לאחר הביקורת הקשה: בר און הגיש לועדת הכספים את תקנות הפיצויים לעובדים ומעסיקים מהדרום
שר האוצר, רוני בר-און, הגיש היום לועדת הכספים של הכנסת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נזקי מלחמה ונזק עקיף) שמטרתן פיצוי עובדים ומעסיקים מאזור הדרום שנפגעו בשל המצב הביטחוני בתקופה האחרונה. לאחר אישור התקנות על ידי ועדת הכספים ייכנס מנגנון הפיצוי לתוקף ויפורסמו לציבור הרחב הנחיות ברורות הנוגעות להליך הגשת תביעה וקבלת הפיצויים. נזכיר כי אתמול הוטחה בבר און ובכירי משרדו ביקורת חריפה על ידי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר במסיבת עיתונאים, כי "התנהגות האוצר היא פשוט השפלה, אין לי מילה אחרת, פשוט השפלה. לאנשי הדרום מגיע השקט הנפשי, שהעובדים יקבלו את שכרם, שיוכלו לאכול ולשלם משכנתא. לי אין ספק שכשהסתדרות תשמע שהעובדים לא מקבלים את שכרם היא תפעל. אם לא נחתום עוד היום על ההסכם שכרם של העובדים לא ישולם". עם תום המערכה בדרום גיבש משרד האוצר יחד עם ההסתדרות העובדים והתאחדות התעשיינים הסכם בנושא הפיצויים לעובדים ולמעסיקים. התקנות שהוגשו היום מביאות לידי ביטוי את הסכם זה. מנגנון הפיצוי יחול על עובדים המועסקים בעסקים הנמצאים בטווח של עד 40 ק"מ מקו הגבול עם רצועת עזה על פי המפה שפורסמה על ידי פיקוד העורף. הפיצוי יינתן לעובד שלא הגיע למקום עבודתו בהתאם להנחיות כוחות הביטחון. כמו כן, הפיצוי יינתן לעובד שנעדר ממקום עבודתו מפני שהשגיח על ילדיו קטנים, מתחת לגיל 14, עקב סגירת מוסדות חינוך בהתאם להנחיות כוחות הביטחון (הפיצוי מתייחס רק לאחד מההורים). ככלל, תשלום זה מהווה שכר עבודה בסיסי מלא וזכויות סוציאליות עבור הימים בהם נעדרו מעבודתם. השכר לעובד ישלום על ידי המעסיק. נזכיר כי מנגנון פיצוי מתחלק לשלושה מסלולים הנתונים לבחירתו של המעסיק. הפיצויים יינתנו למעסיקים על ידי רשות המיסים. במסלול שכר יוכל מעסיק יוכל להגיש בקשת תביעה לקבלת החזר בגין שכר ששולם לעובדים שלא הגיעו לעבודתם בשל הסיבות שצוינו מעלה. החזר המדינה יהיה בגובה 132.5% משכר הבסיס של העובד. המעסיק ישלם לעובדים שכר בהתאם להגדרות תקנות מס רכוש. במסלול מחזורים יוכל מעסיק להגיש בקשת תביעה לקבלת החזר בגין ירידה במחזור העסקי בחודש ינואר בשל המצב הביטחוני. הפיצוי ייקבע על פי נוסחא שעליה הסכימו הצדדים. הנוסחא תכלול השוואת המחזור העסקי בינואר 2009 לעומת ינואר אשתקד, בניכוי השפעות המצב הכלכלי. במסלול הוצאות יוכל המעסיק להגיש בקשת תביעה לקבלת פיצוי בגין הנזק התפעולי שנגרם לעסק בחודש ינואר, בשל המצב הביטחוני בדרום. בשל האזור הנרחב שהושפע מהמצב הביטחוני, נוצר צורך לקבוע מנגנון פשוט וישים. עם זאת, בשל אופי הפעילות ובהתאם לבקשת המעסיקים, הוחלט כי לסקטורים ייחודים (מפעילי אולמות אירועים, מלונאים, חקלאים וקבלנים) יועמדו פתרונות ייעודיים. פיצויים למפעילי אולמות אירועים / למלונאים: הוחלט כי נדרש פיצוי ייחודי לענפים אלה לאור ביטול הזמנות ואי ביצוע הזמנות עתידיות בתקופת המלחמה. הם יהיו זכאים לתבוע פיצוי בשל נזק עקיף גם בגין חודשי פברואר ומרץ 2009 במידה ויוכיחו ביטול וצמצום הזמנות כפי שמפורט בתקנות. פיצויים לחקלאים: הוחלט כי נדרש פיצוי ייחודי לחקלאים היות ותהליך הייצור הינו ממושך ולא ניתן לדחייה. בנוסף אי ביצוע עבודות חקלאיות מסוימות עשוי להשפיע על התפוקה העתידית. חישוב הפיצוי ייעשה על בסיס נוסחא שתשקף את אובדן התפוקה בניכוי הוצאה נחסכת בהתאם לימי ההיעדרות של העובדים בגין המצב הביטחוני. חישוב הפיצוי יתבסס על תפוקה ממוצעת ליום בשנת 2008. פיצויים לקבלנים: "קבלן בניין" כפי שמוגדר בתקנות, יהיה זכאי לפיצוי לפי מסלול שכר או לפי מסלול מיוחד המפצה בגין אובדן התפוקה בניכוי הוצאה נחסכת כפי שיפורסם בהוראת נוהל על ידי רשות המיסים. יצוין כי כיום קיים בחוק מנגנון פיצוי לעסקים באזור שדרות ועוטף עזה על פיו בעל העסק זכאי לפיצוי בגין הוצאות אותן הוכיח לרשות המיסים, לרבות תשלום שכר עובדים שלא הגיעו למקום עבודתם, בהתאם להנחיות כוחות הביטחון (מסלול אדום). כעת צפויה ועדת הכספים לאשר את התקנות, ככל הנראה היום או מחר בבוקר ולאחר מכן המעסיקים יוכלו להגיש תביעות ולקבל את הכספים המגיעים להם לצורך תשלום משכורות לעובדים וכספים נוספים לספקים ואחרים.
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
