סטפק משיב לציבייר: פיא רגילה לתחרות לא הוגנת

ההתגוששות המילולית בין מנכ"ל פיא ליו"ר ומנכ"ל מיטב הגיעה היום לשיא. מיטב הגיבה בצהריים למכתב חריף בו הואשמה בניגודי עניינים פנימיים, ומחסור בחומות סיניות
חזי שטרנליכט |

המכתב האישי שכתב מיקי ציבייר, מנכ"ל לאומי פיא, לד"ר קליין - יו"ר מיטב, ולצבי סטפק - מנכ"ל מיטב, גורר את האחרונה להגיב על דבריו.

מיטב: הציבור הבין את יתרונות הגופים הפרטיים

ממיטב נמסר בתגובה כי "רפורמת בכר יצאה לדרך עוד הרבה לפני מינוי ועדת בכר, כאשר הציבור הבין בשנים האחרונות את היתרונות המשמעותיים שיש לגופי השקעה פרטיים על פני הבנקים וחברות הביטוח.

"הדבר ניכר במעבר כספים מאסיבי לניהולם של הגופים הפרטיים, הן בקופות הגמל והן בקרנות הנאמנות. מיטב, שלא כלאומי-פיא, רגילה מזה 25 שנה להתמודד בתנאי תחרות לא הוגנים, ולמרות זאת, הצליחה לקבל את אמון המשקיעים. ולא בכדי. התשואות שהשיגה מיטב עבור לקוחותיה, וגם של כמה גופים פרטיים נוספים, עולות לאין ערוך על אלה של לאומי-פיא ודי למתבונן בדירוג "מעלות" לקרנות הנאמנות, כדי להיווכח בפערים הגדולים.

מיטב: מכתב "אישי" שטרם זכינו לקבלו

"תמוה בעינינו, שמר צבייר העומד בראש חברה, שהיא עצמה נמכרה בימים אלו ממש לחברת ביטוח, מצא לנכון לשלוח מכתב "אישי" לעיתונות, שנכון לרגע זה לא זכינו לקבלו, מה שמעלה סימני שאלה גדולים מאחורי כוונותיו האמיתיות, ושיקוליו האישיים בעת כתיבת מכתב זה.

"לו רצה מר צבייר לקיים דיון כן, אמיתי וענייני, בנושא שוק ההון העתידי, היה ללא ספק מוצא את הזירה המתאימה לכך, אך הוא בחר שלא לעשות כך מטעמיו שלו. מכתבו של מר צבייר רצוף הנחות בלתי מבוססות, השערות שאין להן שחר, הנובעות לכאורה מדברים שלא נאמרו.

מיטב: יש להתאים את הפיקוח לנסיבות החדשות

"אנו אכן סבורים, שיש להתאים את הפיקוח על שוק ההון לנסיבות החדשות וזאת היתה גם אחת ההמלצות החשובות של צוות בכר. ככל שנקדים ולוח הזמנים אשר נקצב לכך כבר חלף, כן ייטב.

"מיטב מברכת על כל מהלך של הגברת התחרות, השקיפות, ההגינות והפיקוח על שוק ההון – נושאים שהיתה חלוצה בהם מאז ומתמיד".

איך זה התחיל? ציבייר כותב לסטפק ולקליין

אנו מביאים כאן תמצית ממכתבו של מנכ"ל לאומי פיא, מיקי צבייר. כותרת המכתב היא "הפוסלים - במומם פוסלים". וציבייר מציין בו כי "בסוף שבוע שעבר הופעתם ד"ר דוד קליין כיו"ר הדירקטוריון המייעץ של חברת "מיטב", וצבי סטפק כמנכ"ל וכבעלים של חברת "מיטב" במסיבת עיתונאים כאשר הכותרות העיקריות שסיפקתם עסקו במתקפה על הרכישה של חברות לניהול קרנות נאמנות וקופות גמל ע"י חברות ההשקעה שמחזיקות גם בחברות הביטוח והפנסיה.

פיא: מפריע למיטב שנכסי חברות הביטוח גדלו

"מפריעה לכם במיוחד העובדה שכתוצאה מהרכישות הנ"ל חברות ההשקעה בביטוח מחזיקות פתאום גם בחברות גדולות לניהול קרנות נאמנות וניהול קופות גמל. כמנכ"ל של חברה נרכשת מצאתי לנכון להגיב להתבטאויות שלכם במסיבת העיתונאים שהיו לדעתי מוטעות ומטעות.

"משום מה שכחתם לציין שגם קודם לרכישות הנ"ל כמעט כל החברות הרוכשות החזיקו בבתי השקעות "כלל עסקי ביטוח" ב"כלל פיננסים-בית השקעות", "מנורה-השקעות בביטוח", ב"מנורה-בית השקעות", "הראל השקעות בביטוח" ב"הראל-בית השקעות" ועוד. חברות אלה עסקו גם קודם לכן בניהול קרנות נאמנות וקופות גמל אך בהיקפים קטנים יותר.

"דרך אגב התרחיש הנ"ל נצפה במהלך הדיונים של ועדת בכר ואכן הוא התממש ולכן מוזרה ההתבטאות שלך דר' קליין שהתוצאות של ועדת בכר מעוררות מחשבה (משום מה מחשבה בדיעבד ולא מראש).

פיא: קליין טומן ראשו בחול

"אתה דר' קליין מלין על כך שהחברות הרוכשות השתמשו "בעצמתם ובהונם הפנוי" כדי לסלק ולדחוק את הברוקרים הפרטיים מלהתמודד על האפשרות לרכוש את חברות ניהול קרנות הנאמנות והחברות לניהול קופות גמל מהבנקים.

"בטענה זו ד"ר קליין אתה טומן את ראשך בחול שהרי היה ברור מראש לך, מאיץ ראשי להקמת ועדת בכר- בתפקידך הקודם כנגיד בנק ישראל, ולחברי הועדה שיזמו את החוק ל"הגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל" המכונה "חוק בכר", שהחוק יוכל אולי להגביר את התחרות אך לא יוכל להקטין את הריכוזיות שתעבור מהבנקים לגופים אחרים.

"יש הסוברים שהחוק אולי יוכל להביא לכך שתהיה הפרדה בין הגופים שיעסקו באשראי לאלו שיעסקו בייעוץ בהשקעות (בעיקר ללקוח הקטן) ובכך יקטן ניגוד העניינים בנושא זה אך ברור לכל שיש צורך לטפל בניגודי העניינים בניהול ההשקעות הקיימים עוד לפני המכירה אצל הברוקרים הפרטיים ועלולים להיווצר גם בגופים הרוכשים החדשים.

פיא: קליין לא רצה בעלי חברות חדשים במינוף

"היה ברור לכל מי שעיניו בראשו שבתי ההשקעות המקומיים הם לא המועמדים להיות הרוכשים של נכסי הבנקים שהרי: הונם קטן, יכולתם הניהולית מוגבלת וניסיונם בניהול השקעות בהיקף גדול ביותר לא מוכח. אני בטוח, דר' קליין, שבחלומך הרטוב לא רצית שהבעלים של חברות גדולות לניהול השקעות בשוק ההון יהיו ממונפים מאוד (כתוצאה מלקיחת אשראי גבוה ויקר לרכישת חברות הגדולות מהם בסדרי גודל).

"לא ברור לי, דר' קליין, מי ציפית שיתן אשראים כאלה? האם לא מהבנקים המקומיים? האם מצב כזה לא גרוע יותר למערכת? כלומר שליטה עקיפה של נותני האשראי במקום הבעלות הישירה כפי שהיה המצב לפני המלצות הועדה. לדעתי, לו היינו מגיעים למצב כזה, הוא היה הרבה יותר מסוכן לציבור הלקוחות.

"הצרכים של בעלי שליטה ממונפים עלולים להביא אותם לפעילות בסיכונים גבוהים יותר ובכך לסכן את כספי המשקיעים והכל במטרה להגדיל את הרווחיות כדי שיוכלו להחזיר את האשראי ובמהירות. לעומת מצב כזה הרוכשים הנוכחיים הם יציבים יותר, בעלי הון גדול ויכולים לספוג את התנודתיות ברווחיות הקיימת מאז ומעולם בשוק ההון.

פיא: ניגוד העניינים קיים במיטב מזה זמן רב

"דר' קליין, אתה מלין על כך ש"פוטנציאל ניגודי העניינים הולך וגדל בחברות ההשקעות בביטוח עם הרכישות האחרונות של קרנות הנאמנות וקופות הגמל". לדעתך, על הרגולטור לטפל בנושא. אני מסכים עם קביעתך זו, אך לפני כן דר' קליין, עליך לטול קורה מבין עיניך ולטפל קודם כל בגוף אותו אתה מייצג חברת "מיטב" ובגופים האחרים מסוגה, בהן ניגודי העניינים כבר קיימים בפועל ומזה זמן רב ובגדול.

"ניגודי העניינים מתבטאים בחברת "מיטב" ובחברות הדומות לה לדוגמא בנושאים הבאים: בהנפקות בהן חברת "מיטב" משתתפת כחתם לקרנות הנאמנות שבניהולה, לקופות הגמל שבניהולה, לתיקי הלקוחות שבניהולה היא מזמינה מראש ביחד עם הנוסטרו שלה כאשר הסיכון בהשקעה הוא בעיקר על הגופים המוסדיים (המזמינים) אך את העמלות מקבלת חברת החיתום כלומר בעקיפין בעלי השליטה בחברת "מיטב".

פיא: אין חומות סיניות בין מיטב לחברות הבנות שלה

"מנהלי ההשקעות והאנליסטים המתפקדים בחברת האם ובחברות הבנות משרתים בד"כ חברות וגופים שונים: נוסטרו, תיקי לקוחות, תיקי קרנות נאמנות ותיקי קופות גמל ולא ברור מי מהם משתמש קודם בהערכות הכלכליות ומי פועל לפני האחרים בשווקים. בקיצור לא קיימות חומות סיניות בין חברת האם "מיטב" והחברות הבנות שלה לניהול השקעות, כמו שלא קיימות חומות כאלה גם אצל בתי ההשקעות האחרים בשוק ההון.

"כאשר החברות הבנות באות לייצג את הלקוח באסיפות כלליות של חברות והאינטרסים של החברה האם ושל לקוחותיה המנהלים אצלה תיקי ההשקעות עלולים להשפיע על ההחלטות.

"אי הוודאות שנוצרה כתוצאה מדיוני ועדת בכר והפעילות האגרסיבית של הרגולטורים כלפי יועצי ההשקעות במערכת הבנקאות וכלפי חלק מהחברות שבבעלות הבנקים, הביאה לכם ולחברות הברוקרים הפרטיים האחרים עדנה מסוימת, בשנה האחרונה והרבה פעמים ללא כל קשר לביצועים שלהם בניהול ההשקעות. לדעתי תור הזהב הולך ומסתיים.

פיא: חידלו מהתקפות על חברות ההשקעה בביטוח

"לסיכום: דר' קליין וצבי סטפק חידלו מהתקפות על חברות ההשקעה בביטוח שהפכו לחברות פיננסיות מובילות בשוק ההון והפעילו את מרצכם: על מנת שתוקמנה החומות הסיניות הדרושות בשוק ההון; על מנת שתגדל השקיפות של כל הפועלים בשוק ההון; על מנת שהטיפול בלקוח הפועל בשוק ההון יהיה הוגן הרבה יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?

שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים - מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.17%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.

נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.

המרוויחים

וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.