לאחר יום תזזיתי במיוחד - הבורסה חתמה במגמה מעורבת

ת"א 25 עלה ב-0.13%, ת"א 100 הוסיף 0.16%, והתל טק 15 ירד ב-0.96%. הפועלים עלתה ב-0.19%, לאומי ירדה ב-0.6%, כיל הוסיפה 1.6%, טבע השילה 0.55%, ובזק התרוממה ב-1.47%
דרור איטח |

יום תזזיתי עבר על מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב. את יום המסחר פתחו המדדים המובילים בעליות שערים מרשימות, אך אז החלה הנדנדה כשהמדדים ת"א 25 ו-100 נעים לאורך כל שעות המסחר בטווח של 0.3%- ל-0.85%. בסיומו של יום נחתם המסחר במגמה מעורבת כשהמדדים נקבעים סביב רמות הפתיחה. מחזור המסחר הסתכם בכ-938 מיליון שקל, מתוכם כ-547 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.

מדד ת"א 25 עלה ב-0.13% לרמה של 704.99 הנקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.16% לרמת 711.89 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ירד ב-0.96% לרמת 396.78 הנקודות.

מניות נייס ירדו ב-2.58% תוך מחזור של 14 מיליון שקל. היום דיווחה החברה על תוצאות שיא לרבעון השני של 2005. הכנסות ברבעון הגיעו לשיא של 72.2 מיליון דולר. גידול של 18% לעומת 61.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי פרופורמה, הסתכם ברבעון השני של שנת 2005 ב-7.3 מיליון דולר או 36 סנט למניה, בדילול מלא, גידול בהשוואה ל-4.7 מיליון דולר או 26 סנט למניה ,בדילול מלא, ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי על בסיס GAAP ברבעון השני של השנה הגיע ל-6.8 מיליון דולר, או 33 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי של 4.5 מיליון דולר, או 24 סנט למניה על בסיס דילול מלא, ברבעון השני של 2004.

נייס העלתה את תחזיתיה עבור הרבעון השלישי של השנה להכנסות של 304 עד 309 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת של 295 עד 300 מיליון דולר וגידול ברווח למניה פרופורמה ל-1.55 עד 1.63 דולר לעומת 1.50 עד 1.60 דולר.

מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרות בצהרי יום המסחר בעליות שערים קלות. בבית ההשקעות לידר ושות' העריכו היום כי גם הרבעון הנוכחי יהיה חיובי ונמשיך לראות תוצאות טובות מהבנקים ותשואות של 10% - 15% על ההון.

מניות לאומי עברה לירידה של 0.61%, מניות פועלים עלו ב-0.19%, מניות דיסקונט עלו ב-0.07%, מניות הבינ"ל עברו לירידות של 0.09% ומניות מזרחי הוסיפות 0.09%.

מניות אלווריון צנחו ב-7.43% במחזור של 11.5 מיליון שקל. החברה דיווחה הבוקר על תוצאות מאכזבות לרבעון השני של 2005, בדיוק כפי שהזהירה את משקיעיה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-47 מיליון דולר - מדובר בירידה של 18% מהכנסות של 57.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2005 וירידה של 4% לעומת הכנסות של 48.8 מיליון דולר ברבעון המקביל, שנה קודם לכן.

מניות בזק עלו ב-1.47%. בזק דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון השני של 2005. מדו"חות החברה עולה כי הרווח הנקי של הקבוצה במחצית הראשונה של שנת 2005 הסתכם בכ-444 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-274 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במחצית השנה הנוכחית נרשמה הכנסה של 153 מליון שקל (לפני מס) שעיקרה רווחי הון בסך כ-107 מיליון שקל והקטנת הוצאות פרישה מוקדמת בסך של כ-83 מיליון שקל. בשורה התחתונה הרווח הנקי הסתכם כב-164 מיליון שקל, לעומת 106 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.