רשות המסים
צילום: רשות המסים

בעל חנות ירקות חשוד בהעלמות מס בהיקף 2.5 מיליון שקל

האיש ושותפו נעצרו באחרונה במסגרת חקירה של רשות המסים, בחשד לאי רישום הכנסות בסכומים גבוהים. החקירה החלה בעקבות ביקורת של יחידת ניהול ספרים ארצית, שהעלתה חשד כי בעל העסק לא דיווח על הכנסותיו המלאות. בזכות מערכת חשבונית ישראל שהושקה בסוף 2024, נתפסו עד היום חשבוניות פיקטיביות בהיקף של לפחות 10 מיליארד שקל

עוזי גרסטמן | (4)

בעל חנות לממכר פירות וירקות בחולון וחשוד נוסף הובאו באחרונה בפני בית משפט השלום בבת ים ושוחררו בתנאים מגבילים, לאחר שנעצרו במסגרת חקירה של רשות המסים בחשד לאי רישום הכנסות בסכומים גבוהים. החקירה החלה בעקבות ביקורת של יחידת ניהול ספרים ארצית, שהעלתה חשד כי בעל העסק לא דיווח על הכנסותיו המלאות. מהחקירה עולה כי בעל החנות העלים קניות בסכום כולל של כ-2.5 מיליון שקל, וכתוצאה מכך העלים הכנסות באותו הסכום לפחות. בנוסף, החשוד השני סייע בהגשת דו"חות כוזבים לרשות המסים, בכך שערך את הדו"ח על בסיס אומדנים ללא בדיקה חשבונאית מבוססת.​


המקרה הזה אינו עומד לבדו, אלא משקף תופעה רחבה יותר של העלמות מס בעסקים קטנים ובינוניים בישראל. על פי ההערכות, היקף ההון השחור בישראל מגיע לכ-21% מהתמ"ג, כשההון הלא מדווח מסתכם בכ-50 מיליארד שקל. העלמות מס מתבצעות בדרכים מגוונות, כמו דיווח על הכנסות נמוכות יותר, הגדלת הוצאות באופן מלאכותי והעסקת עובדים פיקטיביים.


רשות המסים מגבירה את מאמצי האכיפה וההרתעה במטרה לצמצם את התופעה. העלמת מס היא עבירה פלילית חמורה, שעונשה יכול להגיע עד לשבע שנות מאסר, בנוסף לקנסות משמעותיים. כמו כן, נוהל גילוי מרצון של הרשות מאפשר למי שהעלים מס להתוודות ולשלם את הסכום ללא העמדה לדין - מהלך שנועד לעודד נישומים להסדיר את ענייניהם, ובכך גם לחסוך את המשאבים הכרוכים בחשיפה ובטיפול במקרים האלה.


נכון לפברואר האחרון, רשות המסים הצליחה לאתר בחצי שנה חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של יותר מ-4 מיליארד שקל, על פי ההערכות, מאז שהושקה מערכת חשבונית ישראל בסוף 2024, חשפה רשות המסים חשבוניות בהיקפים של יותר מ-10 מיליארד שקל, ובמקביל התופעה פחתה בגלל שהמעלימים כבר מתחילים להבין שקל יחסית לתפוס אותם. מדובר בצעד חשוב במאבק נגד העלמות מסים ונגד ההון השחור, כשהחשבוניות הפיקטיביות הכניסו מיליארדים רבים בשנה למשפחות פשע ועבריינים רבים. המספרים מרקיעי שחקים ומראים שהחשבוניות הפיקטיביות היו אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של תחום הפשע בארץ, לצד הפעילות הרגילה, לרבות הפרוטקשן שנהפך גם הוא למכת מדינה.


כך לדוגמה, בחודש שעבר נעצרו 11 חשודים תושבי רהט, מושב ינון וכפר קאסם בחשד לביצוע עבירות כלכליות חמורות על חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון. המעצרים בוצעו על ידי יחידת אכ"ל (אכיפה כלכלית) דרום בלה"ב 433, ביחד עם רשות המסים - חקירות מע"מ באר שבע והדרום, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומשרד העבודה, בתום חקירה סמויה. החקירה נפתחה במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והכלכלית במגזר הערבי.


במקרה אחר, החמיר בית המשפט המחוזי מרכז בפברואר האחרון בעונשו של ואסים זמירו, בעל חברה למסחר סיטוני בכימיקלים שהורשע בקיזוז חשבוניות פיקטיביות, וגזר עליו עונש מאסר בפועל של 42 חודשים, במקום עונש מאסר בפועל של 36 חודשים שגזר עליו בית משפט השלום בכפר סבא. בכך התקבל ערעור המדינה על עונשו של זמירו ונדחה ערעורו של הנאשם.  זמירו הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שבא לאחר הליך גישור, בקיזוז של 57 חשבוניות פיקטיביות, בסכום כולל של כ-55 מיליון שקל. כתוצאה מפעולותיו, נגרע מקופת המדינה מס בסכום כולל של כ-8 מיליון שקל. כתב האישום נגדו הוגש בעקבות חקירה של מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז.


המאבק בהעלמות מס בעסקים קטנים ובינוניים מהווה אתגר משמעותי עבור רשויות האכיפה, ודורש שילוב של אכיפה מוגברת, חינוך פיננסי, והסברה לציבור על חשיבות הדיווח הנכון וההשלכות המשפטיות של העלמת מס.​

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוס הדוס 08/04/2025 19:35
    הגב לתגובה זו
    מיליון חנויות ירקות בבני ברק.לבדוק
  • 2.
    בוני 07/04/2025 21:06
    הגב לתגובה זו
    כאשר מרבית כספי המס נבזזים עי ההנהגה החרדית הארורה המסרבת לאפשר לאברכים הפרזיטים לשרת בצהל.
  • גם לפי מה שכתבת החילוניים מעלימים (ל"ת)
    אנונימי 08/04/2025 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 07/04/2025 16:31
    הגב לתגובה זו
    זו המניאות שהכל יקר. המיסים חונקים. עצמאים וגם שכירים עובדים כמו חמורים וחצי המדינה לוקחת
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.