סטפק משיב לציבייר: פיא רגילה לתחרות לא הוגנת
המכתב האישי שכתב מיקי ציבייר, מנכ"ל לאומי פיא, לד"ר קליין - יו"ר מיטב, ולצבי סטפק - מנכ"ל מיטב, גורר את האחרונה להגיב על דבריו.
מיטב: הציבור הבין את יתרונות הגופים הפרטיים
ממיטב נמסר בתגובה כי "רפורמת בכר יצאה לדרך עוד הרבה לפני מינוי ועדת בכר, כאשר הציבור הבין בשנים האחרונות את היתרונות המשמעותיים שיש לגופי השקעה פרטיים על פני הבנקים וחברות הביטוח.
"הדבר ניכר במעבר כספים מאסיבי לניהולם של הגופים הפרטיים, הן בקופות הגמל והן בקרנות הנאמנות. מיטב, שלא כלאומי-פיא, רגילה מזה 25 שנה להתמודד בתנאי תחרות לא הוגנים, ולמרות זאת, הצליחה לקבל את אמון המשקיעים. ולא בכדי. התשואות שהשיגה מיטב עבור לקוחותיה, וגם של כמה גופים פרטיים נוספים, עולות לאין ערוך על אלה של לאומי-פיא ודי למתבונן בדירוג "מעלות" לקרנות הנאמנות, כדי להיווכח בפערים הגדולים.
מיטב: מכתב "אישי" שטרם זכינו לקבלו
"תמוה בעינינו, שמר צבייר העומד בראש חברה, שהיא עצמה נמכרה בימים אלו ממש לחברת ביטוח, מצא לנכון לשלוח מכתב "אישי" לעיתונות, שנכון לרגע זה לא זכינו לקבלו, מה שמעלה סימני שאלה גדולים מאחורי כוונותיו האמיתיות, ושיקוליו האישיים בעת כתיבת מכתב זה.
"לו רצה מר צבייר לקיים דיון כן, אמיתי וענייני, בנושא שוק ההון העתידי, היה ללא ספק מוצא את הזירה המתאימה לכך, אך הוא בחר שלא לעשות כך מטעמיו שלו. מכתבו של מר צבייר רצוף הנחות בלתי מבוססות, השערות שאין להן שחר, הנובעות לכאורה מדברים שלא נאמרו.
מיטב: יש להתאים את הפיקוח לנסיבות החדשות
"אנו אכן סבורים, שיש להתאים את הפיקוח על שוק ההון לנסיבות החדשות וזאת היתה גם אחת ההמלצות החשובות של צוות בכר. ככל שנקדים ולוח הזמנים אשר נקצב לכך כבר חלף, כן ייטב.
"מיטב מברכת על כל מהלך של הגברת התחרות, השקיפות, ההגינות והפיקוח על שוק ההון – נושאים שהיתה חלוצה בהם מאז ומתמיד".
איך זה התחיל? ציבייר כותב לסטפק ולקליין
אנו מביאים כאן תמצית ממכתבו של מנכ"ל לאומי פיא, מיקי צבייר. כותרת המכתב היא "הפוסלים - במומם פוסלים". וציבייר מציין בו כי "בסוף שבוע שעבר הופעתם ד"ר דוד קליין כיו"ר הדירקטוריון המייעץ של חברת "מיטב", וצבי סטפק כמנכ"ל וכבעלים של חברת "מיטב" במסיבת עיתונאים כאשר הכותרות העיקריות שסיפקתם עסקו במתקפה על הרכישה של חברות לניהול קרנות נאמנות וקופות גמל ע"י חברות ההשקעה שמחזיקות גם בחברות הביטוח והפנסיה.
פיא: מפריע למיטב שנכסי חברות הביטוח גדלו
"מפריעה לכם במיוחד העובדה שכתוצאה מהרכישות הנ"ל חברות ההשקעה בביטוח מחזיקות פתאום גם בחברות גדולות לניהול קרנות נאמנות וניהול קופות גמל. כמנכ"ל של חברה נרכשת מצאתי לנכון להגיב להתבטאויות שלכם במסיבת העיתונאים שהיו לדעתי מוטעות ומטעות.
"משום מה שכחתם לציין שגם קודם לרכישות הנ"ל כמעט כל החברות הרוכשות החזיקו בבתי השקעות "כלל עסקי ביטוח" ב"כלל פיננסים-בית השקעות", "מנורה-השקעות בביטוח", ב"מנורה-בית השקעות", "הראל השקעות בביטוח" ב"הראל-בית השקעות" ועוד. חברות אלה עסקו גם קודם לכן בניהול קרנות נאמנות וקופות גמל אך בהיקפים קטנים יותר.
"דרך אגב התרחיש הנ"ל נצפה במהלך הדיונים של ועדת בכר ואכן הוא התממש ולכן מוזרה ההתבטאות שלך דר' קליין שהתוצאות של ועדת בכר מעוררות מחשבה (משום מה מחשבה בדיעבד ולא מראש).
פיא: קליין טומן ראשו בחול
"אתה דר' קליין מלין על כך שהחברות הרוכשות השתמשו "בעצמתם ובהונם הפנוי" כדי לסלק ולדחוק את הברוקרים הפרטיים מלהתמודד על האפשרות לרכוש את חברות ניהול קרנות הנאמנות והחברות לניהול קופות גמל מהבנקים.
"בטענה זו ד"ר קליין אתה טומן את ראשך בחול שהרי היה ברור מראש לך, מאיץ ראשי להקמת ועדת בכר- בתפקידך הקודם כנגיד בנק ישראל, ולחברי הועדה שיזמו את החוק ל"הגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל" המכונה "חוק בכר", שהחוק יוכל אולי להגביר את התחרות אך לא יוכל להקטין את הריכוזיות שתעבור מהבנקים לגופים אחרים.
"יש הסוברים שהחוק אולי יוכל להביא לכך שתהיה הפרדה בין הגופים שיעסקו באשראי לאלו שיעסקו בייעוץ בהשקעות (בעיקר ללקוח הקטן) ובכך יקטן ניגוד העניינים בנושא זה אך ברור לכל שיש צורך לטפל בניגודי העניינים בניהול ההשקעות הקיימים עוד לפני המכירה אצל הברוקרים הפרטיים ועלולים להיווצר גם בגופים הרוכשים החדשים.
פיא: קליין לא רצה בעלי חברות חדשים במינוף
"היה ברור לכל מי שעיניו בראשו שבתי ההשקעות המקומיים הם לא המועמדים להיות הרוכשים של נכסי הבנקים שהרי: הונם קטן, יכולתם הניהולית מוגבלת וניסיונם בניהול השקעות בהיקף גדול ביותר לא מוכח. אני בטוח, דר' קליין, שבחלומך הרטוב לא רצית שהבעלים של חברות גדולות לניהול השקעות בשוק ההון יהיו ממונפים מאוד (כתוצאה מלקיחת אשראי גבוה ויקר לרכישת חברות הגדולות מהם בסדרי גודל).
"לא ברור לי, דר' קליין, מי ציפית שיתן אשראים כאלה? האם לא מהבנקים המקומיים? האם מצב כזה לא גרוע יותר למערכת? כלומר שליטה עקיפה של נותני האשראי במקום הבעלות הישירה כפי שהיה המצב לפני המלצות הועדה. לדעתי, לו היינו מגיעים למצב כזה, הוא היה הרבה יותר מסוכן לציבור הלקוחות.
"הצרכים של בעלי שליטה ממונפים עלולים להביא אותם לפעילות בסיכונים גבוהים יותר ובכך לסכן את כספי המשקיעים והכל במטרה להגדיל את הרווחיות כדי שיוכלו להחזיר את האשראי ובמהירות. לעומת מצב כזה הרוכשים הנוכחיים הם יציבים יותר, בעלי הון גדול ויכולים לספוג את התנודתיות ברווחיות הקיימת מאז ומעולם בשוק ההון.
פיא: ניגוד העניינים קיים במיטב מזה זמן רב
"דר' קליין, אתה מלין על כך ש"פוטנציאל ניגודי העניינים הולך וגדל בחברות ההשקעות בביטוח עם הרכישות האחרונות של קרנות הנאמנות וקופות הגמל". לדעתך, על הרגולטור לטפל בנושא. אני מסכים עם קביעתך זו, אך לפני כן דר' קליין, עליך לטול קורה מבין עיניך ולטפל קודם כל בגוף אותו אתה מייצג חברת "מיטב" ובגופים האחרים מסוגה, בהן ניגודי העניינים כבר קיימים בפועל ומזה זמן רב ובגדול.
"ניגודי העניינים מתבטאים בחברת "מיטב" ובחברות הדומות לה לדוגמא בנושאים הבאים: בהנפקות בהן חברת "מיטב" משתתפת כחתם לקרנות הנאמנות שבניהולה, לקופות הגמל שבניהולה, לתיקי הלקוחות שבניהולה היא מזמינה מראש ביחד עם הנוסטרו שלה כאשר הסיכון בהשקעה הוא בעיקר על הגופים המוסדיים (המזמינים) אך את העמלות מקבלת חברת החיתום כלומר בעקיפין בעלי השליטה בחברת "מיטב".
פיא: אין חומות סיניות בין מיטב לחברות הבנות שלה
"מנהלי ההשקעות והאנליסטים המתפקדים בחברת האם ובחברות הבנות משרתים בד"כ חברות וגופים שונים: נוסטרו, תיקי לקוחות, תיקי קרנות נאמנות ותיקי קופות גמל ולא ברור מי מהם משתמש קודם בהערכות הכלכליות ומי פועל לפני האחרים בשווקים. בקיצור לא קיימות חומות סיניות בין חברת האם "מיטב" והחברות הבנות שלה לניהול השקעות, כמו שלא קיימות חומות כאלה גם אצל בתי ההשקעות האחרים בשוק ההון.
"כאשר החברות הבנות באות לייצג את הלקוח באסיפות כלליות של חברות והאינטרסים של החברה האם ושל לקוחותיה המנהלים אצלה תיקי ההשקעות עלולים להשפיע על ההחלטות.
"אי הוודאות שנוצרה כתוצאה מדיוני ועדת בכר והפעילות האגרסיבית של הרגולטורים כלפי יועצי ההשקעות במערכת הבנקאות וכלפי חלק מהחברות שבבעלות הבנקים, הביאה לכם ולחברות הברוקרים הפרטיים האחרים עדנה מסוימת, בשנה האחרונה והרבה פעמים ללא כל קשר לביצועים שלהם בניהול ההשקעות. לדעתי תור הזהב הולך ומסתיים.
פיא: חידלו מהתקפות על חברות ההשקעה בביטוח
"לסיכום: דר' קליין וצבי סטפק חידלו מהתקפות על חברות ההשקעה בביטוח שהפכו לחברות פיננסיות מובילות בשוק ההון והפעילו את מרצכם: על מנת שתוקמנה החומות הסיניות הדרושות בשוק ההון; על מנת שתגדל השקיפות של כל הפועלים בשוק ההון; על מנת שהטיפול בלקוח הפועל בשוק ההון יהיה הוגן הרבה יותר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
