שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

מס השיתוק: הגדלת מס היסף היא חרב פיפיות

מדוע הרעיון להוסיף 3 אחוזים מס יסף על מכירת דירה, מס שאמור להשית עוד רבבות רבות של שקלים על המוכרים, ובמקרים של דירות יוקרה אף מאות אלפים עשוי לגרום דווקא להפסדים לקופת המדינה?

סהדי שבמרומים, איני מבין כלל ועיקר את ההיגיון הצרוף בהטלת מיסים, שבמקום לזרום לקופת המדינה, הם גורמים לה דווקא להפסדים ניכרים. האחרון שבהם הינו הרעיון המטופש להוסיף 3 אחוזים מס יסף על מכירת דירה, מס שאמור להשית עוד רבבות רבות של שקלים על המוכרים, ובמקרים של דירות יוקרה אף מאות אלפים. 


מס זה, לטעמי, יהפוך לחרב פיפיות מהטעמים הבאים: אחד, הוא עלול לגרום למאות רבות, אולי אף אלפי ישראלים ובמיוחד משקיעים, שתכננו למכור את הדירה שבבעלותם, לא למכור אותה. המשמעות: הפסד להכנסות המדינה פי כמה וכמה יותר מההכנסה, כביכול על 3 האחוזים הנוספים. השני, הרבה פחות דירות ש"יעופו" לשוק השכירות, עובדה שתדלק עוד יותר את מחירי השכירות שבלאו הכי זינקו במהלך השנה האחרונה כפי שלא עלו זה שנים רבות. השלישי, באופן פרדוקסלי מס היסף יגרום מן הסתם למוכרים רבים לפצות את עצמם באמצעות העלאת המחיר הנדרש עבור מכירת הדירה שבבעלותם, מה שכמובן יתדלק עוד יותר את מחירי הדיור ויגרום, כמובן, ל"גול עצמי". הרביעי, מעבר לעניין הכלכלי גרידא, יהיה למס היסף גם משמעות פסיכולוגית לא מבוטלת, ובמיוחד לשוק המשקיעים, קל וחומר משקיעים מחו"ל שבלאו הכי כבר רואים את מדינת ישראל כאחת ש"לא אוהבת משקיעים", זאת בלשון המעטה. 


החמישי, לטעמי מס היסף הינו מסמר נוסף בארון הקבורה של שוק היוקרה בכלל והמשקיעים בפרט, זאת משום שהוא נוסף לגזירות נוספות, ביניהן העלאת המע"מ ל-18 אחוזים וכן הארכת הוראת השעה להעלאת מס הרכישה ל8- אחוזים עבור דירות יוקרה, לשנתיים נוספות. השישי, דווקא בתקופה מאתגרת זו של יציאה מימי המלחמה המתמשכת ורצון לשקם את כלכלת ישראל ולהביא לצמיחה מחודשת, אקט שכזה גורם לצערי בדיוק לפעולה הפוכה, של קירור שוק הדיור וכניסה למעגל של שיתוק שסופו לא ידוע. השביעי, בניגוד ל"כוונת המשורר" בהטלת מס היסף, ומיסים נוספים, שהייתה מן הסתם לא רק לגבות כסף על מנת לממן את הוצאות המלחמה, אלא גם למתן את האינפלציה על ידי קירור מלאכותי של השוק, ייתכן מאוד שמה שיקרה זה בדיוק הפוך. 


לבסוף, בל נשכח כי במהלך השבועות האחרונים אנו מתבשרים על איתותים מפתיעים של התאוששות מסוימת של השוק, כולל ענף ההייטק שנתוני 2024 הצביעו באופן מפתיע על גידול לעומת 2023 וכן איתותים על עלייה מסוימת בתוצר ועל כך שסוכנויות הדירוג דוגמת מודיס' שוקלות מחדש את צעדיהן. לכן לא בטוח שהטלת מיסים מסוג זה, תשפר את התדמית של כלכלת ישראל בעולם הרחב. 


לסיכום, אין ספק שהוצאות המלחמה האדירות, הנאמדות כיום בכ-200 מיליארד שקלים בקירוב, מחייבות הטלת מיסוי כזה או אחר. אולם, וזה אולם גדול, נשאלת השאלה האם צמצום בהוצאות הממשלה וסגירת משרדים מיותרים, לא היו עושים את העבודה יותר טוב ממיסוי מיותר שרק יקשה עוד יותר את יציאת ענף הנדל"ן בכלל ושוק הדיור בפרט, מהבוץ בו הוא נתון כיום.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    כשתהיה לי דירת יוקרה אהיה מאד מודאג מזה (ל"ת)
    אופטימי 28/01/2025 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ישראלי 28/01/2025 07:18
    הגב לתגובה זו
    איך ישראל תתעושש עם גמד טיפש שחושב שהוא חכם עם השליפות והגחמות שלו
  • 9.
    אביתר 27/01/2025 18:10
    הגב לתגובה זו
    כאשר כספי המס זורמים לחרדים המשתמטים משירות צבאי ובוזזים את קופת המדינה ולהתנחלויות מיותרות.
  • 8.
    כלכלן פרקטי 27/01/2025 17:19
    הגב לתגובה זו
    כל מי שמוכר דירת יוקרה יתכבד ויתרום קצת אחוזים למדינה. מס שפוגע רק בהכי עשירים זה מכה קלה בכנף והם ממש לא יתרגשו מזה
  • 7.
    ומה עם העלאת מס שבח על דירות ובנוסף מס יסף!!!!! (ל"ת)
    שלומביץ 27/01/2025 16:32
    הגב לתגובה זו
  • עשיר וטוב לו 28/01/2025 07:25
    הגב לתגובה זו
    לפני המהלכים מחסלי הצמיחה עדיף פי אלף לעצור את ההשתמטות הצבועה משרות בצבא ומעבודה שתגדיל את התוצר תחזיר מילואימניקים לעבודה . ולפני הכול לצמצם באכזריות את מספר משרדי הממשלה ולהתייעל ..
  • 6.
    חיימיקו 27/01/2025 14:21
    הגב לתגובה זו
    כפי הנראה המיסים החדשים יתחזקו את המשרדים המיותרים וחלוקות הכספים לדתייםהשוק... המדינה... המפונים.. לא מענינים אותו ואת שותפיו בממשלה ואנחנו נמשיך לשאת בעול
  • 5.
    מה יש פה לא להבין שר אוצר טיפש ונטול הבנה בסיסית וחבריו בממשלה אדישים לכלכלה ודורשי הטבות מגזריות (ל"ת)
    ירושלמי 27/01/2025 14:17
    הגב לתגובה זו
  • לא לדאוג 28/01/2025 07:35
    הגב לתגובה זו
    הם ימשיכו להעלות לעצמם את השכר וחשבון ההוצאות יגדל . ימשיכו עם הטיולים המיותרים סביב העולם והכספים הקואליציונים לא יוחזרו אלא יגדלו .עלוקות מוצצי דמים .
  • 4.
    עזרא 27/01/2025 13:35
    הגב לתגובה זו
    כי מי מוכר דירות היום אלה השמנת מצפון תל אביב והרצליה פיתוח ומעבירים את המיליונים לבנקים באירופה שם הנכדים שלהם חיים וזה בדוק
  • הכי כיף לקרוא את התגובות של הבבונים הקנאים (ל"ת)
    שיגלסיס 27/01/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבל זה לא 2% (ל"ת)
    ttt 27/01/2025 13:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ZZ 27/01/2025 13:23
    הגב לתגובה זו
    אם כבר איוולת אז עד הסוף בוא למי שמחזיק ניירות ערך או דירות עם רווחים גדולים שלא מימוש רווחים כלואים ותשערך לו את המחיר וקח מיסים אז מה אם הוא לא מימש עדיין זה רווחים כלואים ... חחחחח
  • 1.
    שאול 27/01/2025 13:09
    הגב לתגובה זו
    במקום לחנוק את הצמיחה ובמקום להחזיר את הכספים הגועליציונים במקום לסגור 10 משרדי ממשלה מיותרים ובמקום לקחת את המשתמטים והבטלנים שילכו לעבוד ולהתפרנס .
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

אילן צדקוני מנכ"ל ערבה פאוור, קרדיט: שי רמוס מדיהאילן צדקוני מנכ"ל ערבה פאוור, קרדיט: שי רמוס מדיה

ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים

המימון הוא עבור הליך שדרוג לשישה מתקנים סולאריים קרקעיים קיימים, בתהליך ריפאוור בהספק כולל של 40 מגה-ואט

הדס ברטל |

חברת ב(Arava Power) הודיעה על סגירת עסקת מימון בהיקף של  90 מיליון שקלים, בהובלת בנק הפועלים ובהשתתפות  חברת מגדל, ו"עמיתים" לביצוע תהליכי  Repowering  לשישה מתקנים סולאריים קיימים בהספק כולל של 40 מגה-ואט.

תהליכי שדרוג ו-  Repowering (Mid-Life Upgrade) למתקנים סולאריים כוללים החלפת ציוד מלאה, שילוב מערכות אגירה מתקדמות והארכת תקופת ההפעלה של המתקנים בעשרים שנה נוספות. מדובר בעסקה ראשונה מסוגה בישראל, במסגרתה ניתן מימון נוסף לפרויקטים ממומנים. מדובר במהלך שמסמן את התבגרות שוק האנרגיה המתחדשת באזור, לצד שינויים גיאופוליטיים ומדיניים אשר עשויים להגדיל את הפוטנציאל בשוק המקומי.

בשנים האחרונות  הרחיבה החברה את פעילותה גם מחוץ  לשוק הישראלי, עם הקמת פרויקט סולארי בארה"ב בהיקף של כ-350 מיליון דולר, בשותפות עם גופים מובילים כמו פז, מנורה מבטחים ובנק הפועלים. החברה מציגה מגמת צמיחה מתמשכת, ובהמשך  לאסטרטגיית ההתרחבות החלה לממש פרויקטים חדשים ולשדרג מיזמים קיימים.

ערבה פאוור מונה כ- 15 עובדים בישראל מנוהלת מאז 2017 על ידי המנכ"ל אילן צדקוני. לפני שנתיים היו דיבורים על כניסה לבורסה דרך מיזוג עם מיקרונט, אז כיוונו לשווי של 150 מיליון שקלים. אבל המהלך לא יצא לפועל.