לבנונית בתוך הסי-אי-איי

אישה ממוצא לבנוני שחיה בארה"ב הצליחה להתקבל לעבודה בסוכנות הביון למרות קשריה עם חיזבאללה

מערכת סינון העובדים של ארגוני הביטחון האמריקניים, הסי-אי-איי והאף-בי-איי, בתדהמה: אישה ממוצא לבנוני שחיה בארצות הברית, נישאה נישואים פיקטיביים במדינה, השיגה אזרחות תוך שימוש במסמכים מזויפים - הצליחה להתקבל לעבודה בארגון האף-בי-איי בשנת 1999, וכארבע שנים לאחר מכן אף עברה לעבוד בארגון הביון האמריקני, ה"סי-אי-איי".

נאדה נאדים פרוטוי, בת 37, שהתגוררה בעיר וויינה בפרברי וושינגטון, הצליחה בשנים בהן עבדה בשירותי הביון לחדור למחשבים הסודיים ולברר האם קרוביה החיים בלבנון נמצאים ברשימות המקושרות לחיזבאללה.

לפני כשבוע פוטרה פרוטוי מעבודתה בסי-אי-איי, והשבוע נסגרה עמה עסקת טיעון בבית המשפט הפדראלי במישיגן, זאת לאחר שפרוטוי הודתה בכל האישומים נגדה. עם זאת, היא לא הואשמה בעבירות חמורות של ריגול למען החיזבאללה, שכן לא היו הוכחות שהיא העבירה מידע לגורמים זרים. פרוטוי צפויה לספוג עונש מאסר ממושך.

דובר האף-בי-איי אמר בתגובה כי פרוטוי עברה את כל החקירות בנוגע לרקע שלה, כולל שיחות עם בני משפחתה בארצות הברית ובלבנון ואף עברה בדיקות במכונת פוליגרף.

"קשה לתאר איום גדול יותר"

בארצות הברית ייאלצו כעת לבצע בדיקות מקיפות, כדי לבר כיצד הצליחה אישה ממוצא לבנוני להסתיר את עברה ואת קשריה המשפחתיים ולהתקבל לעבודה במקומות רגישים במיוחד באזור וושינגטון בקלות יחסית.

עוד יותר תמוהה העובדה, כי אל הסי-אי-איי התקבלה פרוטוי לאחרי אסון התאומים, בימים בהם רמת המודעות לטרור הגלובלי היתה גבוהה מאוד. המעבר לארגון הביון חייב בדיקות רקע על אישיותה, ואף על פי כן, גם באותו שלב לא עלו על קשריה המשפחתיים לבכירי החיזבאללה בלבנון.

סטפן מרפי, התובע הפדרלי בבית המשפט במישיגן, אמר בהודעת עסקת הטיעון עם פרוטוי, כי "קשה לתאר איום גדול יותר מאשר חדירה של אזרח זר באמצעות מסמכים מזויפים ותוך מעשי תרמית". לדברי מרפי, "היא הצליחה לחדור לעמדה רגישה בממשל האמריקני".

שילמה כסף לנישואים פיקטיביים

על-פי פרטים שחשפה התביעה, פרוטוי הגיעה לארה"ב בשנת 1989 כסטודנטית וכעבור שנה שילמה סכום כסף למכר המשפחה, אזרח אמריקני, כדי שישא אותה באופן פיקטיבי. לאחר החתונה הגישה פרוטוי בקשה לאזרחות, ובשנת 1994 קיבלה את התעודה הנכספת.

אחרי שנים בהן התגוררה אצל אחותה, אלפת' אל-אאור, ועבדה בתור מלצרית ברשת מסעדות אוכל מזרחי באזור דטרויוט, שהיו בבעלות גיסה, טלאל קאליל-קאהין, התגרשה פרוטוי ועברה לאזור וושינגטון די.סי. בבירה הצליחה להתקבל פרוטוי לעבודה באף-בי-איי.

אחותה של פרוטוי ובעלה ביקרו בלבנון בשנת 2003 לרגל אירוע גיוס כספים למען אחד מבכירי החיזבאללה, מוחמד חוסיין-פאדאלה. על-פי הרשויות האמריקניות, קאליל-קאהין ואל-אאור שוהים בימים אלה בלבנון, והם מבוקשים על-יד הרשויות בגין עבירות של העלמות מס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?