קליל ממשיכה לצמוח: גידול של 50% ברווח לפני מס לכ-8.1 מיליון שקל ברבעון השלישי
חברת קליל, הפועלת בתחום של יצור מערכות אלומיניום, ממשיכה במגמת הצמיחה המאפיינת אותה מזה 17 רבעונים ברציפות.
בסיכום הרבעון השלישי של השנה הציגה קליל גידול בהכנסותיה ברווחיה. הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה צמחו לכ-80.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-77.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. הרווח הגולמי ברבעון צמח בכ-38% לכ-19.2 מיליון שקל, לעומת כ-13.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח התפעולי הסתכם בכ-9.4 מיליון שקל - גידול של כ-57% לעומת כ-6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-5.8 מיליון שקל, לעומת כ-5.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. יצויין, כי ברבעון השלישי רשמה החברה הוצאות מס בסך של כ-2.2 מיליון שקל, שלא נרשמו בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח לפני מס צמח ברבעון השלישי של השנה בכ-50% לכ-8.1 מיליון שקל לעומת כ-5.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
החברה כמעט שהכפילה את רווחיה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 לרמה של כ-23.3 מיליון שקל – גידול של כ-93% לעומת כ-12 מיליון שקל אשתקד. השיפור בתוצאותיה של קליל ניכר גם ביתר סעיפי הדו"ח. הכנסות החברה צמחו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-15% והסתכמו בכ-242.5 מיליון שקל, לעומת כ-211 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.
הרווח הגולמי צמח בכ-57% לכ-61.8 מיליון שקל, לעומת כ-39.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ושיקף שיעור רווח של כ- 25.5% מההכנסות, לעומת כ-18.6% בתקופה המקביל ב-2007. הרווח התפעולי הוכפל והסתכם בכ- 32.8 מיליון שקל, לעומת כ- 15.8 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2007.
יצויין כי בתשעת החודשים הראשונים של 2008 רשמה קליל, לראשונה, הוצאות מס בסך של כ-8.1 מיליון שקל, הוצאות שלא היו קיימות בתקופה המקבילה אשתקד בשל ניצול נכס מס שזקפה החברה אז, כתוצאה מהפסדי העבר. בנטרול סעיף הוצאות המס, היה השיפור ברווחי קליל אף גבוה יותר. הרווח לפני מס ב-9 החודשים הראשונים של השנה הסתכם בכ-31.4 מיליון שקל, לעומת כ-12.2 מיליון שקל אשתקד.
ממאזנה של קליל עולה כי החברה נהנית מאיתנות פיננסית גבוהה. הונה העצמי של החברה בסוף הרבעון השלישי עמד על כ-152.5 מיליון שקל והיווה כ-63.5% מסך המאזן. יצויין כי בחודש אפריל חילקה החברה דיבידנד בסך כ-9 מיליון שקל, וזאת לראשונה מזה 9 שנים.
כמו כן סיימה את החזרי קרן אגרות החוב שהונפקו בשנת 2002. תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-26.1 מיליון שקל, ובקופתה מזומנים והשקעות לזמן קצר בהיקף של כ-48.5 מיליון שקל אשר יסייעו לה להתמודד עם האירועים הכלכליים הצפויים.
בסוף חודש אוגוסט אישר דירקטוריון קליל רכישה עצמית של מניות החברה בהיקף של עד 10 מיליון שקל. עד כה, במהלך שלושת החודשים האחרונים רכשה החברה ממניותיה בהיקף של כ-2 מיליון שקל המהווים כ-1.5% מסך הונה העצמי.
אריה (ריצ'י) ריכטמן, מנכ"ל החברה, אמר כי "קליל ממשיכה לפעול על-פי תוכנית ה"אחריות הכפולה", במסגרתה הכשירה החברה קבלני חלונות - המוכרים כ"מורשי קליל" - והפועלים מול הקהל הפרטי ומחויבים לעבוד על פי התקנים הגבוהים ביותר של שירות, איכות ואחריות. אנו בטוחים כי חיזוק מעמדה של קליל בשוק המקומי ולמול הצרכן הסופי, ימשיך לשאת תוצאות גם ברבעונים הבאים."
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
