מכונה תחליף את הסטודנטים: פותחה תוכנת עם בינה מלאכותית לכתיבת טוקבקים
הטוקבק הוא אחד המאפיינים המובהקים של תרבות האינטרנט, ונחשב 'לשיא מימוש חופש הביטוי' שמתקיים באינטרנט. במהלך השנים האחרונות הטוקבק צובר תאוצה ויש הטוענים כי כיום פעמים רבות הקוראים נכנסים לכתבות רק בכדי לקרוא את הטוקבקים ולהגיב בעצמם.
הטוקבק מהווה דרך נוספת להשפעה על דעת הקהל, ולכן גורמים העוסקים ביחסי ציבור משתמשים בו רבות לכתיבת תגובות שמטרתן קידום האינטרסים של הגופים שהם מייצגים. האנונימיות של כותבי הטוקבק איננה מאפשרת לקוראי התגובות להבחין בין תגובות שמקורן בפעולה של יחסי ציבור ובין תגובות רגילות. ידוע כי, חברות רבות משלמות לסטודנטים בכדי שיעלו טוקבקים חיוביים לשם חיזוק שמן בתקשורת, זאת למרות כי אף אחת מהן לא תודה בכך.
אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, ציין את כוחו של הטוקבק בנאום שנשא במרץ 2007, לפני מועצת קדימה ובו הודה שהוא אינו "ראש ממשלה פופולרי". בין היתר אמר: "אילו עסקתי בהדלפות, יזמתי סקרים מחמיאים מטעמי, שילמתי לסוכנויות טוקבקים...קרוב לוודאי שהייתי הרבה יותר פופולרי".
מערכת בעלת בינה מלאכותית שמבינה את משמעות הטקסט ומעלה טוקבקים
חברה חדשה בשם QERTA, טוענת כי כבר לא צריך להושיב סטודנטים לכתוב טוקבקים, החברה פיתחה מערכת שמטקבקט באופן אוטומטי מאמרים וכתבות שעולים בפורטלי תוכן מובילים כמו YNET, NRG ווואלה ועוד בהתאם למסרי המפרסם.
לטענת החברה, המערכת שואבת כל מאמר חדש שעולה בפורטלים באמצעות RSS, לאחר מכן מנוע המערכת מנתח את הטקסט של המאמר על פי משמעות. למנוע בינה מלאכותית שמבין את המשמעות של הטקסט על פי עקרונות ה- natural language processing הידוע גם כ-NLP ולא על פי מילות מפתח כמו גוגל.
כלומר, במידה והמערכת מוגדרת להגיב בכל פעם שעולה מאמר בנושא כלכלי המנוע יודע להבדיל בין אם מדובר בפישר נגיד בנק ישראל לבין שחקן הכדורסל פישר. כשהמנוע מסיק שהטקסט רלווטי לקמפיין של המפרסם הוא מחולל טקסט רלוונטי למאמר ולמסרי המפרסם למאמר ושותל אותו בטוקבק.
את החברה הקימו רק לפני כחודש ערן שחם ותמיר עדווי, כאשר את התוכנה פיתח שחם במהלך כמה שנים. התוכנה החלה כמנוע חיפוש הנותן תוצאות על פי עקרונות NLP ולא מילות מפתח ולאחרונה הגיע למסקנה שחם כי ישנו פוטנציאל נוסף לתוכנה, המאפשר פרסום באמצעות טוקבקטים.
שחם מציין כי "לפני 4 חודשים קרו שני דברים: הראשון, יצא חוק הספאם החדש והשני היה הקמפיין שעשו למען גלעד שליט.נוצר מצב שבו היו 10- 20 תגובות בכל מאמר בו דרשו את החזרת גלעד שליט. הטוקבקים הופיעו גם במאמרים שלא היו קשורים לנושא. הפורטלים לא הורידו את התגובות האלה אלא שיתפו פעולה. בשלב מסויים הטוקבקים עצמם הפכו לנושא לסיקור."
יתרונה של המערכת, לפי החברה, היא בכך "שלא מדובר בפרסום בבאנר או פיי פר קליק קרטא משתמשת בשיטה פשוטה יחסית למדוד את אפקטיביות הקמפיין. אנחנו שותלים בטוקבטים מילות מפתח שאינן נפוצות. אחרי כמה שבועות בו הקמפיין באוויר אנו בודקים בגוגל טרנדס אם יותר אנשים חיפשו את הביטויים האלה במנוע חיפוש."
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
