לאחר יום תזזיתי במיוחד - הבורסה חתמה במגמה מעורבת
יום תזזיתי עבר על מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב. את יום המסחר פתחו המדדים המובילים בעליות שערים מרשימות, אך אז החלה הנדנדה כשהמדדים ת"א 25 ו-100 נעים לאורך כל שעות המסחר בטווח של 0.3%- ל-0.85%. בסיומו של יום נחתם המסחר במגמה מעורבת כשהמדדים נקבעים סביב רמות הפתיחה. מחזור המסחר הסתכם בכ-938 מיליון שקל, מתוכם כ-547 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.13% לרמה של 704.99 הנקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.16% לרמת 711.89 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ירד ב-0.96% לרמת 396.78 הנקודות.
מניות נייס ירדו ב-2.58% תוך מחזור של 14 מיליון שקל. היום דיווחה החברה על תוצאות שיא לרבעון השני של 2005. הכנסות ברבעון הגיעו לשיא של 72.2 מיליון דולר. גידול של 18% לעומת 61.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי פרופורמה, הסתכם ברבעון השני של שנת 2005 ב-7.3 מיליון דולר או 36 סנט למניה, בדילול מלא, גידול בהשוואה ל-4.7 מיליון דולר או 26 סנט למניה ,בדילול מלא, ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי על בסיס GAAP ברבעון השני של השנה הגיע ל-6.8 מיליון דולר, או 33 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי של 4.5 מיליון דולר, או 24 סנט למניה על בסיס דילול מלא, ברבעון השני של 2004.
נייס העלתה את תחזיתיה עבור הרבעון השלישי של השנה להכנסות של 304 עד 309 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת של 295 עד 300 מיליון דולר וגידול ברווח למניה פרופורמה ל-1.55 עד 1.63 דולר לעומת 1.50 עד 1.60 דולר.
מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרות בצהרי יום המסחר בעליות שערים קלות. בבית ההשקעות לידר ושות' העריכו היום כי גם הרבעון הנוכחי יהיה חיובי ונמשיך לראות תוצאות טובות מהבנקים ותשואות של 10% - 15% על ההון.
מניות לאומי עברה לירידה של 0.61%, מניות פועלים עלו ב-0.19%, מניות דיסקונט עלו ב-0.07%, מניות הבינ"ל עברו לירידות של 0.09% ומניות מזרחי הוסיפות 0.09%.
מניות אלווריון צנחו ב-7.43% במחזור של 11.5 מיליון שקל. החברה דיווחה הבוקר על תוצאות מאכזבות לרבעון השני של 2005, בדיוק כפי שהזהירה את משקיעיה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-47 מיליון דולר - מדובר בירידה של 18% מהכנסות של 57.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2005 וירידה של 4% לעומת הכנסות של 48.8 מיליון דולר ברבעון המקביל, שנה קודם לכן.
מניות בזק עלו ב-1.47%. בזק דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון השני של 2005. מדו"חות החברה עולה כי הרווח הנקי של הקבוצה במחצית הראשונה של שנת 2005 הסתכם בכ-444 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-274 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במחצית השנה הנוכחית נרשמה הכנסה של 153 מליון שקל (לפני מס) שעיקרה רווחי הון בסך כ-107 מיליון שקל והקטנת הוצאות פרישה מוקדמת בסך של כ-83 מיליון שקל. בשורה התחתונה הרווח הנקי הסתכם כב-164 מיליון שקל, לעומת 106 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
