בן זאב מוריד מחיר יעד לאורמת: "הסביבה העסקית חיובית אך בכל זאת יש חששות"
אורמת טכנולוגיות (ORA) צפויה לפרסם ב-6 למאי את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2008, ובכלל פיננסים בטוחה מפרסמים היום עדכון לגבי החברה בהמלצת תשואת שוק בעוד הם אומרים שהסביבה העסקית ממשיכה להיות חיובית, אולם יש חשש שהזמן הנדרש למימוש הפוטנציאל מתארך ופוגע בערך הנוכחי של המניות.
יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר בכלל, העלה היום את מחיר יעד לחברה הבת ל-51 דולר מ-46 דולר ומוריד את מחיר היעד של אורמת ל-50 שקל, מ-55 שקל. "להערכתנו, אורמת ניצבת כיום בפני פוטנציאל רב ביותר, המלווה באתגרים רבים".
השאלה הגדולה היא האם החברה מסוגלת לבצע את קפיצת המדרגה בהצלחה, אומר בן זאב ושואל: האם החברה תצליח לממש בהצלחה את יעדי הטווח הקצר והבינוני ? במהלך השנתיים הקרובות צפויה אורמת להגדיל את ההספק המותקן מכ- 397 מגהווט בסוף 2007 לכ- 581 מגהווט בסוף 2009, זינוק של 46%.
האתגר כולל שני מרכיבים: א) אתגר תפעולי, המדגיש את יכולתה של החברה להשלים את הפרוייקטים ביעדי ההספק ולוח הזמנים. ב) אתגר פיננסי – האם החברה תעמוד בתקציב על רקע ההתייקרות המתמשכת בתשומות.
אחד הצעדים שנוקטת החברה בכדי לעמוד ביעדים הוא הרחבת הפעילות בביצוע עצמי, לרבות רכישת ציוד לקידוח גיאותרמי. צעד זה מהווה יתרון עבור החברה בהשוואה למתחרים. בכלל מציינים גם את הניצול הטוב של הטבות המס (PTC) במסגרת מיזמים פיננסים (עסקת ה OPC) בהם היא למעשה "מוכרת את הטבות המס", אך השאלה האם ימשכו בשנת 2009.
מחירי הנפט הגבוהים תורמים רבות לחברה, אומרים בכלל ומציינים שכאשר מחירי הנפט מעל 100 דולר לחבית גוברת עוד יותר המודעות לחשיבות האנרגיה החליפית.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
