קידוח נפט
צילום: Zbynek Burival

האם מפיקות הנפט הגדולות תלחצנה על דוושת הגז?

מיטל בר דוד | (6)
נושאים בכתבה נפט

החברות ב-OPEC ומפיקות גדולות נוספות, בהובלת רוסיה מתכנסות היום (בזום). על הפרק: מעקב אחר שוק הנפט העולמי ובחינת הצורך לבצע התאמות מבחינת תפוקת הנפט של המדינות השונות.

בשווקים הפיננסים בכלל ובשוק הנפט בפרט ממתינים בדריכות רבה להחלטות שתתקבלנה בסוף השבוע, היות וההתכנסות מתרחשת כשמחירי הנפט דוהרים כלפי מעלה ולאחרונה חצו את רף 60 הדולרים לחבית. זו גם אחת מהסיבות להתרבות החששות מאינפלציה בעת האחרונה!

במסיבת עיתונאים לקראת האירוע אמרו ראשי ארמקו, חברת הנפט הגולמי הממלכתית של ערב הסעודית, שהיא חברת הנפט הציבורית הגדולה ביותר בעולם כיום במונחי תפוקה ועתודות - כי להערכתם הביקוש לזהב השחור אכן מתאושש.

הגידול בביקוש הנו גלובלי, אך מגיע, כיום, בעיקר מכיוונה של יבשת אסיה. לפי ההערכות, רמתו הכוללת של הביקוש גדלה מ-90 מיליון חביות ליום - כשהביקוש הגיע לשפל לפני מספר חודשים, על רקע השלכות הנגיף וצמצום פעילות -  ל-94 מיליון חביות ליום. זו עלייה נאה של 4.4 אחוזים, המתחוללת שעה שההיצע הגלובלי מצמוצם יותר.

נכון להיום, תפוקתן של מדינות OPEC+ נמוכה בכ-8 מיליון חביות נפט גולמי ליום מרמת ההפקה שלהן בחודש ינואר 2020 – שהייתה רמת השיא מבחינתן. גם ארה"ב, שהינה מפיקת הנפט הגדולה בעולם ואינה חברה בגוש OPEC+, מפיקה כיום כ- 3 מיליון חביות ליום פחות מרמת השיא של ינואר אשתקד. יחד, מדובר בתת-תפוקה מצרפי של 11 מיליון חביות ליום.

משמעות הדבר: חלק מתצרוכת הנפט הגולמי עושה כיום שימוש בעתודות (רזרבות) ומצב דברים זה הוא בין הגורמים העיקריים לקפיצה החדה ברמת המחירים של הזהב השחור.

כאמור, השווקים דרוכים מאוד לקראת ההחלטות שתקבלנה קבוצת מפיקות הנפט ולקראת האירוע, באורח טיפוסי, ניכרת עלייה של ממש בסטיית התקן של מחיר הנוזל והחוזים העתידיים עליו.

בתוך כך, מדווח וול סטריט ג'ורנל כי ראשי לובי תעשיית הנפט בארה"ב עשויים לתמוך בהטלת מס פחמן, כחלק מההבנה שהתנאים הפוליטיים השתנו, עם כניסתו של הנשיא ג'ו ביידן לבית הלבן והרוב של המפלגה הדמוקרטית בקונגרס.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מהלך כזה ייקר, למעשה, את כל מוצרי האנרגיה המוסיפים לזיהום הסביבה; במקביל, אלו הנמנעים מכך – וחברות האנרגיה המתחדש בראשן – יתומרצו על ידי זיכויי מס, או תקבול כספי.

שינוי כזה עשוי לייקר עוד את מחירי הבנזין, הסולר, התזקיקים להסקה, מוצרי הפלסטיק וכן מחירי כרטיסי הטיסה; מצד שני, יעלה קרנן של חברות העוסקות בהפקת חשמל חלופית - מאנרגיית השמש, הרוח וכדומה.

בשורה התחתונה, לשאלת מיסוי הפחמן בארצות הברית חשיבות לא מבוטלת מבחינת מחירי הנפט בעולם והשאלה אם התייקרותם תימשך, אך עוד קודם לכן תהייה להחלטות שתקבלנה סעודיה, רוסיה והחברות השפעה גדולה ומידית יותר. אם הן תגענה למסקנה כי גידול הביקוש לנפט גולמי ותצרוכת הדלקים העולמית גדולים ויציבים מספיק - לא מן הנמנע כי תכרזנה על תפוקות מצומצמות פחות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נפט יישאר בסביבות 60-70 דולר (ל"ת)
    אבי 04/03/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מתעניין 04/03/2021 08:00
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להמעיט בחשיבות של השוק הזה. מצד אחד נוגע לכיס של כולנו ומצד שני יש קרטל שמשפיע מאוד על המחירים. יהיה סופר מעניין.
  • 4.
    טל 03/03/2021 22:14
    הגב לתגובה זו
    המלאי בסין אוזל
  • 3.
    כשהתעופה תחזור הנפט יטוס (ל"ת)
    דניאלה 03/03/2021 22:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 03/03/2021 22:05
    הגב לתגובה זו
    לקנות מהר ,ההשקעה הכי טובה
  • 1.
    חיים 03/03/2021 16:04
    הגב לתגובה זו
    ביידן, משיקולי איכות הסביבה, הורה לקצץ בתפוקת הנפט האמריקאית. אויבות ארה"ב, רוסיה ואיראן, ייהנו מכך ואגב כך יפגעו בסביבה יותר מהמפיקים האמריקאים כי הם פחות רגישים לנושא.
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".