סטפק משיב לציבייר: פיא רגילה לתחרות לא הוגנת

ההתגוששות המילולית בין מנכ"ל פיא ליו"ר ומנכ"ל מיטב הגיעה היום לשיא. מיטב הגיבה בצהריים למכתב חריף בו הואשמה בניגודי עניינים פנימיים, ומחסור בחומות סיניות
חזי שטרנליכט |

המכתב האישי שכתב מיקי ציבייר, מנכ"ל לאומי פיא, לד"ר קליין - יו"ר מיטב, ולצבי סטפק - מנכ"ל מיטב, גורר את האחרונה להגיב על דבריו.

מיטב: הציבור הבין את יתרונות הגופים הפרטיים

ממיטב נמסר בתגובה כי "רפורמת בכר יצאה לדרך עוד הרבה לפני מינוי ועדת בכר, כאשר הציבור הבין בשנים האחרונות את היתרונות המשמעותיים שיש לגופי השקעה פרטיים על פני הבנקים וחברות הביטוח.

"הדבר ניכר במעבר כספים מאסיבי לניהולם של הגופים הפרטיים, הן בקופות הגמל והן בקרנות הנאמנות. מיטב, שלא כלאומי-פיא, רגילה מזה 25 שנה להתמודד בתנאי תחרות לא הוגנים, ולמרות זאת, הצליחה לקבל את אמון המשקיעים. ולא בכדי. התשואות שהשיגה מיטב עבור לקוחותיה, וגם של כמה גופים פרטיים נוספים, עולות לאין ערוך על אלה של לאומי-פיא ודי למתבונן בדירוג "מעלות" לקרנות הנאמנות, כדי להיווכח בפערים הגדולים.

מיטב: מכתב "אישי" שטרם זכינו לקבלו

"תמוה בעינינו, שמר צבייר העומד בראש חברה, שהיא עצמה נמכרה בימים אלו ממש לחברת ביטוח, מצא לנכון לשלוח מכתב "אישי" לעיתונות, שנכון לרגע זה לא זכינו לקבלו, מה שמעלה סימני שאלה גדולים מאחורי כוונותיו האמיתיות, ושיקוליו האישיים בעת כתיבת מכתב זה.

"לו רצה מר צבייר לקיים דיון כן, אמיתי וענייני, בנושא שוק ההון העתידי, היה ללא ספק מוצא את הזירה המתאימה לכך, אך הוא בחר שלא לעשות כך מטעמיו שלו. מכתבו של מר צבייר רצוף הנחות בלתי מבוססות, השערות שאין להן שחר, הנובעות לכאורה מדברים שלא נאמרו.

מיטב: יש להתאים את הפיקוח לנסיבות החדשות

"אנו אכן סבורים, שיש להתאים את הפיקוח על שוק ההון לנסיבות החדשות וזאת היתה גם אחת ההמלצות החשובות של צוות בכר. ככל שנקדים ולוח הזמנים אשר נקצב לכך כבר חלף, כן ייטב.

"מיטב מברכת על כל מהלך של הגברת התחרות, השקיפות, ההגינות והפיקוח על שוק ההון – נושאים שהיתה חלוצה בהם מאז ומתמיד".

איך זה התחיל? ציבייר כותב לסטפק ולקליין

אנו מביאים כאן תמצית ממכתבו של מנכ"ל לאומי פיא, מיקי צבייר. כותרת המכתב היא "הפוסלים - במומם פוסלים". וציבייר מציין בו כי "בסוף שבוע שעבר הופעתם ד"ר דוד קליין כיו"ר הדירקטוריון המייעץ של חברת "מיטב", וצבי סטפק כמנכ"ל וכבעלים של חברת "מיטב" במסיבת עיתונאים כאשר הכותרות העיקריות שסיפקתם עסקו במתקפה על הרכישה של חברות לניהול קרנות נאמנות וקופות גמל ע"י חברות ההשקעה שמחזיקות גם בחברות הביטוח והפנסיה.

פיא: מפריע למיטב שנכסי חברות הביטוח גדלו

"מפריעה לכם במיוחד העובדה שכתוצאה מהרכישות הנ"ל חברות ההשקעה בביטוח מחזיקות פתאום גם בחברות גדולות לניהול קרנות נאמנות וניהול קופות גמל. כמנכ"ל של חברה נרכשת מצאתי לנכון להגיב להתבטאויות שלכם במסיבת העיתונאים שהיו לדעתי מוטעות ומטעות.

"משום מה שכחתם לציין שגם קודם לרכישות הנ"ל כמעט כל החברות הרוכשות החזיקו בבתי השקעות "כלל עסקי ביטוח" ב"כלל פיננסים-בית השקעות", "מנורה-השקעות בביטוח", ב"מנורה-בית השקעות", "הראל השקעות בביטוח" ב"הראל-בית השקעות" ועוד. חברות אלה עסקו גם קודם לכן בניהול קרנות נאמנות וקופות גמל אך בהיקפים קטנים יותר.

"דרך אגב התרחיש הנ"ל נצפה במהלך הדיונים של ועדת בכר ואכן הוא התממש ולכן מוזרה ההתבטאות שלך דר' קליין שהתוצאות של ועדת בכר מעוררות מחשבה (משום מה מחשבה בדיעבד ולא מראש).

פיא: קליין טומן ראשו בחול

"אתה דר' קליין מלין על כך שהחברות הרוכשות השתמשו "בעצמתם ובהונם הפנוי" כדי לסלק ולדחוק את הברוקרים הפרטיים מלהתמודד על האפשרות לרכוש את חברות ניהול קרנות הנאמנות והחברות לניהול קופות גמל מהבנקים.

"בטענה זו ד"ר קליין אתה טומן את ראשך בחול שהרי היה ברור מראש לך, מאיץ ראשי להקמת ועדת בכר- בתפקידך הקודם כנגיד בנק ישראל, ולחברי הועדה שיזמו את החוק ל"הגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל" המכונה "חוק בכר", שהחוק יוכל אולי להגביר את התחרות אך לא יוכל להקטין את הריכוזיות שתעבור מהבנקים לגופים אחרים.

"יש הסוברים שהחוק אולי יוכל להביא לכך שתהיה הפרדה בין הגופים שיעסקו באשראי לאלו שיעסקו בייעוץ בהשקעות (בעיקר ללקוח הקטן) ובכך יקטן ניגוד העניינים בנושא זה אך ברור לכל שיש צורך לטפל בניגודי העניינים בניהול ההשקעות הקיימים עוד לפני המכירה אצל הברוקרים הפרטיים ועלולים להיווצר גם בגופים הרוכשים החדשים.

פיא: קליין לא רצה בעלי חברות חדשים במינוף

"היה ברור לכל מי שעיניו בראשו שבתי ההשקעות המקומיים הם לא המועמדים להיות הרוכשים של נכסי הבנקים שהרי: הונם קטן, יכולתם הניהולית מוגבלת וניסיונם בניהול השקעות בהיקף גדול ביותר לא מוכח. אני בטוח, דר' קליין, שבחלומך הרטוב לא רצית שהבעלים של חברות גדולות לניהול השקעות בשוק ההון יהיו ממונפים מאוד (כתוצאה מלקיחת אשראי גבוה ויקר לרכישת חברות הגדולות מהם בסדרי גודל).

"לא ברור לי, דר' קליין, מי ציפית שיתן אשראים כאלה? האם לא מהבנקים המקומיים? האם מצב כזה לא גרוע יותר למערכת? כלומר שליטה עקיפה של נותני האשראי במקום הבעלות הישירה כפי שהיה המצב לפני המלצות הועדה. לדעתי, לו היינו מגיעים למצב כזה, הוא היה הרבה יותר מסוכן לציבור הלקוחות.

"הצרכים של בעלי שליטה ממונפים עלולים להביא אותם לפעילות בסיכונים גבוהים יותר ובכך לסכן את כספי המשקיעים והכל במטרה להגדיל את הרווחיות כדי שיוכלו להחזיר את האשראי ובמהירות. לעומת מצב כזה הרוכשים הנוכחיים הם יציבים יותר, בעלי הון גדול ויכולים לספוג את התנודתיות ברווחיות הקיימת מאז ומעולם בשוק ההון.

פיא: ניגוד העניינים קיים במיטב מזה זמן רב

"דר' קליין, אתה מלין על כך ש"פוטנציאל ניגודי העניינים הולך וגדל בחברות ההשקעות בביטוח עם הרכישות האחרונות של קרנות הנאמנות וקופות הגמל". לדעתך, על הרגולטור לטפל בנושא. אני מסכים עם קביעתך זו, אך לפני כן דר' קליין, עליך לטול קורה מבין עיניך ולטפל קודם כל בגוף אותו אתה מייצג חברת "מיטב" ובגופים האחרים מסוגה, בהן ניגודי העניינים כבר קיימים בפועל ומזה זמן רב ובגדול.

"ניגודי העניינים מתבטאים בחברת "מיטב" ובחברות הדומות לה לדוגמא בנושאים הבאים: בהנפקות בהן חברת "מיטב" משתתפת כחתם לקרנות הנאמנות שבניהולה, לקופות הגמל שבניהולה, לתיקי הלקוחות שבניהולה היא מזמינה מראש ביחד עם הנוסטרו שלה כאשר הסיכון בהשקעה הוא בעיקר על הגופים המוסדיים (המזמינים) אך את העמלות מקבלת חברת החיתום כלומר בעקיפין בעלי השליטה בחברת "מיטב".

פיא: אין חומות סיניות בין מיטב לחברות הבנות שלה

"מנהלי ההשקעות והאנליסטים המתפקדים בחברת האם ובחברות הבנות משרתים בד"כ חברות וגופים שונים: נוסטרו, תיקי לקוחות, תיקי קרנות נאמנות ותיקי קופות גמל ולא ברור מי מהם משתמש קודם בהערכות הכלכליות ומי פועל לפני האחרים בשווקים. בקיצור לא קיימות חומות סיניות בין חברת האם "מיטב" והחברות הבנות שלה לניהול השקעות, כמו שלא קיימות חומות כאלה גם אצל בתי ההשקעות האחרים בשוק ההון.

"כאשר החברות הבנות באות לייצג את הלקוח באסיפות כלליות של חברות והאינטרסים של החברה האם ושל לקוחותיה המנהלים אצלה תיקי ההשקעות עלולים להשפיע על ההחלטות.

"אי הוודאות שנוצרה כתוצאה מדיוני ועדת בכר והפעילות האגרסיבית של הרגולטורים כלפי יועצי ההשקעות במערכת הבנקאות וכלפי חלק מהחברות שבבעלות הבנקים, הביאה לכם ולחברות הברוקרים הפרטיים האחרים עדנה מסוימת, בשנה האחרונה והרבה פעמים ללא כל קשר לביצועים שלהם בניהול ההשקעות. לדעתי תור הזהב הולך ומסתיים.

פיא: חידלו מהתקפות על חברות ההשקעה בביטוח

"לסיכום: דר' קליין וצבי סטפק חידלו מהתקפות על חברות ההשקעה בביטוח שהפכו לחברות פיננסיות מובילות בשוק ההון והפעילו את מרצכם: על מנת שתוקמנה החומות הסיניות הדרושות בשוק ההון; על מנת שתגדל השקיפות של כל הפועלים בשוק ההון; על מנת שהטיפול בלקוח הפועל בשוק ההון יהיה הוגן הרבה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.