מצבו של הדולר אמריקני לא נראה מזהיר עקב ההתפתחות של הימים האחרונים. וזה לא שהוא סבל מעודף פופולאריות גם כך. הנתונים הכלכליים לא ממש תומכים בו ותוצאות ועידת ה-G7 מתחילים לתת אותותיהם – היין מתחזק על חשבון הדולר.

מאזן הסחר שהתפרסם אתמול בארה"ב הציג תמונה גרועה מהצפי ועמד על מינוס 61.18 מיליארד דולר - כאשר הצפי עמד על מינוס 59.5 מיליארד. דו"ח הסחר מרכז תשומת לב רבה, מאחר והוא מאפשר הצצה על המגמות במאזן הסחר הכללי. הדו"ח מודד את ההפרש בין היצוא ליבוא סחורות מהמדינה. מאזן חיובי (עודף) מתרחש כאשר המדינה מייצאת יותר מאשר מייבאת. המצב ההפוך, מאזן שלילי (גירעון), מתרחש כאשר המדינה מייבאת יותר מאשר מייצאת. ככל שהעודף גדול יותר (או ככל שהגירעון קטן יותר), כך גודל התוצר הלאומי.

אין ספק שהדבר לא טוב ל"דוד סם" והמשמעות בהקשר הרחב יותר היא, שכנראה גם התמ"ג החודשי יהיה חלש מהצפי (כאשר כעת הוא עומד על 3.5%). כבר מדברים על הערכות מחודשות של בין 2%-2.5%.

חשוב להבין את מהותו של התמ"ג, מכיוון שהוא נחשב לאחד הנתונים החשובים של החודש. הוא יכול להוות טריגר לתנועות חריפות. התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) הנו המדד המקיף ביותר להערכת הפעילות הכלכלית. המדד מתפרסם בכל רבעון במונחים שנתיים, והוא משקף את סך התפוקה הכלכלית.

התוצאות עשויות להיות תנודתיות ולהשתנות מחודש לחודש. בעיקר בשל משתני המלאים והיצוא נטו. נתוני המכירות הסופיים (ללא מלאים), עשויים לסייע בזיהוי מגמות צמיחה, מאחר והמלאים מייצגים סחורות שלא נמכרו. מלאים גבוהים עלולים להעלות את התמ"ג אך תוך כדי כך לסמן חולשה ולא עוצמה.

בנוסף, היום (ד') בשעה 17:00 צפוי נגיד הבנק אמריקני לנאום לגבי מצב הכלכלה אמריקנית. אם לא יהיו הפתעות הוא אמור לומר מה שנו כבר יודעים על בסיס הנתונים הכלכליים. אבל יכול להיות שגם יוסיף כמה מילים לגבי ציפיות עתידיות, דבר שיכול בהחלט להזיז את השוק.

אם נתייחס קצת להמשך השבוע, הרי שביום שישי יתפרסמו מספר נתונים חשובים, גם הם מכיוון בני בריתנו הנאמנים, אמריקנים. בין הנתונים ניתן למצוא את מדדי מחירים למיניהם אך החשוב הוא סנטימנט מישיגן. אוניברסיטת מישיגן מפרסמת את סקר מדד אמון הצרכנים פעמיים בחודש.

הסקר מצביע על נכונותם של הצרכנים להוציא כסף וחשיבותו הגבוהה באה לידי ביטוי בכך, שבאופן סטטיסטי תואם מדד זה את התמ"ג הריאלי ואת מדד הצריכה וההוצאה הפרטית, טוב יותר מאשר מדד אמון הצרכנים של "ועדת ההנהלה". בדומה למדד אמון הצרכנים של "ועדת ההנהלה", גם סקר זה משמש לניבוי שינויים פתאומיים בתבניות הצריכה וגם הוא מורכב משני מדדי משנה: אמון הצרכנים ביחס למצב הנוכחי וביחס לציפיותיהם העתידיות.

אגב, אם נסקור את הצפיות כמעט בכל אחד מהנתונים הכלכליים שצפויים להתפרסם ביחס לדולר, נוכל לראות שהצפי לפחות הוא שלילי דבר שמעיד על הסנטימנט השלילי ושופך אור על העומד לקרות.

גם מבחינה טכנית, נראה שהפונדמנטאליים והטכנאים תמימי דעים לגבי השוק. אישור לכך ניתן היה למצוא הבוקר, כאשר פרץ המסחר ביורו-דולר את גבול הדשדוש העליון ברמת ה-1.3050. הפעם נראה שהפריצה יותר איכותית ומגובה בנתונים הכלכליים המתאימים.

כל שנותר הוא לבחון האם היורו יחזיק מעמד מעל רמה זו והתיקון שיגיע ייבלם באזור ה-1.3050 או מעליו, בהנחה והשוק יחליט לטעום ולבחון את הרמה שנפרצה על מנת לוודא שזו אינה מלכודת שוורים.

אגב חולשת הדולר מורגשת כנגד רוב המטבעות, כולל כנגד הפרנק השוויצרי והיין היפני. עובדה שמחזקת את איכות הפריצה. נראה שאט אט חוזר השוק למסלולו, טרום התיקון הגדול שהנחית את היורו מרמת ה-1.3350 עד הרמות בהן שייטנו בחודש האחרון.

אז לסיכום. אין ספק שמהלך יוצא לדרך ומשאיר את כל הסקפטיים פעורי פה. שוב, במצבים כאלה לא כדאי להתווכח עם השוק. אם רבים מאמינים שאין הצדקה ליורו חזק (ואני יודע באופן אישי שיש הרבה כאלה), אין טעם ללכת נגדו. סוחרים לרוב טועים - השוק אף פעם לא. מי שינסה לחתור נגד הזרם יתעייף, יישאר במקום ואף ילך אחורה בהקשר של מצב חשבונו.

*מאת: רובי סלם, אנליסט בכיר ומרכז אסטרטגיות מסחר ,אפיקס מט"ח.