לקראת דוחות בזק: באיי.בי.איי צופים גידול של 64% ברווח הנקי ל-420 מיליון שקל
לקראת פרסום דוחות קבוצת בזק בשבוע הבא, מעדכנים בבית ההשקעות איי.בי.איי את התחזית לגבי תוצאות החברה. האנליסט אורי ליכט אומר כי הדוחות צפויים להיות סבירים, אך טובים בהרבה מהרבעון המקביל החלש. באיי.בי.איי צופים גידול של 64% ברווח הנקי ל-420 מיליון שקל, למרות ירידה קלה הצפויה בהכנסות.
ליכט אומר כי פעילות הליבה של בזק ממשיכה להשחק בהכנסות על רקע התגברות התחרות, כשהוט ואינטרנט זהב ממשיכות לנגוס בנתח השוק. לגבי החברות בקבוצה: פלאפון תתקשה להציג צמיחה בהכנסות אך צפויה להציג רווחי שיא. בזק בינ"ל צפויה להמשיך להציג צמיחה בפעילות הליבה, YES תמשיך להציג שיפור ונהנית מהמהצב הקשה והשירות הלקוי בהוט.
הרווח הנקי של הקבוצה יושפע מהוצאות מימון כבדות בעקבות חובה הצמוד מדד של בזק.
בזק היתה מעדיפה שהבחירות לא יתקיימו בקרוב כל כך, שכן החברה הגיעה ליחסים רגועים עם שר התקשורת אטיאס לאחר שנים בהן סבלה
מעודף רגולציה. נפילת הממשלה טרפה את הקלפים ויוצרת חוסר ודאות מרגיז סביב לוח הזמנים להקלות אותן היתה בזק אמורה לקבל ברגע שירדה מנתח
שוק של 85%. בינתיים, אומר ליכט, מה שקורה הוא שנטויז'ן ופרטנר מכריזות על השקת פעילות בטלפוניה הקווית, וללא הקלות בעניין זה נראה את בזק ממשיכה לאבד מנויים בקצב של 100,000 בשנה.
מעבר לכך, אומר ליכט, השוק מוצף במניות בזק. בתקופה הקרובה מניית בזק עשויה לסבול בשל מניות רבות שצפויות לחזור לשוק. ב-16 לנובמבר השתחררו 41 מיליון אופציות של עובדים ועד דצמבר 2009 ישתחררו עוד 119 מיליון אופציות. זאת, בנוסף למניות בזק של גז זאבי, חבילה של כ-17.6% מהון המניות שעומדת על המדף.
בשורה התחתונה ממליץ ליכט "נייטראלי" עם מחיר יעד של 6.8 שקל למניה.

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.