משרד יפה אפרתי זכה בתקציב איש העסקים הנרי זימנד
משרד יחסי הציבור יפה אפרתי הודיע היום כי זכה לאחרונה בתקציב ייחודי. המשרד נבחר לנהל את מערך יחסי הציבור של איש העסקים הנרי זימנד, יהודי תושב מונקו, הפועל רבות בתרומה לקהילה, להנצחת רעייתו אנדה ז"ל, שנפטרה לפני כשנתיים מסרטן השד.
הנרי זימנד זכה לחשיפה רבה בשנה האחרונה, הודות היותו מעניק החסות הראשית למחזיקת גביע המדינה לנשים בכדורסל, אנדה רמת השרון.
משרד יחסי הציבור של יפה אפרתי הקים לאחרונה מחלקה חדשה המתמחה בטיפול ובייעוץ אסטרטגי לתאגידים, ארגונים ובליווי אישי לאנשי עסקים, הרואים חשיבות עליונה בפעילות ומחוייבות לקהילה.
יפה אפרתי: "נעניתי לאתגר המיוחד לטפל בייעוץ תקשורתי של הנרי זימנד בגלל החשיבות הרבה של פעילותו בארץ ובעולם. מדובר באיש מיוחד במינו שמצא דרך יצירתית להנצחת את אישתו אנדה ז"ל ומסייע לרבים בארץ ובעולם".
הנרי זימנד תורם במשך שנים רבות לקהילה בישראל ובחר כפרוייקט הדגל להנצחת רעייתו אנדה, כשהעניק חסות ראשית לקבוצת הנשים בכדורסל "אנדה" רמת השרון, מחזיקת גביע המדינה. זימנד, בחר בדרך זו כאמצעי להעברת מסרים של אהבה, תקווה והתמודדות כמודל לנשים רבות כנגד מחלת הסרטן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
