מחקר על אקטימייז של נייס: היחידה המציעה "פתרונות ליבה" כוללים למניעת הונאות פיננסיות
חברת נייס שיגרה היום הודעה מעניינת לבורסה, לפיה החברה הבת שלה, אקטימייז, הפועלת בתחום של תוכנות ניהול סיכונים עבור תעשיית השרותים הפיננסיים, הודיעה כי מחקר עדכני של חברת Datamonitor אשר נושאו "שימוש בטכנולוגיה למאבק בפשעים פיננסיים בבנקאות קמעונאית" הכיר באקטימייז כחברה היחידה, מתוך 29 חברות אשר נבדקו, כבעלת פתרונות בעלי יכולות ליבה בכל התחומים הנוגעים למניעת הלבנת הון ואיתור הונאות.
"בעיצומו של המשבר הפיננסי, הנהלות הבנקים מעוניינות בעיקר בפתרונות המעניקים להם חשיפה מינימלית לנושאים הקשורים בהונאות ועמידה בתקנות. הטכנולוגיה הכרחית בכדי להשיג את רמת התחכום הנדרשת על מנת לזהות ולנהל פעילויות העלולות להיות חשודות, בין אם מדובר בהלבנת כספים או בהונאה," אמר ג'ארוסלאו קנפיק, אנליסט טכנולוגיה פיננסית ב-Datamonitor ומחבר הדו"ח. "זירת המאבק בפשעים הפיננסיים עדיין מבוזרת למדי, אולם מצאנו כי לאקטימייז יש "מוצרי ליבה" הנוגעים לכל אחת מהקטגוריות של הלבנת הון והונאה אשר בחנו."
"מוצרי הליבה" אשר נבחנו במחקר של Datamonitor כוללים: סינון רשימות מעקב, דו"חות, דע את הלקוח/איתור גניבת זהות, ניטור עסקאות, ניהול אירועים, איתור הונאה פנים ארגונית, איתור הונאה בנקודת מכירה/כספומט/הצגת כרטיס, איתור הונאה מקוונת/הצגת כרטיס שלא במעמד בעל הכרטיס/ איתור הונאה באימות פרטים באינטרנט ובמוקדי שירות לקוחות.
הדו"ח של Datamonitor כלל תשאול של 194 מקבלי החלטות בתחום ה-IT בבנקים קמעונאיים ברחבי העולם ומצא כי "הקטנת סיכונים ומניעת פשעים פיננסיים נמצאים גבוה בסדר העדיפויות של מנהלי תחום מערכות המידע בארגונים, בגלל החשיבות הרבה המונעת מתקנות ותשומת לב מצד הממשלה." הדו"ח מציין כי הבנקים הולכים בכיוון האסטרטגי של הקמת גורם כלל-ארגוני, וכי יש עדות לכך כי מספר הולך וגדל של בנקים משלבים את המחלקות לתאימות רגולטורית, הונאה, הלבנת הון ואבטחה ליחידה אחת וכי אינטגרציה זו תספק ראייה כלל-אירגונית לנושאים הקשורים בסיכונים, בעמידה בתקנות ובהונאה לרוחבו של הארגון או בקווי עסקים שונים.
קנפיק הוסיף ואמר כי חברות מחפשות "סינרגיות בין מניעת הונאות ומניעת הלבנת הון בתחומים כגון עמידה בתקנות או ניהול סיכונים," וכי "גובר הביקוש לאיתור בזמן אמת."
"במיוחד בסביבה הכלכלית העכשווית, אנו רואים עניין עצום מצד מוסדות פיננסיים לחלוק פלטפורמה משותפת לניהול סיכונים הכוללת יישומים יחודיים עבור תחומים עסקיים שונים, עמידה בדרישות תקינה וקבוצות העוסקות במניעת הונאה," אמר אמיר אורעד, סמנכ"ל שייוק וסגן נשיא בכיר באקטימייז.
"חברות מאותגרות לשלב היכן שניתן, להפחית הוצאות תפעוליות והוצאות מערכות מידע, תוך מתן תמיכה לצרכיהם הנפרדים של מנהלים שונים וחוקרים. כפי שניתן לראות בדו"ח, אקטימייז הינה יחודית ביכולתה לאזן בין הצרכים השונים לגמרי של קבוצות משתמשים שונות וטרנזאקציות שונות, תוך התחשבות במטרות של איחוד והפחתת עלויות. איזון זה מתאפשר על ידי שימוש בפתרונות השונים של אקטימייז, הממנפים טכנולוגיית ליבה משותפת ומערכת כלים תפעוליים אחידה."
אקטימייז, העוסקת בניטור וניהול סיכונים באירגונים, היא ספקית מובילה של פתרונות תוכנה לאיתור הלבנות הון, ניטור פעולות מסחר בורסאיות בני"ע ומניעת הונאות. הפתרונות של אקטימייז, המבוססים על פלטפורמת ניתוח מודולרית, מאפשרים למוסדות פיננסיים להרחיב את תובנותיהם אודות התנהגות לקוחותיהם בזמן אמת ולשפר את ניהול הסיכונים שלהם.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.