לאחר יום תזזיתי במיוחד - הבורסה חתמה במגמה מעורבת
יום תזזיתי עבר על מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב. את יום המסחר פתחו המדדים המובילים בעליות שערים מרשימות, אך אז החלה הנדנדה כשהמדדים ת"א 25 ו-100 נעים לאורך כל שעות המסחר בטווח של 0.3%- ל-0.85%. בסיומו של יום נחתם המסחר במגמה מעורבת כשהמדדים נקבעים סביב רמות הפתיחה. מחזור המסחר הסתכם בכ-938 מיליון שקל, מתוכם כ-547 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.13% לרמה של 704.99 הנקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.16% לרמת 711.89 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ירד ב-0.96% לרמת 396.78 הנקודות.
מניות נייס ירדו ב-2.58% תוך מחזור של 14 מיליון שקל. היום דיווחה החברה על תוצאות שיא לרבעון השני של 2005. הכנסות ברבעון הגיעו לשיא של 72.2 מיליון דולר. גידול של 18% לעומת 61.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי פרופורמה, הסתכם ברבעון השני של שנת 2005 ב-7.3 מיליון דולר או 36 סנט למניה, בדילול מלא, גידול בהשוואה ל-4.7 מיליון דולר או 26 סנט למניה ,בדילול מלא, ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי על בסיס GAAP ברבעון השני של השנה הגיע ל-6.8 מיליון דולר, או 33 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי של 4.5 מיליון דולר, או 24 סנט למניה על בסיס דילול מלא, ברבעון השני של 2004.
נייס העלתה את תחזיתיה עבור הרבעון השלישי של השנה להכנסות של 304 עד 309 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת של 295 עד 300 מיליון דולר וגידול ברווח למניה פרופורמה ל-1.55 עד 1.63 דולר לעומת 1.50 עד 1.60 דולר.
מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרות בצהרי יום המסחר בעליות שערים קלות. בבית ההשקעות לידר ושות' העריכו היום כי גם הרבעון הנוכחי יהיה חיובי ונמשיך לראות תוצאות טובות מהבנקים ותשואות של 10% - 15% על ההון.
מניות לאומי עברה לירידה של 0.61%, מניות פועלים עלו ב-0.19%, מניות דיסקונט עלו ב-0.07%, מניות הבינ"ל עברו לירידות של 0.09% ומניות מזרחי הוסיפות 0.09%.
מניות אלווריון צנחו ב-7.43% במחזור של 11.5 מיליון שקל. החברה דיווחה הבוקר על תוצאות מאכזבות לרבעון השני של 2005, בדיוק כפי שהזהירה את משקיעיה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-47 מיליון דולר - מדובר בירידה של 18% מהכנסות של 57.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2005 וירידה של 4% לעומת הכנסות של 48.8 מיליון דולר ברבעון המקביל, שנה קודם לכן.
מניות בזק עלו ב-1.47%. בזק דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון השני של 2005. מדו"חות החברה עולה כי הרווח הנקי של הקבוצה במחצית הראשונה של שנת 2005 הסתכם בכ-444 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-274 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במחצית השנה הנוכחית נרשמה הכנסה של 153 מליון שקל (לפני מס) שעיקרה רווחי הון בסך כ-107 מיליון שקל והקטנת הוצאות פרישה מוקדמת בסך של כ-83 מיליון שקל. בשורה התחתונה הרווח הנקי הסתכם כב-164 מיליון שקל, לעומת 106 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
