רשות המסים
צילום: רשות המסים

בעל חנות ירקות חשוד בהעלמות מס בהיקף 2.5 מיליון שקל

האיש ושותפו נעצרו באחרונה במסגרת חקירה של רשות המסים, בחשד לאי רישום הכנסות בסכומים גבוהים. החקירה החלה בעקבות ביקורת של יחידת ניהול ספרים ארצית, שהעלתה חשד כי בעל העסק לא דיווח על הכנסותיו המלאות. בזכות מערכת חשבונית ישראל שהושקה בסוף 2024, נתפסו עד היום חשבוניות פיקטיביות בהיקף של לפחות 10 מיליארד שקל

עוזי גרסטמן | (4)

בעל חנות לממכר פירות וירקות בחולון וחשוד נוסף הובאו באחרונה בפני בית משפט השלום בבת ים ושוחררו בתנאים מגבילים, לאחר שנעצרו במסגרת חקירה של רשות המסים בחשד לאי רישום הכנסות בסכומים גבוהים. החקירה החלה בעקבות ביקורת של יחידת ניהול ספרים ארצית, שהעלתה חשד כי בעל העסק לא דיווח על הכנסותיו המלאות. מהחקירה עולה כי בעל החנות העלים קניות בסכום כולל של כ-2.5 מיליון שקל, וכתוצאה מכך העלים הכנסות באותו הסכום לפחות. בנוסף, החשוד השני סייע בהגשת דו"חות כוזבים לרשות המסים, בכך שערך את הדו"ח על בסיס אומדנים ללא בדיקה חשבונאית מבוססת.​


המקרה הזה אינו עומד לבדו, אלא משקף תופעה רחבה יותר של העלמות מס בעסקים קטנים ובינוניים בישראל. על פי ההערכות, היקף ההון השחור בישראל מגיע לכ-21% מהתמ"ג, כשההון הלא מדווח מסתכם בכ-50 מיליארד שקל. העלמות מס מתבצעות בדרכים מגוונות, כמו דיווח על הכנסות נמוכות יותר, הגדלת הוצאות באופן מלאכותי והעסקת עובדים פיקטיביים.


רשות המסים מגבירה את מאמצי האכיפה וההרתעה במטרה לצמצם את התופעה. העלמת מס היא עבירה פלילית חמורה, שעונשה יכול להגיע עד לשבע שנות מאסר, בנוסף לקנסות משמעותיים. כמו כן, נוהל גילוי מרצון של הרשות מאפשר למי שהעלים מס להתוודות ולשלם את הסכום ללא העמדה לדין - מהלך שנועד לעודד נישומים להסדיר את ענייניהם, ובכך גם לחסוך את המשאבים הכרוכים בחשיפה ובטיפול במקרים האלה.


נכון לפברואר האחרון, רשות המסים הצליחה לאתר בחצי שנה חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של יותר מ-4 מיליארד שקל, על פי ההערכות, מאז שהושקה מערכת חשבונית ישראל בסוף 2024, חשפה רשות המסים חשבוניות בהיקפים של יותר מ-10 מיליארד שקל, ובמקביל התופעה פחתה בגלל שהמעלימים כבר מתחילים להבין שקל יחסית לתפוס אותם. מדובר בצעד חשוב במאבק נגד העלמות מסים ונגד ההון השחור, כשהחשבוניות הפיקטיביות הכניסו מיליארדים רבים בשנה למשפחות פשע ועבריינים רבים. המספרים מרקיעי שחקים ומראים שהחשבוניות הפיקטיביות היו אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של תחום הפשע בארץ, לצד הפעילות הרגילה, לרבות הפרוטקשן שנהפך גם הוא למכת מדינה.


כך לדוגמה, בחודש שעבר נעצרו 11 חשודים תושבי רהט, מושב ינון וכפר קאסם בחשד לביצוע עבירות כלכליות חמורות על חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון. המעצרים בוצעו על ידי יחידת אכ"ל (אכיפה כלכלית) דרום בלה"ב 433, ביחד עם רשות המסים - חקירות מע"מ באר שבע והדרום, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומשרד העבודה, בתום חקירה סמויה. החקירה נפתחה במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והכלכלית במגזר הערבי.


במקרה אחר, החמיר בית המשפט המחוזי מרכז בפברואר האחרון בעונשו של ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים שהורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות, וגזר עליו עונש מאסר בפועל של 42 חודשים, במקום עונש מאסר בפועל של 36 חודשים שגזר עליו בית משפט השלום בכפר סבא. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של הנאשם.  זמירו הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שבא לאחר הליך גישור, בקיזוז של 57 חשבוניות פיקטיביות, בסכום כולל של כ-55 מיליון שקל. כתוצאה מפעולותיו, נגרע מקופת המדינה מס בסכום כולל של כ-8 מיליון שקל. כתב האישום נגדו הוגש בעקבות חקירה של מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז.


המאבק בהעלמות מס בעסקים קטנים ובינוניים מהווה אתגר משמעותי עבור רשויות האכיפה, ודורש שילוב של אכיפה מוגברת, חינוך פיננסי, והסברה לציבור על חשיבות הדיווח הנכון וההשלכות המשפטיות של העלמת מס.​

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוס הדוס 08/04/2025 19:35
    הגב לתגובה זו
    מיליון חנויות ירקות בבני ברק.לבדוק
  • 2.
    בוני 07/04/2025 21:06
    הגב לתגובה זו
    כאשר מרבית כספי המס נבזזים עי ההנהגה החרדית הארורה המסרבת לאפשר לאברכים הפרזיטים לשרת בצהל.
  • גם לפי מה שכתבת החילוניים מעלימים (ל"ת)
    אנונימי 08/04/2025 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 07/04/2025 16:31
    הגב לתגובה זו
    זו המניאות שהכל יקר. המיסים חונקים. עצמאים וגם שכירים עובדים כמו חמורים וחצי המדינה לוקחת
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.