בעל חנות ירקות חשוד בהעלמות מס בהיקף 2.5 מיליון שקל
האיש ושותפו נעצרו באחרונה במסגרת חקירה של רשות המסים, בחשד לאי רישום הכנסות בסכומים גבוהים. החקירה החלה בעקבות ביקורת של יחידת ניהול ספרים ארצית, שהעלתה חשד כי בעל העסק לא דיווח על הכנסותיו המלאות. בזכות מערכת חשבונית ישראל שהושקה בסוף 2024, נתפסו עד היום חשבוניות פיקטיביות בהיקף של לפחות 10 מיליארד שקל
בעל חנות לממכר פירות וירקות בחולון וחשוד נוסף הובאו באחרונה בפני בית משפט השלום בבת ים ושוחררו בתנאים מגבילים, לאחר שנעצרו במסגרת חקירה של רשות המסים בחשד לאי רישום הכנסות בסכומים גבוהים. החקירה החלה בעקבות ביקורת של יחידת ניהול ספרים ארצית, שהעלתה חשד כי בעל העסק לא דיווח על הכנסותיו המלאות. מהחקירה עולה כי בעל החנות העלים קניות בסכום כולל של כ-2.5 מיליון שקל, וכתוצאה מכך העלים הכנסות באותו הסכום לפחות. בנוסף, החשוד השני סייע בהגשת דו"חות כוזבים לרשות המסים, בכך שערך את הדו"ח על בסיס אומדנים ללא בדיקה חשבונאית מבוססת.
המקרה הזה אינו עומד לבדו, אלא משקף תופעה רחבה יותר של העלמות מס בעסקים קטנים ובינוניים בישראל. על פי ההערכות, היקף ההון השחור בישראל מגיע לכ-21% מהתמ"ג, כשההון הלא מדווח מסתכם בכ-50 מיליארד שקל. העלמות מס מתבצעות בדרכים מגוונות, כמו דיווח על הכנסות נמוכות יותר, הגדלת הוצאות באופן מלאכותי והעסקת עובדים פיקטיביים.
רשות המסים מגבירה את מאמצי האכיפה וההרתעה במטרה לצמצם את התופעה. העלמת מס היא עבירה
פלילית חמורה, שעונשה יכול להגיע עד לשבע שנות מאסר, בנוסף לקנסות משמעותיים. כמו כן, נוהל גילוי מרצון של הרשות מאפשר למי שהעלים מס להתוודות ולשלם את הסכום ללא העמדה לדין - מהלך שנועד לעודד נישומים להסדיר את ענייניהם, ובכך גם לחסוך את המשאבים הכרוכים בחשיפה ובטיפול
במקרים האלה.
נכון לפברואר האחרון, רשות המסים הצליחה לאתר בחצי שנה חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של יותר מ-4 מיליארד שקל, על פי ההערכות, מאז שהושקה מערכת חשבונית ישראל בסוף 2024, חשפה רשות המסים חשבוניות בהיקפים של יותר מ-10 מיליארד שקל, ובמקביל התופעה פחתה בגלל שהמעלימים כבר מתחילים להבין שקל יחסית לתפוס אותם. מדובר בצעד חשוב במאבק נגד העלמות מסים ונגד ההון השחור, כשהחשבוניות הפיקטיביות הכניסו מיליארדים רבים בשנה למשפחות פשע ועבריינים רבים. המספרים מרקיעי שחקים ומראים שהחשבוניות הפיקטיביות היו אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של תחום הפשע בארץ, לצד הפעילות הרגילה, לרבות הפרוטקשן שנהפך גם הוא למכת מדינה.
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- בעלי סוכנות רכב חשודים כי התחמקו מתשלום מס בסך עשרות מיליוני שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך לדוגמה, בחודש שעבר נעצרו 11 חשודים תושבי רהט, מושב ינון וכפר קאסם בחשד לביצוע עבירות כלכליות חמורות על חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון. המעצרים בוצעו על ידי יחידת אכ"ל (אכיפה כלכלית) דרום בלה"ב 433, ביחד עם רשות המסים - חקירות מע"מ באר שבע והדרום, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומשרד העבודה, בתום חקירה סמויה. החקירה נפתחה במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והכלכלית במגזר הערבי.
במקרה אחר, החמיר בית המשפט המחוזי מרכז בפברואר האחרון
בעונשו של ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים שהורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות, וגזר עליו עונש מאסר בפועל של 42 חודשים, במקום עונש מאסר בפועל של 36 חודשים שגזר עליו בית משפט השלום בכפר סבא. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של
הנאשם. זמירו הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שבא לאחר הליך גישור, בקיזוז של 57 חשבוניות פיקטיביות, בסכום כולל של כ-55 מיליון שקל. כתוצאה מפעולותיו, נגרע מקופת המדינה מס בסכום כולל של כ-8 מיליון שקל. כתב האישום נגדו הוגש בעקבות חקירה של מחלקת חקירות
מכס ומע"מ תל אביב והמרכז.
המאבק בהעלמות מס בעסקים קטנים ובינוניים מהווה אתגר משמעותי עבור רשויות האכיפה, ודורש שילוב של אכיפה מוגברת, חינוך פיננסי, והסברה לציבור על חשיבות הדיווח הנכון וההשלכות המשפטיות של העלמת מס.
- 3.יוס הדוס 08/04/2025 19:35הגב לתגובה זומיליון חנויות ירקות בבני ברק.לבדוק
- 2.בוני 07/04/2025 21:06הגב לתגובה זוכאשר מרבית כספי המס נבזזים עי ההנהגה החרדית הארורה המסרבת לאפשר לאברכים הפרזיטים לשרת בצהל.
- גם לפי מה שכתבת החילוניים מעלימים (ל"ת)אנונימי 08/04/2025 14:10הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 07/04/2025 16:31הגב לתגובה זוזו המניאות שהכל יקר. המיסים חונקים. עצמאים וגם שכירים עובדים כמו חמורים וחצי המדינה לוקחת
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
