איך לא ללכת לאיבוד וכיצד לבחור קרנות נאמנות מנצחות

בישראל פועלים כיום כ- 50 מנהלי קרנות נאמנות שונים. כל אחד מהם מנהל מספר קרנות מסוים. בדרך כלל, חלקן קרנות המתמחות במניות, אחרות מתמחות באג"ח, אחרות במט"ח והרבה מהן- קרנות שקליות.
מערכת Bizportal |

זוהי חלוקה כוללת מאוד שכן בתוך כל אחת מהקבוצות האלה ישנן עוד הרבה תתי קבוצות והתמחויות. כאשר בשוק ההון הישראלי פועלות כ- 950 קרנות נאמנות מכל המינים ומכל הסוגים, קל מאוד למשקיע ללכת לאיבוד. אז איך בכל זאת ניתן לבחור בקרנות נאמנות, כאלה שיש להן פוטנציאל (לא התחייבות) להשיג עבורך תשואה טובה יותר מאחרות?. ננסה לקחת אותך "יד ביד" ולהדריך אותך במבוך קרנות הנאמנות, צעד אחר צעד.

צעד ראשון: התחלת התהליך אינה קשורה כלל לקרנות הנאמנות באופן ספציפי אלא להחלטה כללית שלך על מבנה תיק ההשקעות הכולל שלך. הרבה משקיעים אינם משקיעים די זמן ומחשבה בשאלה בסיסית זו ונוטים לקבל החלטות השקעה מזדמנות מדי פעם, לפי מצב חשבון העו"ש שלהם, בהתבסס על טיפ שקיבלו, לפי תחושות הבטן שלהם, לפי מצב רוחם באותו רגע, וכיו"ב. זוהי דרך גרועה מאוד לבנות תיק השקעות. הדרך הנכונה היא להחליט איזה שיעור מתוך הנכסים הפיננסיים שלך רצוי שיהיה במניות, איזה חלק בצמודי מדד, איזה חלק במט"ח ואיזה חלק בשקלים. כמה להשקיע בישראל וכמה בחו"ל? ויש עוד הרבה שאלות.

כל אלה הן שאלות שלא לכל משקיע יש תשובות עליהן. אבל, אתה כן יכול להגדיר לעצמו את רמת הסיכון שהוא יכול / מוכן להרשות לעצמו, ואת טווח הזמן המשוער שבו לא תהיה זקוק לכסף. ככל שזה קצר יותר, אתה צריך ללכת בכיוון שמרני יותר. ככל שזה ארוך יותר, אתה יכול להרשות לעצמך, כנראה, רמת סיכון גבוהה יותר. מובן, שעל אופן חלוקת הכסף בין אפיקי ההשקעה השונים אתה יכול להתייעץ עם יועץ ההשקעות שלך בבנק, או עם יועץ השקעות בבית השקעות פרטי. שירות זה ניתן חינם.

צעד שני: עליך להחליט כיצד לצקת תוכן בחלוקה שקבעת כמתאימה בין אפיקי ההשקעה. האם להשקיע באמצעות ניירות ערך ספציפיים, או באמצעות קרנות נאמנות, או באופן מעורב של גם וגם. אחרי שהחלטת שמתאים לך להשקיע, גם או רק באמצעות קרנות נאמנות, הגיע הזמן לבחור את הקרנות הספציפיות.

צעד שלישי: אתר 3-4 מנהלי קרנות שלאורך זמן מציגים תשואות נאות ועודפות על פני מנהלי קרנות אחרים. זהו המהלך הקשה מכולם ואתה שואל בוודאי את עצמך, מן הסתם, מנין לי לדעת? התשובה - אפשר לדעת.

ראשית: התשואות של הקרנות השונות זמינות וידועות. הן מופיעות גם באתרי האינטרנט, וגם בעיתונות היומית.

שנית: למרבית הבנקים יש מערכות ייעוץ לקרנות נאמנות. מערכות אלה נותנות דירוג לקרנות הנאמנות השונות. בקש/י לקבל מידע על הדירוג שלהן לשני פרקי זמן - אחד שנה, והשני - שלוש שנים. יש לתת משקל גדול יותר ל- 3 שנים כתקופה ארוכה יותר ואמינה יותר. יש לבדוק לא רק את הדירוג של הבנק אלא גם את מיקומן בפרק זמן זה לעומת קרנות אחרות.

שלישית: ישנו דירוג נוסף של חברת של חברת "מעלות", בשיתוף פעולה עם S&P (חברה בינלאומית לדירוג) המדרג קרנות נאמנות על פי הישגיהן ב- 3 שנים האחרונות. הציון הגבוה ביותר הוא - שלושה יהלומים, אחריו שני יהלומים, יהלום אחד ואפס יהלומים. הציון הגבוה ביותר של שלושה יהלומים ניתן לקרנות שמצויות ב- 15% העליונים של הקבוצה שלהם, תוך התחשבות הן בתשואה של הקרן והן ברמת הסיכון שלה.

רביעית: בדוק ברמת כל מנהל קרן, עד כמה שאפשר, מי הגוף שמנהל את הקרן, מה הוותק שלו, ומי מנהל את ההשקעות של הקרנות ואחראי עליהן.

חמישית: שים לב, שלא בהכרח, מנהל קרן שחזק בתחום אחד חזק גם בתחום אחר. הוא יכול להיות חזק מאוד באיגרות חוב וחלש מאוד במניות, או להיפך. לכן בכל תחום בחר את השניים-שלושה הטובים ביותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.