סטפק משיב לציבייר: פיא רגילה לתחרות לא הוגנת

ההתגוששות המילולית בין מנכ"ל פיא ליו"ר ומנכ"ל מיטב הגיעה היום לשיא. מיטב הגיבה בצהריים למכתב חריף בו הואשמה בניגודי עניינים פנימיים, ומחסור בחומות סיניות
חזי שטרנליכט |

המכתב האישי שכתב מיקי ציבייר, מנכ"ל לאומי פיא, לד"ר קליין - יו"ר מיטב, ולצבי סטפק - מנכ"ל מיטב, גורר את האחרונה להגיב על דבריו.

מיטב: הציבור הבין את יתרונות הגופים הפרטיים

ממיטב נמסר בתגובה כי "רפורמת בכר יצאה לדרך עוד הרבה לפני מינוי ועדת בכר, כאשר הציבור הבין בשנים האחרונות את היתרונות המשמעותיים שיש לגופי השקעה פרטיים על פני הבנקים וחברות הביטוח.

"הדבר ניכר במעבר כספים מאסיבי לניהולם של הגופים הפרטיים, הן בקופות הגמל והן בקרנות הנאמנות. מיטב, שלא כלאומי-פיא, רגילה מזה 25 שנה להתמודד בתנאי תחרות לא הוגנים, ולמרות זאת, הצליחה לקבל את אמון המשקיעים. ולא בכדי. התשואות שהשיגה מיטב עבור לקוחותיה, וגם של כמה גופים פרטיים נוספים, עולות לאין ערוך על אלה של לאומי-פיא ודי למתבונן בדירוג "מעלות" לקרנות הנאמנות, כדי להיווכח בפערים הגדולים.

מיטב: מכתב "אישי" שטרם זכינו לקבלו

"תמוה בעינינו, שמר צבייר העומד בראש חברה, שהיא עצמה נמכרה בימים אלו ממש לחברת ביטוח, מצא לנכון לשלוח מכתב "אישי" לעיתונות, שנכון לרגע זה לא זכינו לקבלו, מה שמעלה סימני שאלה גדולים מאחורי כוונותיו האמיתיות, ושיקוליו האישיים בעת כתיבת מכתב זה.

"לו רצה מר צבייר לקיים דיון כן, אמיתי וענייני, בנושא שוק ההון העתידי, היה ללא ספק מוצא את הזירה המתאימה לכך, אך הוא בחר שלא לעשות כך מטעמיו שלו. מכתבו של מר צבייר רצוף הנחות בלתי מבוססות, השערות שאין להן שחר, הנובעות לכאורה מדברים שלא נאמרו.

מיטב: יש להתאים את הפיקוח לנסיבות החדשות

"אנו אכן סבורים, שיש להתאים את הפיקוח על שוק ההון לנסיבות החדשות וזאת היתה גם אחת ההמלצות החשובות של צוות בכר. ככל שנקדים ולוח הזמנים אשר נקצב לכך כבר חלף, כן ייטב.

"מיטב מברכת על כל מהלך של הגברת התחרות, השקיפות, ההגינות והפיקוח על שוק ההון – נושאים שהיתה חלוצה בהם מאז ומתמיד".

איך זה התחיל? ציבייר כותב לסטפק ולקליין

אנו מביאים כאן תמצית ממכתבו של מנכ"ל לאומי פיא, מיקי צבייר. כותרת המכתב היא "הפוסלים - במומם פוסלים". וציבייר מציין בו כי "בסוף שבוע שעבר הופעתם ד"ר דוד קליין כיו"ר הדירקטוריון המייעץ של חברת "מיטב", וצבי סטפק כמנכ"ל וכבעלים של חברת "מיטב" במסיבת עיתונאים כאשר הכותרות העיקריות שסיפקתם עסקו במתקפה על הרכישה של חברות לניהול קרנות נאמנות וקופות גמל ע"י חברות ההשקעה שמחזיקות גם בחברות הביטוח והפנסיה.

פיא: מפריע למיטב שנכסי חברות הביטוח גדלו

"מפריעה לכם במיוחד העובדה שכתוצאה מהרכישות הנ"ל חברות ההשקעה בביטוח מחזיקות פתאום גם בחברות גדולות לניהול קרנות נאמנות וניהול קופות גמל. כמנכ"ל של חברה נרכשת מצאתי לנכון להגיב להתבטאויות שלכם במסיבת העיתונאים שהיו לדעתי מוטעות ומטעות.

"משום מה שכחתם לציין שגם קודם לרכישות הנ"ל כמעט כל החברות הרוכשות החזיקו בבתי השקעות "כלל עסקי ביטוח" ב"כלל פיננסים-בית השקעות", "מנורה-השקעות בביטוח", ב"מנורה-בית השקעות", "הראל השקעות בביטוח" ב"הראל-בית השקעות" ועוד. חברות אלה עסקו גם קודם לכן בניהול קרנות נאמנות וקופות גמל אך בהיקפים קטנים יותר.

"דרך אגב התרחיש הנ"ל נצפה במהלך הדיונים של ועדת בכר ואכן הוא התממש ולכן מוזרה ההתבטאות שלך דר' קליין שהתוצאות של ועדת בכר מעוררות מחשבה (משום מה מחשבה בדיעבד ולא מראש).

פיא: קליין טומן ראשו בחול

"אתה דר' קליין מלין על כך שהחברות הרוכשות השתמשו "בעצמתם ובהונם הפנוי" כדי לסלק ולדחוק את הברוקרים הפרטיים מלהתמודד על האפשרות לרכוש את חברות ניהול קרנות הנאמנות והחברות לניהול קופות גמל מהבנקים.

"בטענה זו ד"ר קליין אתה טומן את ראשך בחול שהרי היה ברור מראש לך, מאיץ ראשי להקמת ועדת בכר- בתפקידך הקודם כנגיד בנק ישראל, ולחברי הועדה שיזמו את החוק ל"הגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל" המכונה "חוק בכר", שהחוק יוכל אולי להגביר את התחרות אך לא יוכל להקטין את הריכוזיות שתעבור מהבנקים לגופים אחרים.

"יש הסוברים שהחוק אולי יוכל להביא לכך שתהיה הפרדה בין הגופים שיעסקו באשראי לאלו שיעסקו בייעוץ בהשקעות (בעיקר ללקוח הקטן) ובכך יקטן ניגוד העניינים בנושא זה אך ברור לכל שיש צורך לטפל בניגודי העניינים בניהול ההשקעות הקיימים עוד לפני המכירה אצל הברוקרים הפרטיים ועלולים להיווצר גם בגופים הרוכשים החדשים.

פיא: קליין לא רצה בעלי חברות חדשים במינוף

"היה ברור לכל מי שעיניו בראשו שבתי ההשקעות המקומיים הם לא המועמדים להיות הרוכשים של נכסי הבנקים שהרי: הונם קטן, יכולתם הניהולית מוגבלת וניסיונם בניהול השקעות בהיקף גדול ביותר לא מוכח. אני בטוח, דר' קליין, שבחלומך הרטוב לא רצית שהבעלים של חברות גדולות לניהול השקעות בשוק ההון יהיו ממונפים מאוד (כתוצאה מלקיחת אשראי גבוה ויקר לרכישת חברות הגדולות מהם בסדרי גודל).

"לא ברור לי, דר' קליין, מי ציפית שיתן אשראים כאלה? האם לא מהבנקים המקומיים? האם מצב כזה לא גרוע יותר למערכת? כלומר שליטה עקיפה של נותני האשראי במקום הבעלות הישירה כפי שהיה המצב לפני המלצות הועדה. לדעתי, לו היינו מגיעים למצב כזה, הוא היה הרבה יותר מסוכן לציבור הלקוחות.

"הצרכים של בעלי שליטה ממונפים עלולים להביא אותם לפעילות בסיכונים גבוהים יותר ובכך לסכן את כספי המשקיעים והכל במטרה להגדיל את הרווחיות כדי שיוכלו להחזיר את האשראי ובמהירות. לעומת מצב כזה הרוכשים הנוכחיים הם יציבים יותר, בעלי הון גדול ויכולים לספוג את התנודתיות ברווחיות הקיימת מאז ומעולם בשוק ההון.

פיא: ניגוד העניינים קיים במיטב מזה זמן רב

"דר' קליין, אתה מלין על כך ש"פוטנציאל ניגודי העניינים הולך וגדל בחברות ההשקעות בביטוח עם הרכישות האחרונות של קרנות הנאמנות וקופות הגמל". לדעתך, על הרגולטור לטפל בנושא. אני מסכים עם קביעתך זו, אך לפני כן דר' קליין, עליך לטול קורה מבין עיניך ולטפל קודם כל בגוף אותו אתה מייצג חברת "מיטב" ובגופים האחרים מסוגה, בהן ניגודי העניינים כבר קיימים בפועל ומזה זמן רב ובגדול.

"ניגודי העניינים מתבטאים בחברת "מיטב" ובחברות הדומות לה לדוגמא בנושאים הבאים: בהנפקות בהן חברת "מיטב" משתתפת כחתם לקרנות הנאמנות שבניהולה, לקופות הגמל שבניהולה, לתיקי הלקוחות שבניהולה היא מזמינה מראש ביחד עם הנוסטרו שלה כאשר הסיכון בהשקעה הוא בעיקר על הגופים המוסדיים (המזמינים) אך את העמלות מקבלת חברת החיתום כלומר בעקיפין בעלי השליטה בחברת "מיטב".

פיא: אין חומות סיניות בין מיטב לחברות הבנות שלה

"מנהלי ההשקעות והאנליסטים המתפקדים בחברת האם ובחברות הבנות משרתים בד"כ חברות וגופים שונים: נוסטרו, תיקי לקוחות, תיקי קרנות נאמנות ותיקי קופות גמל ולא ברור מי מהם משתמש קודם בהערכות הכלכליות ומי פועל לפני האחרים בשווקים. בקיצור לא קיימות חומות סיניות בין חברת האם "מיטב" והחברות הבנות שלה לניהול השקעות, כמו שלא קיימות חומות כאלה גם אצל בתי ההשקעות האחרים בשוק ההון.

"כאשר החברות הבנות באות לייצג את הלקוח באסיפות כלליות של חברות והאינטרסים של החברה האם ושל לקוחותיה המנהלים אצלה תיקי ההשקעות עלולים להשפיע על ההחלטות.

"אי הוודאות שנוצרה כתוצאה מדיוני ועדת בכר והפעילות האגרסיבית של הרגולטורים כלפי יועצי ההשקעות במערכת הבנקאות וכלפי חלק מהחברות שבבעלות הבנקים, הביאה לכם ולחברות הברוקרים הפרטיים האחרים עדנה מסוימת, בשנה האחרונה והרבה פעמים ללא כל קשר לביצועים שלהם בניהול ההשקעות. לדעתי תור הזהב הולך ומסתיים.

פיא: חידלו מהתקפות על חברות ההשקעה בביטוח

"לסיכום: דר' קליין וצבי סטפק חידלו מהתקפות על חברות ההשקעה בביטוח שהפכו לחברות פיננסיות מובילות בשוק ההון והפעילו את מרצכם: על מנת שתוקמנה החומות הסיניות הדרושות בשוק ההון; על מנת שתגדל השקיפות של כל הפועלים בשוק ההון; על מנת שהטיפול בלקוח הפועל בשוק ההון יהיה הוגן הרבה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.