בעלי עניין השבוע: טבע משקיעה באנדרומדה, גזית ממשיכה לאסוף אג"ח של עצמה

אספן נדל"ן, אלרוב ישראל, בוני תיכון ואינספייר המשיכו לרכוש אג"חים שלהן בחזרה
קובי ישעיהו |

גם השבוע נותר מפלס ההשקעות של בעלי שליטה ועניין בחברות הציבוריות ברמה נמוכה. במקביל, מחזורי הפעילות בשוק המניות נותרו גם הם נמוכים יחסית ומדד ת"א 25 נותר כמעט ללא שינוי לעומת רמתו בתחילת השבוע. מדד ת"א 75 אמנם איבד גובה אבל בשיעור מתון יחסית של כ-1%.

מנגד, שוק האג"ח הממשלתי והקונצרני התפוצץ ביום שלישי ורשם עליות תלולות לאחר שביום ב' לאחר סיום המסחר הודיע הבנק המרכזי כי בכוונתו להפעיל כלי נוסף לצורך ביצוע המדיניות המוניטרית. "במסגרת זאת יפעל בנק ישראל בשוק הפתוח ויבצע פעילות באג"ח ממשלתיות מסוגים שונים ולתקופות שונות לפדיון בשוק המשני. מטרת צעד זה היא להגדיל את הנזילות שתעמוד לרשות המוסדות הפיננסיים, העסקים ומשקי הבית ולהגביר את האפקטיביות של המדיניות המוניטרית".

הודעה מעניינת הגיעה מכיוון חברת טבע. ענקית התרופות הישראלית, שפירסמה השבוע דוחות טובים, החליטה גם לממש אופציה להשקעה בחברת אנדרומדה, חברה בת של כלל ביוטכנולוגיה (97%) העוסקת בפיתוח תרופה לטיפול בסוכרת נעורים. טבע משקיעה 10.5 מיליון דולר נוספים באנדרומדה. בעקבות ההשקעה תרשום כלל ביוטכנולוגיה רווח בסך של 65 מיליון שקל והחזקתה תרד ל-90%.

גם מספר החברות שהודיעו השבוע על רכישה בחזרה של אגרות חוב הצטמק לעומת שבועות קודמים. ביניהן נציין את אינספייר, אלרוב ישראל, בוני תיכון ואספן נדל"ן. וכמובן, גזית וגזית גלוב, שממשיכות בעקביות לרכוש את האג"חים שלהן בשוק החופשי, במנות קטנות יחסית, אבל כמעט ללא הפסקה.

לגזית אינק. יש בשוק 3 סדרות אג"ח סטרייט (לא להמרה) הנסחרות בהן פועלת החברה. מתחילת החודש רכשה החברה בעיקר בסדרה ו', ובפברואר רכשה קרוב ל-6 מיליון אגרות בהשקעה כספית של כ-5.4 מיליון שקל.

אמנם מדובר ב"כסף קטן" בהשוואה להיקף הפעילות של גזית אבל בעזרת הרכישות האלה כמובן שלא רק..) זינקה האג"ח משער של 54 אגורות בשפל שנרשם בנובמבר אשתקד עד לשער נוכחי של 94 אגורות, כלומר זינוק של יותר מ-73% והתשואה עליה ירדה ל-8.9% (ברוטו).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצב זה יוצר, מצד אחד, מתנה כלכלית שוטפת של ישראל למצרים, שמרוויחה מהפרשי המחירים הללו,  ומצד שני, מעלה שאלות קשות: למה ישראל לא מפתחת תשתיות הנזלה משלה כדי למכור ישירות לשוקים הבינלאומיים ולהרוויח את מלוא הפוטנציאל? זה כנראה חלק ממחיר השלום. 

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצב זה יוצר, מצד אחד, מתנה כלכלית שוטפת של ישראל למצרים, שמרוויחה מהפרשי המחירים הללו,  ומצד שני, מעלה שאלות קשות: למה ישראל לא מפתחת תשתיות הנזלה משלה כדי למכור ישירות לשוקים הבינלאומיים ולהרוויח את מלוא הפוטנציאל? זה כנראה חלק ממחיר השלום. 

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM