קליל ממשיכה לצמוח: גידול של 50% ברווח לפני מס לכ-8.1 מיליון שקל ברבעון השלישי
חברת קליל, הפועלת בתחום של יצור מערכות אלומיניום, ממשיכה במגמת הצמיחה המאפיינת אותה מזה 17 רבעונים ברציפות.
בסיכום הרבעון השלישי של השנה הציגה קליל גידול בהכנסותיה ברווחיה. הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה צמחו לכ-80.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-77.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. הרווח הגולמי ברבעון צמח בכ-38% לכ-19.2 מיליון שקל, לעומת כ-13.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח התפעולי הסתכם בכ-9.4 מיליון שקל - גידול של כ-57% לעומת כ-6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-5.8 מיליון שקל, לעומת כ-5.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. יצויין, כי ברבעון השלישי רשמה החברה הוצאות מס בסך של כ-2.2 מיליון שקל, שלא נרשמו בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח לפני מס צמח ברבעון השלישי של השנה בכ-50% לכ-8.1 מיליון שקל לעומת כ-5.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
החברה כמעט שהכפילה את רווחיה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 לרמה של כ-23.3 מיליון שקל – גידול של כ-93% לעומת כ-12 מיליון שקל אשתקד. השיפור בתוצאותיה של קליל ניכר גם ביתר סעיפי הדו"ח. הכנסות החברה צמחו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-15% והסתכמו בכ-242.5 מיליון שקל, לעומת כ-211 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.
הרווח הגולמי צמח בכ-57% לכ-61.8 מיליון שקל, לעומת כ-39.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ושיקף שיעור רווח של כ- 25.5% מההכנסות, לעומת כ-18.6% בתקופה המקביל ב-2007. הרווח התפעולי הוכפל והסתכם בכ- 32.8 מיליון שקל, לעומת כ- 15.8 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2007.
יצויין כי בתשעת החודשים הראשונים של 2008 רשמה קליל, לראשונה, הוצאות מס בסך של כ-8.1 מיליון שקל, הוצאות שלא היו קיימות בתקופה המקבילה אשתקד בשל ניצול נכס מס שזקפה החברה אז, כתוצאה מהפסדי העבר. בנטרול סעיף הוצאות המס, היה השיפור ברווחי קליל אף גבוה יותר. הרווח לפני מס ב-9 החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ-31.4 מיליון שקל, לעומת כ-12.2 מיליון שקל אשתקד.
ממאזנה של קליל עולה כי החברה נהנית מאיתנות פיננסית גבוהה. הונה העצמי של החברה בסוף הרבעון השלישי עמד על כ-152.5 מיליון שקל והיווה כ-63.5% מסך המאזן. יצויין כי בחודש אפריל חילקה החברה דיבידנד בסך כ-9 מיליון שקל, וזאת לראשונה מזה 9 שנים.
כמו כן סיימה את החזרי קרן אגרות החוב שהונפקו בשנת 2002. תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-26.1 מיליון שקל, ובקופתה מזומנים והשקעות לזמן קצר בהיקף של כ-48.5 מיליון שקל אשר יסייעו לה להתמודד עם האירועים הכלכליים הצפויים.
בסוף חודש אוגוסט אישר דירקטוריון קליל רכישה עצמית של מניות החברה בהיקף של עד 10 מיליון שקל. עד כה, במהלך שלושת החודשים האחרונים רכשה החברה ממניותיה בהיקף של כ-2 מיליון שקל המהווים כ-1.5% מסך הונה העצמי.
אריה (ריצ'י) ריכטמן, מנכ"ל החברה, אמר כי "קליל ממשיכה לפעול על-פי תוכנית ה"אחריות הכפולה", במסגרתה הכשירה החברה קבלני חלונות - המוכרים כ"מורשי קליל" - והפועלים מול הקהל הפרטי ומחויבים לעבוד על פי התקנים הגבוהים ביותר של שירות, איכות ואחריות. אנו בטוחים כי חיזוק מעמדה של קליל בשוק המקומי ולמול הצרכן הסופי, ימשיך לשאת תוצאות גם ברבעונים הבאים."
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
