המפץ הגדול ימשיך להדהד: הבורסה תושפע מהפוליטיקה

אי הודאות במישור הפוליטי תמשיך להשפיע על הפעילים. עונת הדוחות מגיעה לשיאה. תוצאות כיל פורסמו: הרווח זינק ב-144% - התזרים גדל ב-63%
ליאור גוטליב |

הבורסה התל אביבית נכנסת היום לתקופת המתנה ארוכה. הקדמת הבחירות תעכב את הרפורמות, הפרויקטים והמהפכות שתוכננו על ידי משרדי הממשלה השונים - כל אלה יאלצו להמתין עד לבחירות. אי הודאות הזאת יכולה להיות בעוכרי רחוב אחד העם, אך המשקיעים כאן מורגלים בכך שבחירות הן תהליך שחוזר על עצמו במחוזותינו פעם בשנתיים-שלוש.

מדד ת"א 25 יפתח ברמת 752.3 נקודות, מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמת 760.66 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 יפתח ברמת 391.79 נקודות.

ענקית הכימיקלים הישראלית - כי"ל מדווחת הבוקר על רבעון נוסף של זינוק בביצועים הכספיים שלה. החברה רשמה קפיצה של 132.5% בשורת הרווח הנקי שהסתכם לכדי 144 מיליון דולר בתום הרבעון השלישי. מכירות החברה גדלו ברבעון השלישי של השנה ב-7.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו בכ-727 מיליון דולר. השיפור משקף גידול במחזור הפעילות של כל המגזרים הנובע בעיקרו מעליות מחירים.

מניות בנק לאומי ימשיכו גם היום להיות במרכז המסחר. ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר, כי חברת אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב הגישה אתמול הצעה לרכישת בית ההשקעות - פסגות אופק מהבנק השני בגודלו. בסך הכל מציע לאומי למכירה נכסים מנוהלים בשווי של 62 מיליארד שקל. לפי ההערכות, המתמודדים העיקריים על הנכסים - חברת הביטוח מגדל, קרן אייפקס ואפריקה ישראל.

עוד נמסר מהעיתון, כי בנק לאומי מחזיק ב-15.8% ממניות אפריקה ישראל, אם באמת תתבצע המכירה של קופות הגמל או הקרנות יידרש הבנק לרדת לאחזקה של 10% באפריקה וצפוי למכור את כל החזקותיו.

הקדמת הבחירות תעכב את הרפורמות, הפרויקטים והמהפכות שתוכננו על ידי משרדי הממשלה השונים, ובינהם: פיצול בתי הזיקוק, השינויים המבניים בחברת חשמל, הרפורמה המדוברת בענף הבניה - קיצור תהליכי התכנון והבנייה, נושא הטלפוניה על גבי האינטרנט (VOB), וגיבוש התוכנית למלחמה בעוני.

כמו כן, מעבר לבנקים, עונת הדוחות ממשיכה להתקדם. אמש בערב פרסמה תמיר פישמן הון סיכון 2 את התוצאות שלה. קרן ההון סיכון רשמה רווח נקי של כ-20.8 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, בעקבות אקזיטים בשתי חברות מטרה לעומת הפסד של כ-16.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ב-29 באוגוסט, 2005 חילקה החברה דיבידנד בסך

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.