינוך פיננסי, והסברה לציבור על חשיבות הדיווח הנכון וההשלכות המשפטיות של העלמת מס.​

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוס הדוס 08/04/2025 19:35
    הגב לתגובה זו
    מיליון חנויות ירקות בבני ברק.לבדוק
  • 2.
    בוני 07/04/2025 21:06
    הגב לתגובה זו
    כאשר מרבית כספי המס נבזזים עי ההנהגה החרדית הארורה המסרבת לאפשר לאברכים הפרזיטים לשרת בצהל.
  • גם לפי מה שכתבת החילוניים מעלימים (ל"ת)
    אנונימי 08/04/2025 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 07/04/2025 16:31
    הגב לתגובה זו
    זו המניאות שהכל יקר. המיסים חונקים. עצמאים וגם שכירים עובדים כמו חמורים וחצי המדינה לוקחת
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.