סלקום סוגרת רבעון חזק: רווח נקי של 243 מיליון שקל

הכנסות של כ-1.57 מיליארד שקל ברבעון. מחלקת דיבידנד בהיקף 270 מיליון שקל. גידול של 30 אלף במספר המנויים
קובי ישעיהו |

חברת התקשורת סלקום הציגה היום את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2008 כולה. החברה רשמה הכנסות של כ-1.57 מיליארד שקל ברבעון (413 מיליון דולר). ה-EBITDA לרבעון הרביעי הסתכם בכ-566 מיליון שקל, המהווה 36.0% מסך ההכנסות.

בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי ברבעון ב-243 מיליון שקל (64 מיליון דולר).

בשנת 2008 כולה הסתכמו הכנסות החברה בכ-6.4 מיליארד שקל. ה-EBITDA לשנת 2008 כולה הסתכם לסך של כ-2.4 מיליארד שקל (633 מיליון דולר) המהווה 37.5% מסך ההכנסות. הרווח הנקי לשנת 2008 הסתכם בכ-985 מיליון שקל (259 מיליון דולר).

הרווח הבסיסי למניה לרבעון הרביעי הסתכם בכ-2.48 שקל, ולשנת 2008 כולה ב-10.08 שקל (2.65 דולר).

החברה דיווחה כי ההכנסות משירותים גדלו ברבעון הרביעי בכ-2.9% והסתכמו בכ-1.42 מיליארד שקל. ההכנסות מתוכן ושירותי ערך מוסף (כולל SMS) גדלו ב-42.2% ועלו ל-13.5% מסך ההכנסות משירותים. הכנסות החברה (כולל מכר ציוד קצה) הסתכמו כאמור בכ-1.57 מיליארד שקל, קיטון של 0.8% שנבע מהשפעת העונתיות ומהירידה במכר ציוד הקצה ברבעון. הרווח התפעולי גדל ב-39.4% והסתכם ב-389 מיליון שקל.

מצבת המנויים גדלה ברבעון הרביעי בכ-30 אלף איש, כמחציתם מנויי post-paid. מספר מנויי הדור השלישי גדל ברבעון בכ- 52,000 מנויים.

בשנת 2008 כולה גדלו ההכנסות משירותים בכ-4.7% והסתכם ב-5.67 מיליארד שקל. ההכנסות מתוכן ושירותי ערך מוסף (כולל SMS) גדלו בכ-37% ועלו ל-11.9% מסך ההכנסות משירותים. ה-EBITDA גדל בכ-14.0% והסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל. שיעור ה-EBITDA מסך ההכנסות עלה ל-37.5% מ-34.9%.

עוד מסרה החברה כי הרווח התפעולי השנתי גדל ב-26.4% והסתכם בכ-1.68 מיליארד שקל. הרווח הנקי הסתכם ב-985 מיליארד שקל, גידול של 12.6% או גידול של 20.2% בהשוואה לרווח הנקי בשנת 2007 בנטרול הסכום החד-פעמי עקב ביטול הפרשה למס (בסך של כ-56 מיליון שקל בשנת 2007).

מצבת המנויים גדלה בשנה שעברה בכ-114,000 ועומדת על כ- 3.187 מיליון מנויים (נכון לסוף שנת 2008). מספר מנויי הדור השלישי גדלה בכ-312,000 ועומדת על כ- 731,000 אלף מנויים (נכון לסוף שנת 2008).

עמוס שפירא: הנסיגה בתיירות משפיעה

בהתייחסו לתוצאות החברה אמר עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום: "זו היתה שנת שיא לחברה שתחילתה התאפיינה ביישום ניידות המספרים. אני גאה לציין, שבמהלך שנת 2008 הצגנו את שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בענף הסלולר בישראל, הגדלנו את נתח שוק ההכנסות והמנויים שלנו וחיזקנו את עמדת ההובלה שלנו.

"הפעילות המעמיקה שלנו, הן בצד ההכנסות והן בצד החיסכון בעלויות, היא שהביאה אותנו השנה לגידול בהכנסות בשיעור של כ-6%, ב-EBITDA של כ-14% וברווח התפעולי של כ-26%, וביססה אותנו כחברת הסלולר הישראלית בעלת שיעור הצמיחה וה-EBITDA הגבוהים בענף. מגמה זו נמשכה גם ברבעון הרביעי ואף בו צמחנו הן בהכנסות משירותים והן ברווחיות למרות המשך שחיקת המחירים בשוק.

"השנה אף המשכנו להציג גידול משמעותי בהכנסות מתוכן ושירותי ערך מוסף, אשר היוו 11.9% מסך ההכנסות משירותים. בנוסף, שירותי הטלפוניה הקווית תורמים באופן ישיר לגידול בהכנסות וברווח ומשמשים את החברה כמנוע צמיחה נוסף.

"אנו מאמינים כי בשנים הקרובות הפריצה הגדולה בתחום התקשורת, הבידור והמידע (ה-Infotainment) תתרחש במדיה הניידת על גבי הרשת הסלולרית. זהו תחום הליבה שהיה ויהיה לסלקום גם בעתיד. מכשיר הסלולר הינו מכשיר המדיה הנפוץ ביותר והיחיד שנמצא איתנו בכל שעה של היממה. צרכן התוכן והשימושים העתידי הוא הצרכן הנייד (The consumer everywhere).

"ההתפתחות הטכנולוגית שלנו, שבאה לידי ביטוי במהירות רשת ה-HSPA שלנו, תומכת במגמה זו. כבר היום, אנו מספקים ללקוחותינו שירותי אינטרנט נייד (Mobile broadband) במהירות ובאיכות המתחרות באלה שמספקת התשתית הנייחת. כבר ב-2008 היוו שירותים אלה את אחד ממקורות הצמיחה שלנו.

"כחברה המספקת שירותים סלולריים, אנו נמשיך למקד את עיקר מאמצינו בעסקי הליבה שלנו, התקשורת הניידת, תוך הרחבת והעמקת השירותים והתכנים המביאים לידי ביטוי את יתרון המדיה הניידת, בה יש לנו יתרון יחסי לעומת מדיות אחרות. כל פעילות נוספת שלנו בכל תחום נבחנת ותיבחן לאור הסינרגיה ותרומתה לעסקי הליבה שלנו. במקביל למאמצינו בתחום הגברת ההכנסות, אנו לא נרפה לרגע ממאמצי ההתייעלות שלנו. זהו כורח המציאות בעולם התקשורת הניידת הנעשה תחרותי מיום ליום."

עוד הוסיף עמוס שפירא ואמר: "סלקום נכנסת לשנת 2009 עם בסיס הלקוחות הגדול בישראל, תזרים המזומנים החופשי החזק ביותר בשוק התקשורת הסלולרית בישראל ודירוג אשראי גבוה ויציב. אנו בוחנים את האתגרים העומדים לפתחנו ובראשם ההאטה הכלכלית העולמית, עוקבים בדריכות אחר השינויים בשוק ומאפייני השימוש, מתאימים את תוכניות השיווק שלנו לסביבה המשתנה ושומרים על בקרת הוצאות הדוקה עם גמישות לתגובה מהירה. עד כה, זיהינו השפעה על ההכנסות כתוצאה מירידה מתמשכת בתיירות הנכנסת והיוצאת".

עם כל החשיבות שאני רואה במיקוד באסטרטגיה העסקית שלנו, אני מאמין באמונה שלמה בחשיבות ההשקעה בנשמתו של הארגון. אני גאה להכריז כי לאחר שפתחנו שלושה "מרכזי ווליום" נוספים למוסיקה לנוער, הגענו כיום לסה"כ עשרה מרכזים בהם פעילים אלפי בני נוער בכל רחבי הארץ".

סמנכ"ל הכספים: תזרים מזומנים חופשי חזק ביותר

טל רז, מנהל הכספים הראשי של החברה, אמר: "אנו מרוצים מאד מהשיפור הניכר ברווחיות החברה, שחל על אף התחרות הגוברת בענף, שהביאה לשחיקת תעריפי זמן האויר בשיעור של למעלה מ-2%, המיתון הגלובלי והלחצים הרגולטוריים.

"השיפור ברווחיות נובע בעיקרו מהגידול הכמותי בדקות זמן אוויר בשיעור של 7% ומהצמיחה הניכרת בהכנסות משירותי התוכן, מהכנסות גבוהות יותר משירותי תקשורת קווית וכן מההתייעלות הנמשכת בצד העלויות. שיפורים אלה קוזזו בחלקם על ידי הגידול בעלויות שימור הלקוחות וכן מהרחבת כח האדם של החברה, בעיקר בתחילת שנת 2008 בהמשך ליישום ניידות המספרים.

"מנגד, צעדי ההתייעלות המתמשכים סייעו בידנו להוריד את שיעור הוצאות המכירה, השיווק ההנהלה והכלליות מסך ההכנסות, כאשר רמת הוצאות אלה נשמרה דומה לזו של שנת 2007 על אף שההכנסות צמחו ב-6%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.