פרויקט הרובע ביפו בצל המשבר: החברה יוצאת במבצע הנחה של 14%

החודש נמכרו בפרויקט דירות 2 חדרים בשטח 46 מ"ר ובשטח 63 מ"ר במחירים של 830 אלף שקלים ו-960 אלף שקלים בהתאמה
איריס בר טל |

משבר הנדל"ן שמתבטא בירידת מחירים דו ספרתית בשוק דירות היוקרה, מעמיד את משווקי הפרויקטים בפני מציאות חדשה. כך למשל, במהלך החודש נמכרו בפרויקט הרובע היוקרתי ביפו 2 יחידות דיור בהנחה ממוצעת של כ-13%. הפרויקט ההולך ונבנה במתחם הרחובות יפת, עמיעד, רבי תנחום ופנחס שביפו העתיקה, יוצא בחודשים פברואר עד אפריל 2009, במבצע קידום מכירות לדירות 2 חדרים בשלב ג' של הפרויקט, במסגרתו תינתן הנחה של כ-140 אלף שקלים לדירה, המשקף הנחה של כ-13% בממוצע. המבצע מוגבל לשתי דירות נבחרות בחודש. במהלך ינואר, נמכרו בהנחה דומה 2 דירות בסכום כולל של 1.79 מיליון שקלים: האחת דירת 2 חדרים, 46 מ"ר בנוי עם מרפסת, שנמכרה ב-830 אלף שקלים במקום ב-950 אלף שקלים, והדירה השנייה- דירת 2 חדרים, 63 מ"ר בנוי עם מרפסת, נמכרה ב-960 אלף שקלים במקום ב-1.1 מיליון שקלים. שני הרוכשים הם תושבי ירושלים. האחד רכש דירה למגורים והשני להשקעה. פרויקט הרובע אשר תוכנן על ידי משרדי האדריכלים רני זיס, לויצקי בראלי כסיף, וגידי בר אוריין, כולל 259 יחידות דיור, מתוכם נמכרו כבר 200 ואוכלסו 157. כיום משווק שלב ג' והאחרון. הפרויקט, משתרע על שטח של 12 דונם ומציע דירות 2 חדרים ופנטהאוזים של 2, 3, ו 4 חדרים. הבניינים בנויים סביב פיאצה רחבת ידיים ולכל דירה חנייה מקורה בחניון תת קרקעי. אכלוס שלב ג' ואחרון של הפרויקט הכולל 102 דירות ופנטהאוזים, צפוי בסוף 2010 . "ויסות ההיצע והביקוש בהתאם למגמות השוק מאפיין את מדיניות החברה כבר מזמן והליכה לקראת הקונים מקובלת עלינו בשלבים מתקדמים של המשא ומתן", מציין אריק זבלודוביץ, מנהל המכירות של הפרויקט. לדברי זבלודוביץ, בשונה מפרוייקטים אחרים, רק כ-15% מדיירי הפרויקט הם תושבי חוץ. רוב הרוכשים הינם זוגות צעירים או זוגות שילדיהם כבר עזבו את הבית ומוגדרים "מצמצמי דיור". חלקם מגיע מת"א וחלקם מאזורי הארץ השונים, בין השאר חיפה וירושלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




טעינה
צילום: ChargePoint

מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א

הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050

מנדי הניג |

מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.

המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.

בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך, תוך בחינת צורכי השוק בפועל.

משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב. 

לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".