לאחר יום תזזיתי במיוחד - הבורסה חתמה במגמה מעורבת

ת"א 25 עלה ב-0.13%, ת"א 100 הוסיף 0.16%, והתל טק 15 ירד ב-0.96%. הפועלים עלתה ב-0.19%, לאומי ירדה ב-0.6%, כיל הוסיפה 1.6%, טבע השילה 0.55%, ובזק התרוממה ב-1.47%
דרור איטח |

יום תזזיתי עבר על מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב. את יום המסחר פתחו המדדים המובילים בעליות שערים מרשימות, אך אז החלה הנדנדה כשהמדדים ת"א 25 ו-100 נעים לאורך כל שעות המסחר בטווח של 0.3%- ל-0.85%. בסיומו של יום נחתם המסחר במגמה מעורבת כשהמדדים נקבעים סביב רמות הפתיחה. מחזור המסחר הסתכם בכ-938 מיליון שקל, מתוכם כ-547 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.

מדד ת"א 25 עלה ב-0.13% לרמה של 704.99 הנקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.16% לרמת 711.89 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ירד ב-0.96% לרמת 396.78 הנקודות.

מניות נייס ירדו ב-2.58% תוך מחזור של 14 מיליון שקל. היום דיווחה החברה על תוצאות שיא לרבעון השני של 2005. הכנסות ברבעון הגיעו לשיא של 72.2 מיליון דולר. גידול של 18% לעומת 61.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי פרופורמה, הסתכם ברבעון השני של שנת 2005 ב-7.3 מיליון דולר או 36 סנט למניה, בדילול מלא, גידול בהשוואה ל-4.7 מיליון דולר או 26 סנט למניה ,בדילול מלא, ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי על בסיס GAAP ברבעון השני של השנה הגיע ל-6.8 מיליון דולר, או 33 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי של 4.5 מיליון דולר, או 24 סנט למניה על בסיס דילול מלא, ברבעון השני של 2004.

נייס העלתה את תחזיתיה עבור הרבעון השלישי של השנה להכנסות של 304 עד 309 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת של 295 עד 300 מיליון דולר וגידול ברווח למניה פרופורמה ל-1.55 עד 1.63 דולר לעומת 1.50 עד 1.60 דולר.

מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרות בצהרי יום המסחר בעליות שערים קלות. בבית ההשקעות לידר ושות' העריכו היום כי גם הרבעון הנוכחי יהיה חיובי ונמשיך לראות תוצאות טובות מהבנקים ותשואות של 10% - 15% על ההון.

מניות לאומי עברה לירידה של 0.61%, מניות פועלים עלו ב-0.19%, מניות דיסקונט עלו ב-0.07%, מניות הבינ"ל עברו לירידות של 0.09% ומניות מזרחי הוסיפות 0.09%.

מניות אלווריון צנחו ב-7.43% במחזור של 11.5 מיליון שקל. החברה דיווחה הבוקר על תוצאות מאכזבות לרבעון השני של 2005, בדיוק כפי שהזהירה את משקיעיה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-47 מיליון דולר - מדובר בירידה של 18% מהכנסות של 57.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2005 וירידה של 4% לעומת הכנסות של 48.8 מיליון דולר ברבעון המקביל, שנה קודם לכן.

מניות בזק עלו ב-1.47%. בזק דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון השני של 2005. מדו"חות החברה עולה כי הרווח הנקי של הקבוצה במחצית הראשונה של שנת 2005 הסתכם בכ-444 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-274 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במחצית השנה הנוכחית נרשמה הכנסה של 153 מליון שקל (לפני מס) שעיקרה רווחי הון בסך כ-107 מיליון שקל והקטנת הוצאות פרישה מוקדמת בסך של כ-83 מיליון שקל. בשורה התחתונה הרווח הנקי הסתכם כב-164 מיליון שקל, לעומת 106 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.