מדדי אסיה חתמו בטריטוריה הירוקה: הניקיי הוסיף 3%
המדדים המובילים באסיה סגרו את יום המסחר בעליות שערים ומתיקנו קלות את ירידות השערים החדות אשר רשמו אתמול. את האווירה החיובית הבוקר שאבו המשקיעים במזרח מסגירת המסחר החיובית אמש בוול סטריט ועל רקע ספקולציות המשקיעים כי הפדרל ריזרב יוריד את הריבית בארה"ב על מנת לשמור על הצמיחה. כמו כן, זריקת עידוד קיבלו המשקיעים לאור העלאת המלצה לחברות Toyota Motor ו-Isuzu Motors.
מדד שנחאי התחזק 0.87%, הניקיי היפני זינק 2.99%, האנג סנג בהונג קונג עלה 0.99%, מדד הקוספי הדרום קוריאני הוסיף 0.66% ובומביי השילה 0.59%.
"יהיו חברות באסיה אשר יפתיעו ביכולתם לספק צמיחה אשר השוק אינו צופה לכך", אמר קאטרין מאטיוס, מנהל השקעות ב-Fidelity Investments. "מה שמעניין אותי הינו הסבב הבא של הודעת תוצאות החברות", הוסיף מאטיוס.
החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב אשר מצביעים על 86% להורדה של 0.5% ב-30 לחודש מעודדת את הלך רוח המשקיעים. זאת לאחר שב-25 לחודש הראו החוזים העתידיים על סיכוי של 70% להורדה של 0.5%.
"הפד מתנהג על פי רצון השווקים וזה כאמור הורדה של 50 נקודות הבסיס", אמר פנקאג' קומאר, מנהל כספים ב-Kurnia Insurans. "הורדה בשיעור זה תהווה הקלה לראלי נוסף בשווקים", הוסיף קומאר.
מניית Toyota, יצרנית המכוניות הגדולה בעולם על פי שווי שוק, הוסיפה 1.3%. בבנק ההשקעות HSBC העלו המלצתם למניה ל"נייטרלי" מ"תשואת חסר", "ישנו סיכון נמוך למפלה בשוק הרכבים בארה"ב", ציינו האנליסטים בסקירתם. כמו כן, מניית Isuzu Motors, יצרנית המשאיות הקלות הגדולה ביפן, זינקה 9.6% לאחר שבגולדמן זאקס העלו המלצתם למניה ל"קניה" מ"נייטרלי".
מניית Tata Consultancy Services, ספקית שירותי המחשבים הגדולה בהודו, הוסיפה 1.8%. כמו כן, יריבתה, Wipro, עלתה 2.9% לאחר שבמורגן סטנלי העלו המלצתם למנייה ל"משקל יתר" מ"שווה משקל".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
