עסקאות הנדל"ן הבולטות השבוע: דירה חדשה ברחוב אורט באשקלון נמכרה ב-650 אלף שקלים

קוטג' 4 חדרים ברחובות נמכר ב-1.512 מיליון שקלים
איריס בר טל |

כמדי שבוע, אתר Bizportal מביא את עסקאות הנדל"ן הבולטות ברחבי הארץ: רמת השרון בית בן 4 חדרים ברחוב ויתקין בנווה מגן, 120 מ"ר על מגרש של חצי דונם, נמכר ב-2.75 מיליון שקלים. דירת 5 חדרים עם גג ברחוב השופטים ברובע הדר, 140 מ"ר, עם מעלית, נמכרה ב-2.15 מיליון שקלים. קוטג' בן 6 חדרים ברחוב אזר, 250 מ"ר על מגרש חצי דונם, הושכר ב-9,000 שקלים לחודש. דירת 5 חדרים ברחוב סולד, 140 מ"ר, קומה 2, עם מעלית, הושכרה ב-6,000 שקלים לחודש. דירת 3 חדרים ברחוב האורן, 85 מ"ר, קומה 2, הושכרה ב-3,700 שקלים לחודש. דירת 3 חדרים ברחוב גולומב, 80 מ"ר, קומה 3, עם מעלית, הושכרה ב-3,650 שקלים לחודש. העסקאות בוצעו באמצעות אנגלו סכסון סניף רמת השרון באר יעקב קוטג' בן 5 חדרים ברחוב שלמה בן יוסף, 248 מ"ר על מגרש של 250 מ"ר, מרתף, מטבח מעוצב, גינה, נמכר ב-1.95 מיליון שקלים. קוטג' טורי בן 6 חדרים ברחוב השחף, 160 מ"ר על מגרש של 230 מ"ר, נמכר ב-1.3 מיליון שקלים. דירת 3 חדרים ומרפסת ברחוב שא נס, 85 מ"ר, קומה 1, עם מעלית וחנייה, נמכרה ב-670 אלף שקלים. העסקאות בוצעו באמצעות אנגלו סכסון סניף באר יעקב חיפה קוטג' בן 5.5 חדרים ברחוב שוהם באחוזה, 160 מ"ר, גינה, חנייה, מחסן, נמכר ב-1.4 מיליון שקלים. דירת 4 חדרים ברחוב סורוקה ברמת בגין, 90 מ"ר, קומה 2, עם חנייה, מחסן, נמכרה ב-750 אלף שקלים. דירת 1.5 חדרים ברחוב האסיף, 40 מ"ר, זקוקה לשיפוץ, נמכרה בכ-375 אלף שקלים. דירת 4 חדרים ברחוב התיכון בנווה שאנן, 90 מ"ר, קומת קרקע, עם חנייה ומחסן, נמכרה ב-660 אלף שקלים. דירת 3 חדרים ברחוב ארלוזורוב בהדר, 80 מ"ר, קומה 1, נמכרה ב-275 אלף שקלים. דירת 4 חדרים ברחוב בית אל ברמת התשבי, 90 מ"ר, קומה 2, עם חנייה, מחסן, נמכרה ב-700 אלף שקלים. העסקאות בוצעו באמצעות אנגלו סכסון סניף חיפה אשקלון דירת 4 חדרים ברחוב מגידו, 110 מ"ר, קומה 11, בניין בן שנתיים, מושקעת עם חנייה ומעלית, נמכרה ב-560 אלף שקלים. דירת 4 חדרים ברחוב משה שרת בשכונת ברנע, 130 מ"ר, קומה 1, עם חנייה ומעלית, נמכרה ב-510 אלף שקלים. דירת 4 חדרים ברחוב עשרת השבטים בשכונת נווה דקלים, 110 מ"ר, קומה 3, בלי מעלית ובלי חנייה, נמכרה ב-405 אלף שקלים. דירה חדשה ברחוב אורט, 120 מ"ר, קומה 1, סטנדרט גבוה, עם מעלית וחנייה, נמכרה ב-650 אלף שקלים. העסקאות בוצעו באמצעות רימקס אנרג'י באשקלון גבעתיים דירת 3.5 חדרים ברחוב דרך השלום, 100 מ"ר, קומה 4, חזיתית, עם מעלית וחנייה, נמכרה במיליון שקלים. דירת 4 חדרים ברחוב קצנלסון, 115 מ"ר, קומה 1, משופצת, נמכרה ב-1.05 מיליון שקלים. העסקאות בוצעו באמצעות רימקס 100% בגבעתיים דירת 2 חדרים ברחוב טייבר, 63 מ"ר, קומה 2, ללא מעלית, נמכרה ב-690 אלף שקלים. דירת 4.5 חדרים ברחוב הל"ה,קומה 1 עם מעלית, נמכרה ב-1.15 מיליון שקלים. העסקאות בוצעו באמצעות רשף נכסים נתניה דירת 4 חדרים ברחוב האר"י, 90 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב-645 אלף שקלים. דירת 5 חדרים ברחוב שבטי ישראל, 127 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב-1.13 מיליון שקלים. דירת 4 חדרים ברחוב הגולן, 109 מ"ר, קומה 7, נמכרה ב-1.127 מיליון שקלים. העסקאות בוצעו באמצעות רימקס כחול לבן בנתניה רחובות דירת 3 חדרים ברחוב קובנר, 75 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב-427 אלף שקלים. קוט'ג 4 חדרים ברחוב מורדי הגטאות, 110 מ"ר על מגרש 480 מ"ר, נמכרה ב-1.512 מיליון שקלים. העסקאות בוצעו באמצעות רימקס קלאסיק ברחובות דירת 4 חדרים ברחוב גורדון, קומה 2, נמכרה ב-730 אלף שקלים. דירת 3 חדרים ברחוב משה פורר בשכונת שרונה נמכרה ב-746 אלף שקלים. העסקאות בוצעו באמצעות רשף נכסים למגורים סניף רחובות באר שבע דירת 4 חדרים ברחוב רחל אימנו, 104 מ"ר, קומה 2, עם חנייה, 2 מרפסות, מזגן ומטבח משופר, נמכרה ב-420 אלף שקלים. העסקה בוצעה באמצעות רימקס מטרה בב"ש רמת גן בית פרטי ישן בן 3 חדרים בשיכון הצנחנים, על קרקע בשטח חצי דונם, הושכר ב-4,800 שקלים לחודש. העסקה בוצעה באמצעות רשף נכסים למגורים סניף רמת גן ירושלים דירת 3 חדרים ברחוב פייר קניג שבשכונת בקעה, 55 מ"ר עם אפשרות להרחבה של עוד 26 מ"ר, עם יציאה לגינה ומעלית, נמכרה ב-920 אלף שקלים. דירת 5 חדרים ברחוב שטרן, 104 מ"ר, עם נוף ואופציה למרפסת גג, נמכרה ב-810 אלף שקלים. דירת 3.5 חדרים ברחוב בית הכרם, 71 מ"ר, אחרי שיפוץ מלא, עם מחסן, נמכרה ב-950 אלף שקלים. דירת 5 חדרים ברמת בית הכרם, 130 מ"ר, קומה 3, נמכר ב-1.82 מיליון שקלים. דירת 4 חדרים ברחוב ברמת בית הכרם, 105 מ"ר, קומה 1, נמכרה ב-1.58 מיליון שקלים. העסקאות בוצעו באמצעות רשף נכסים למגורים סניף ירושלים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.