מניית אורמת נופלת 4.4%: "הצמיחה בהכנסות לא מוצאת דרכה לשורת הרווח"
מניית אורמת תעשיות נסחרת כעת בירידה של 3.1% ומרכזת מחזור ער של 10 מיליון שקלים, זאת לאחר שאורמת טכנולוגיות (חברת בת ב-56% שליטה) פרסמה אמש את תוצאותיה הכספיות.
בעקבות פרסום דוחות חברת אורמת טכנולוגיות, עדכנו הבוקר מספר אנליסטים את סקירותיהם בנוגע לחברה. החברה רשמה ברבעון הרביעי הכנסות של כ-95.5 מיליון דולר, המשקפות עלייה בשיעור של 35% בהשוואה להכנסות הרבעון הרביעי ב-2007 שהסתכמו ב-70.633 מיליון דולר.
בשורה התחתונה, רשמה אורמת רווח נקי בסך 11.696 מיליון דולר, או של 0.26 דולר למניה, המשקף עלייה של 31.2%, לעומת רווח בסך של 8.908 מיליון דולר, או 0.22 דולר למניה, ברבעון המקביל אשתקד.
מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, יובל בן זאב, אומר כי "במבט ראשון - הדו"ח חלש! הצמיחה היפה בהכנסות לא מוצאת את דרכה לשורת הרווח. ההכנסות היו מעל ההערכות המוקדמות שלנו, בעיקר בזכות מגזר המוצרים".
בן זאב מציין כי האתגרים מתמקדים בשורת הרווח הגולמי: "שיעור הרווח הגולמי נמוך בהרבה מההערכות המוקדמות שלנו. אפשר לטעון שהרווח הגולמי הנמוך נובע מתמהיל המכירות עם מרכיב גבוה של מכירות במגזר המוצרים. שימו לב לנתון הבא: המכירות גבוהות בהרבה מהתחזית, אבל הרווח הגולמי רק 25 מיליון דולר".
מנגד, מגזר המוצרים נראה טוב. ההכנסות גבוהות והרווחיות חזרה לשיעור יפה של 24.3%, רווחיות שהחברה לא ראתה מאז 2006. ואולם, אומר בן זאב, "מגזר החשמל מציג תוצאות חלשות ביותר. בעוד שייצור החשמל (MWh) צמח בכ- 21% בהשוואה לרבעון מקביל, הכנסות המגזר צמחו רק בכ- 11.8%. בנוסף נרשמה שחיקה מדאיגה בשיעור הרווחיות במגזר - 27.4% בלבד בהשוואה ל- 31.6% ברבעון המקביל".
להערכתו, אתגר הרווחיות הגולמית מהווה את הנושא העיקרי בו יש להתמקד כעת. הרווח הנקי הושפע לטובה מהעובדה ששיעור המס היה קרוב לאפס לעומת ממוצע שנתי של כ- 18%. עובדה זו תרמה לרווח הנקי כ-1.5 מיליון דולר.
תחזית ההכנסות של החברה לשנת 2009 היא בדומה להערכות המוקדמות של כלל פיננסים, עם צפי להכנסות של 280-290 מיליון דולר במגזר החשמל ו100-120 מיליון דולר במגזר המוצרים. עם זאת, "חשוב לשים לב כי יסודות הצמיחה לשנת 2010 הינם חלשים יותר. החברה מעריכה כי תוספת ההספק המותקן בשנת 2009 תהיה רק 34 מגהווט, בין השאר בגלל שפרוייקט ברולי מזרח עם 30 מגהווט מתעכב ויושלם רק ב 2010".
בניגוד לבן זאב, האנליסט גיל דטנר מאקסלנס אומר כי "ההכנסות לרבעון היו מעל לציפיות שלנו ומעל התחזית של החברה כתוצאה ממכירות גבוהות מהצפוי במגזר המוצרים. הכנסות מגזר החשמל עלו ב-11.8% יחסית לרבעון הרביעי של 2007, בהתאם לתחזית שלנו, ומכירות מוצרים עלו ב-120.9%".
"שיעור הרווח הגולמי ירד מעט ל-26.3% בהשוואה ל-27.8% באותה תקופה שנה שעברה. הירידה בשיעור הרווחיות נבעה מתרומה גדולה יותר של מגזר המוצרים שמאופיין ברווחיות נמוכה יותר. עם זאת, ראינו ברבעון הזה עלייה ניכרת ברווחיות של המגזר המוצרים".
עור מציין דטנר כי העלייה בהוצאות תפעוליות היתה מתונה יחסית- שיעור ההוצאות היה 10.8% מהמכירות, בהשוואה ל-13.1% מהמכירות ברבעון הרביעי של 2007. הרווח הנקי היה מתחת לצפיות כתוצאה ממספר סעיפים חד פעמיים. ללא סעיפים אלה, הרווח הנקי היה מכה את התחזיות.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.