איי.בי.איי לקראת דוחות סלקום מחר: צפוי רווח נקי של 241 מיליון שקל ברבעון
לקראת פרסום דוחות סלקום מחר (ב') מעדכן האנליסט אורי ליכט מבית ההשקעות איי.בי.איי את סקירתו על החברה. ליכט מעריך כי הדוחות צפויים להיות סבירים ולהצביע על צמיחה קלה של 1.8% בהכנסות משירותים. שיעורי הרווחיות יציגו קפיצת מדרגה בהשוואה לרבעון מקביל שהיה חלש, אך בהשוואה לרבעון קודם תירשם ירידה קלה.
ליכט מציין כי "מדוחות פרטנר למדנו כי בענף נרשמה ירידה בדקות השיחה וב- ARPU וכן נרשמה האטה בקצב גיוס המנויים, אנו מעריכים כי מגמה דומה תשתקף גם מדוחות סלקום. עם זאת יש להדגיש כי הרבעון הרביעי נחשב לרבעון חלש עונתית. (במיוחד השנה בה כל החגים נחגגו ברבעון זה ועוד באמצע השבוע)".
שיעורי ה-EBITDA של החברה, להערכת איי.בי.איי, צפויים לעמוד על 36.5% מהמכירות ולעמוד על 570 מיליון שקל. הרווח הנקי יעמוד על 241 מיליון שקל ויושפע מהוצאות מימון נמוכות מבעבר. סלקום צפויה להכריז על חלוקת דיבידנד של 229 מיליון שקל.
בדומה לפרטנר, "איננו שוללים אפשרות כי גם סלקום תצרף לדוחותיה הבהרה כיצד ההאטה הכלכלית משפיעה על פעילותה העסקית", אומרים באיי.בי.איי.
בשורה התחתונה חוזרים באיי.בי.איי על המלצת "נייטראלי" עם מחיר יעד של 125 שקל למניה.
גם מנהל מחלקת המחקר בהראל, אמיר אדר, מעריך שסלקום תציג מחר דוחות טובים יחסית. בניגוד לפרטנר, החברה אינה נוהגת לתת תחזיות. יחד עם זאת לאור הנחיות מתחרתה מהשבוע שעבר יש לדעת אדר מקום לחרוג ממנהג זה ולספק אינדקציה כזו או אחרת.
תוצאות פרטנר מביאות את אדר לצפות לתוצאות גבוהות משהערכנו בתום הרבעון הקודם "ועל כן אנו מעלים במקצת את הצפי שלנו לרבעון הקרוב. אנו צופים לתוספת של כ- 15 אלף מנויים ו- ARPU של כ- 145 שקל. הערכתנו מביאה בחשבון שחיקה קלה ב- MOU לעומת הרבעון המקביל. בנוגע לרווחיות, אנו מניחים שיעור EBITDA של כ- 35.2%", אומר אדר. אדר ממליץ "משקל יתר" על המניה עם מחיר יעד של 134 שקל.
פסגות: תשואת דיבידנד גבוהה למניה
האנליסטית טליה לויברג מפסגות מזכירה, כי למרות הנתונים שהעיבו על מניות התחום ובראשם החששות שהועלו לקראת 2009 (חששות שנתפסו כמוגזמים למדי להערכתה), הציגה פרטנר תוצאות טובות לרבעון הרביעי. גם בסלקום, "אנו בהחלט צופים כי את הדגש יתפסו לא התוצאות אלא תחזיות החברה באשר לאתגרי 2009.
לויברג אומרת כי "ההבדל העיקרי בין שתי החברות במהלך הרבעון הרביעי נעוץ כמובן בהשקת שרותי התקשורת הביתית של פרטנר בעוד שסלקום בחרה לנצל את השתייכותה לקבוצת IDB ולהציע מענה בצורת שיתוף פעולה עם נטוויז'ן, שיתוף פעולה אשר לא צפוי להשפיע על תוצאות הרבעון".
בסך הכל בפסגות מצפים כי סלקום תציג ירידה של כ-1% בהכנסות שתנבע מירידה במכירות ציוד הקצה, EBITDA של 556 מיליון שקל ורווח נקי של 229 מיליון שקל המוביל לדיבידנד של 217 מיליון שקל המשקף תשואה רבעונית של 2.6%.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)יואל, הילד מחיפה זכה בנובל - מה גילה הפרופ' להיסטוריה כלכלית ומדוע הוא הופתע מאוד מהזכייה?
צמיחה-צמיחה-צמיחה; פעם זה היה מיקום-מיקום-מיקו, אבל בעסקים גדולים, בכלכלות, מדברים על צמיחה - אם אתה לא צומח, אתה לא קיים; פרופ' מוקיר בדק את הצמיחה וגילה למה ומתי צומחים? הוא קיבל פרס כי הוא הבין, הגדיר וניסח את החדשנות והרעיונות כבסיס של הצמיחה ולא דווקא ההון האנושי. נשמע אולי פשוט, אבל מאות מאמרים ומחקרים חידדו וליטשו את התיאוריה שלו בדרך לפרס נובל - קל זה לא היה.
כשהתקשרו להודיע שזכה, הוא לא ענה. כשקיבל ברכות "מזל טוב" במייל - הוא חשב שהתבלבלו עם יום ההולדת שלו. הוא לא ציפה שיתנו לחוקר בתחום ההיסטוריה הכלכלית פרס נובל והוא צודק. עם כל הכבוד להיסטוריה, מה שהעולם צריך זה מהפכות, חדשנות, תיאוריות מרתקות. אבל, כנראה למזלו הוא חוקר בדיוק את זה - הוא חוקר את ההיסטוריה של החדשנות, את ההיסטוריה של המהפכות, את ההיסטוריה של הצמיחה.
למה מדינה מסוימת צומחת ואחרת, לא? למה בעשורים האחרונים העולם צומח ובמשך תקופה ממושכת מאוד לא היתה צמיחה? האם כדי לצמוח צריך להרוס את הקיים? "תיאוריית ההרס היצירתי" נשמעת כמו משהו רע, אבל היא כנראה מה שקורה עכשיו - הורסים את העולם הישן בשביל עולם חדש - כנראה שה-AI, מיתר חלקים רבים מהעל שהכרנו לשם צמיחה. הרס ועליו צמיחה.
צמיחה היא הדבר הכי חם בוול סטריט. אתה לא צריך להרוויח, אבל אתה צריך לצמוח כדי להיות מעניין. מעניין זה "שווה". כדי שישקיעו בך, כדי להתעשר, כדי להגיע למיליארדים, צריך חלום, חדשנות וצמיחה. פרס נובל מתחבר לנובל מבחינה זו - הוא שם את הצמיחה בכותרת.
יואל הוא משלנו. נולד אומנם בהולנד, אבל הוריו ניצולי שואה, עלה לישראל בצעירותו, למד כאן, עדיין מלמד כאן קורס באוניברסיטת תל אביב (בקיץ). מחובר לישראל. חי בארה"ב הגדולה.
מוקיר, אחד מחוקרי הכלכלה הבולטים של זמננו, הפך השבוע לישראלי נוסף שמצטרף לרשימת זוכי פרס נובל. מוקיר,, זכה בפרס נובל לכלכלה על תרומתו להבנת תהליכי הצמיחה הכלכלית לאורך ההיסטוריה - ובעיקר על הסברו מדוע הכלכלות בעולם צמחו רק החל מהמאה ה-19, אחרי תקופות ארוכות של קיפאון.
