אסיה חתמה במגמה מעורבת: חברות האנרגיה סבלו מירידות
הבורסות האסיאתיות חתמו את יום המסחר במגמה מעורבת. כשברקע, המדדים המובילים בבורסה של טוקיו והונג קונג ירדו לאחר שישה ימים רצופים של עליות. מחירי הנפט שממשיכים לאבד גובה ביום השני ברציפות הובילו את חברות הנפט לירידות.
בטוקיו, ירד הניקיי ב-0.28% לרמה של 12,634.88 נקודות. בהונג קונג, חתם ההנג סאנג בירידה של 0.74% לרמה של 15,115.81 נקודות. ומנגד, הקוספי הקוריאני חתם בעליה של 0.73% לרמה של 1,122.65 נקודות.
מניות CNOOC חברת האנרגיה הגדולה בגבולות סין, ירדו בכ-2.6%, ומניות SK CORP חברת הזיקוק הגדולה בדרום קוריאה איבדו כ-2.5% ומניות פטרולם הסינגפורית, חברת הזיקוק היחידה בסינגפור נפלה ב-6.1%.
עוד מהשפעת מחירי הנפט וקטרינה, מניות BHP ביליטון, חברת הכרייה הגדולה בעולם ירדו בכ-1%, ומניות קבוצת ריו-טינטו
נפלו ב-1.9%. כשברק, בנק סיטיגרופ שבלונדון חתך את המלצתו על מניות אלו מ"קניה" ל"החזק". מניות BHP ביליטון וריו טינטו הוסיפו במשך השנה 52% ו-40% בהתאמה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
