לאחר יום תזזיתי במיוחד - הבורסה חתמה במגמה מעורבת
יום תזזיתי עבר על מדדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב. את יום המסחר פתחו המדדים המובילים בעליות שערים מרשימות, אך אז החלה הנדנדה כשהמדדים ת"א 25 ו-100 נעים לאורך כל שעות המסחר בטווח של 0.3%- ל-0.85%. בסיומו של יום נחתם המסחר במגמה מעורבת כשהמדדים נקבעים סביב רמות הפתיחה. מחזור המסחר הסתכם בכ-938 מיליון שקל, מתוכם כ-547 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.13% לרמה של 704.99 הנקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.16% לרמת 711.89 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ירד ב-0.96% לרמת 396.78 הנקודות.
מניות נייס ירדו ב-2.58% תוך מחזור של 14 מיליון שקל. היום דיווחה החברה על תוצאות שיא לרבעון השני של 2005. הכנסות ברבעון הגיעו לשיא של 72.2 מיליון דולר. גידול של 18% לעומת 61.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי פרופורמה, הסתכם ברבעון השני של שנת 2005 ב-7.3 מיליון דולר או 36 סנט למניה, בדילול מלא, גידול בהשוואה ל-4.7 מיליון דולר או 26 סנט למניה ,בדילול מלא, ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי על בסיס GAAP ברבעון השני של השנה הגיע ל-6.8 מיליון דולר, או 33 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי של 4.5 מיליון דולר, או 24 סנט למניה על בסיס דילול מלא, ברבעון השני של 2004.
נייס העלתה את תחזיתיה עבור הרבעון השלישי של השנה להכנסות של 304 עד 309 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת של 295 עד 300 מיליון דולר וגידול ברווח למניה פרופורמה ל-1.55 עד 1.63 דולר לעומת 1.50 עד 1.60 דולר.
מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרות בצהרי יום המסחר בעליות שערים קלות. בבית ההשקעות לידר ושות' העריכו היום כי גם הרבעון הנוכחי יהיה חיובי ונמשיך לראות תוצאות טובות מהבנקים ותשואות של 10% - 15% על ההון.
מניות לאומי עברה לירידה של 0.61%, מניות פועלים עלו ב-0.19%, מניות דיסקונט עלו ב-0.07%, מניות הבינ"ל עברו לירידות של 0.09% ומניות מזרחי הוסיפות 0.09%.
מניות אלווריון צנחו ב-7.43% במחזור של 11.5 מיליון שקל. החברה דיווחה הבוקר על תוצאות מאכזבות לרבעון השני של 2005, בדיוק כפי שהזהירה את משקיעיה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-47 מיליון דולר - מדובר בירידה של 18% מהכנסות של 57.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2005 וירידה של 4% לעומת הכנסות של 48.8 מיליון דולר ברבעון המקביל, שנה קודם לכן.
מניות בזק עלו ב-1.47%. בזק דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון השני של 2005. מדו"חות החברה עולה כי הרווח הנקי של הקבוצה במחצית הראשונה של שנת 2005 הסתכם בכ-444 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-274 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במחצית השנה הנוכחית נרשמה הכנסה של 153 מליון שקל (לפני מס) שעיקרה רווחי הון בסך כ-107 מיליון שקל והקטנת הוצאות פרישה מוקדמת בסך של כ-83 מיליון שקל. בשורה התחתונה הרווח הנקי הסתכם כב-164 מיליון שקל, לעומת 106 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
