סטפק משיב לציבייר: פיא רגילה לתחרות לא הוגנת

ההתגוששות המילולית בין מנכ"ל פיא ליו"ר ומנכ"ל מיטב הגיעה היום לשיא. מיטב הגיבה בצהריים למכתב חריף בו הואשמה בניגודי עניינים פנימיים, ומחסור בחומות סיניות
חזי שטרנליכט |

המכתב האישי שכתב מיקי ציבייר, מנכ"ל לאומי פיא, לד"ר קליין - יו"ר מיטב, ולצבי סטפק - מנכ"ל מיטב, גורר את האחרונה להגיב על דבריו.

מיטב: הציבור הבין את יתרונות הגופים הפרטיים

ממיטב נמסר בתגובה כי "רפורמת בכר יצאה לדרך עוד הרבה לפני מינוי ועדת בכר, כאשר הציבור הבין בשנים האחרונות את היתרונות המשמעותיים שיש לגופי השקעה פרטיים על פני הבנקים וחברות הביטוח.

"הדבר ניכר במעבר כספים מאסיבי לניהולם של הגופים הפרטיים, הן בקופות הגמל והן בקרנות הנאמנות. מיטב, שלא כלאומי-פיא, רגילה מזה 25 שנה להתמודד בתנאי תחרות לא הוגנים, ולמרות זאת, הצליחה לקבל את אמון המשקיעים. ולא בכדי. התשואות שהשיגה מיטב עבור לקוחותיה, וגם של כמה גופים פרטיים נוספים, עולות לאין ערוך על אלה של לאומי-פיא ודי למתבונן בדירוג "מעלות" לקרנות הנאמנות, כדי להיווכח בפערים הגדולים.

מיטב: מכתב "אישי" שטרם זכינו לקבלו

"תמוה בעינינו, שמר צבייר העומד בראש חברה, שהיא עצמה נמכרה בימים אלו ממש לחברת ביטוח, מצא לנכון לשלוח מכתב "אישי" לעיתונות, שנכון לרגע זה לא זכינו לקבלו, מה שמעלה סימני שאלה גדולים מאחורי כוונותיו האמיתיות, ושיקוליו האישיים בעת כתיבת מכתב זה.

"לו רצה מר צבייר לקיים דיון כן, אמיתי וענייני, בנושא שוק ההון העתידי, היה ללא ספק מוצא את הזירה המתאימה לכך, אך הוא בחר שלא לעשות כך מטעמיו שלו. מכתבו של מר צבייר רצוף הנחות בלתי מבוססות, השערות שאין להן שחר, הנובעות לכאורה מדברים שלא נאמרו.

מיטב: יש להתאים את הפיקוח לנסיבות החדשות

"אנו אכן סבורים, שיש להתאים את הפיקוח על שוק ההון לנסיבות החדשות וזאת היתה גם אחת ההמלצות החשובות של צוות בכר. ככל שנקדים ולוח הזמנים אשר נקצב לכך כבר חלף, כן ייטב.

"מיטב מברכת על כל מהלך של הגברת התחרות, השקיפות, ההגינות והפיקוח על שוק ההון – נושאים שהיתה חלוצה בהם מאז ומתמיד".

איך זה התחיל? ציבייר כותב לסטפק ולקליין

אנו מביאים כאן תמצית ממכתבו של מנכ"ל לאומי פיא, מיקי צבייר. כותרת המכתב היא "הפוסלים - במומם פוסלים". וציבייר מציין בו כי "בסוף שבוע שעבר הופעתם ד"ר דוד קליין כיו"ר הדירקטוריון המייעץ של חברת "מיטב", וצבי סטפק כמנכ"ל וכבעלים של חברת "מיטב" במסיבת עיתונאים כאשר הכותרות העיקריות שסיפקתם עסקו במתקפה על הרכישה של חברות לניהול קרנות נאמנות וקופות גמל ע"י חברות ההשקעה שמחזיקות גם בחברות הביטוח והפנסיה.

פיא: מפריע למיטב שנכסי חברות הביטוח גדלו

"מפריעה לכם במיוחד העובדה שכתוצאה מהרכישות הנ"ל חברות ההשקעה בביטוח מחזיקות פתאום גם בחברות גדולות לניהול קרנות נאמנות וניהול קופות גמל. כמנכ"ל של חברה נרכשת מצאתי לנכון להגיב להתבטאויות שלכם במסיבת העיתונאים שהיו לדעתי מוטעות ומטעות.

"משום מה שכחתם לציין שגם קודם לרכישות הנ"ל כמעט כל החברות הרוכשות החזיקו בבתי השקעות "כלל עסקי ביטוח" ב"כלל פיננסים-בית השקעות", "מנורה-השקעות בביטוח", ב"מנורה-בית השקעות", "הראל השקעות בביטוח" ב"הראל-בית השקעות" ועוד. חברות אלה עסקו גם קודם לכן בניהול קרנות נאמנות וקופות גמל אך בהיקפים קטנים יותר.

"דרך אגב התרחיש הנ"ל נצפה במהלך הדיונים של ועדת בכר ואכן הוא התממש ולכן מוזרה ההתבטאות שלך דר' קליין שהתוצאות של ועדת בכר מעוררות מחשבה (משום מה מחשבה בדיעבד ולא מראש).

פיא: קליין טומן ראשו בחול

"אתה דר' קליין מלין על כך שהחברות הרוכשות השתמשו "בעצמתם ובהונם הפנוי" כדי לסלק ולדחוק את הברוקרים הפרטיים מלהתמודד על האפשרות לרכוש את חברות ניהול קרנות הנאמנות והחברות לניהול קופות גמל מהבנקים.

"בטענה זו ד"ר קליין אתה טומן את ראשך בחול שהרי היה ברור מראש לך, מאיץ ראשי להקמת ועדת בכר- בתפקידך הקודם כנגיד בנק ישראל, ולחברי הועדה שיזמו את החוק ל"הגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל" המכונה "חוק בכר", שהחוק יוכל אולי להגביר את התחרות אך לא יוכל להקטין את הריכוזיות שתעבור מהבנקים לגופים אחרים.

"יש הסוברים שהחוק אולי יוכל להביא לכך שתהיה הפרדה בין הגופים שיעסקו באשראי לאלו שיעסקו בייעוץ בהשקעות (בעיקר ללקוח הקטן) ובכך יקטן ניגוד העניינים בנושא זה אך ברור לכל שיש צורך לטפל בניגודי העניינים בניהול ההשקעות הקיימים עוד לפני המכירה אצל הברוקרים הפרטיים ועלולים להיווצר גם בגופים הרוכשים החדשים.

פיא: קליין לא רצה בעלי חברות חדשים במינוף

"היה ברור לכל מי שעיניו בראשו שבתי ההשקעות המקומיים הם לא המועמדים להיות הרוכשים של נכסי הבנקים שהרי: הונם קטן, יכולתם הניהולית מוגבלת וניסיונם בניהול השקעות בהיקף גדול ביותר לא מוכח. אני בטוח, דר' קליין, שבחלומך הרטוב לא רצית שהבעלים של חברות גדולות לניהול השקעות בשוק ההון יהיו ממונפים מאוד (כתוצאה מלקיחת אשראי גבוה ויקר לרכישת חברות הגדולות מהם בסדרי גודל).

"לא ברור לי, דר' קליין, מי ציפית שיתן אשראים כאלה? האם לא מהבנקים המקומיים? האם מצב כזה לא גרוע יותר למערכת? כלומר שליטה עקיפה של נותני האשראי במקום הבעלות הישירה כפי שהיה המצב לפני המלצות הועדה. לדעתי, לו היינו מגיעים למצב כזה, הוא היה הרבה יותר מסוכן לציבור הלקוחות.

"הצרכים של בעלי שליטה ממונפים עלולים להביא אותם לפעילות בסיכונים גבוהים יותר ובכך לסכן את כספי המשקיעים והכל במטרה להגדיל את הרווחיות כדי שיוכלו להחזיר את האשראי ובמהירות. לעומת מצב כזה הרוכשים הנוכחיים הם יציבים יותר, בעלי הון גדול ויכולים לספוג את התנודתיות ברווחיות הקיימת מאז ומעולם בשוק ההון.

פיא: ניגוד העניינים קיים במיטב מזה זמן רב

"דר' קליין, אתה מלין על כך ש"פוטנציאל ניגודי העניינים הולך וגדל בחברות ההשקעות בביטוח עם הרכישות האחרונות של קרנות הנאמנות וקופות הגמל". לדעתך, על הרגולטור לטפל בנושא. אני מסכים עם קביעתך זו, אך לפני כן דר' קליין, עליך לטול קורה מבין עיניך ולטפל קודם כל בגוף אותו אתה מייצג חברת "מיטב" ובגופים האחרים מסוגה, בהן ניגודי העניינים כבר קיימים בפועל ומזה זמן רב ובגדול.

"ניגודי העניינים מתבטאים בחברת "מיטב" ובחברות הדומות לה לדוגמא בנושאים הבאים: בהנפקות בהן חברת "מיטב" משתתפת כחתם לקרנות הנאמנות שבניהולה, לקופות הגמל שבניהולה, לתיקי הלקוחות שבניהולה היא מזמינה מראש ביחד עם הנוסטרו שלה כאשר הסיכון בהשקעה הוא בעיקר על הגופים המוסדיים (המזמינים) אך את העמלות מקבלת חברת החיתום כלומר בעקיפין בעלי השליטה בחברת "מיטב".

פיא: אין חומות סיניות בין מיטב לחברות הבנות שלה

"מנהלי ההשקעות והאנליסטים המתפקדים בחברת האם ובחברות הבנות משרתים בד"כ חברות וגופים שונים: נוסטרו, תיקי לקוחות, תיקי קרנות נאמנות ותיקי קופות גמל ולא ברור מי מהם משתמש קודם בהערכות הכלכליות ומי פועל לפני האחרים בשווקים. בקיצור לא קיימות חומות סיניות בין חברת האם "מיטב" והחברות הבנות שלה לניהול השקעות, כמו שלא קיימות חומות כאלה גם אצל בתי ההשקעות האחרים בשוק ההון.

"כאשר החברות הבנות באות לייצג את הלקוח באסיפות כלליות של חברות והאינטרסים של החברה האם ושל לקוחותיה המנהלים אצלה תיקי ההשקעות עלולים להשפיע על ההחלטות.

"אי הוודאות שנוצרה כתוצאה מדיוני ועדת בכר והפעילות האגרסיבית של הרגולטורים כלפי יועצי ההשקעות במערכת הבנקאות וכלפי חלק מהחברות שבבעלות הבנקים, הביאה לכם ולחברות הברוקרים הפרטיים האחרים עדנה מסוימת, בשנה האחרונה והרבה פעמים ללא כל קשר לביצועים שלהם בניהול ההשקעות. לדעתי תור הזהב הולך ומסתיים.

פיא: חידלו מהתקפות על חברות ההשקעה בביטוח

"לסיכום: דר' קליין וצבי סטפק חידלו מהתקפות על חברות ההשקעה בביטוח שהפכו לחברות פיננסיות מובילות בשוק ההון והפעילו את מרצכם: על מנת שתוקמנה החומות הסיניות הדרושות בשוק ההון; על מנת שתגדל השקיפות של כל הפועלים בשוק ההון; על מנת שהטיפול בלקוח הפועל בשוק ההון יהיה הוגן הרבה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "סעודיה יכולה להיות לקוח משמעותי לכיפת ברזל"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".