מיוחד

איל סגל ל-Bizportal: "הסיבות שהובילו לירידות עוד לא נגמרו והן צפויות לגבור"

מנכ"ל תכלית תעודות סל מעריך שמחירי הנפט ימשיכו לרדת: "שתי המפיקות החשובות ביותר של העולם המוסלמי סעודיה ואיראן בעימות"
אבי שאולי | (12)

מחיר הנפט ממשיך לרדת והגיע כבר לאזור ה-55 דולר לחבית. הצרכנים מרוצים, אבל השווקים הפיננסים מוטרדים מאוד - ואתמול ראינו מפולת של 10.6% בבורסה הרוסית וירידות של מעל 2.5% בבורסות בצרפת וגרמניה. איל סגל, מנכ"ל של תכלית מתייחס בשיחה עם Bizportal להשלכות הירידה במחיר הנפט.

בשנה שעברה פרסמתם סקירה שנקראה "שינוי מפת האנרגיה העולמית". על סמך מה התבססתם? הקונצנזוס בשווקים היה באותם ימים שמחיר הנפט דווקא צפוי לעלות בגלל הירידה בהפקה במדינות ערב שנמצאות במשבר ועלייה צפויה בביקוש בגלל הצמיחה העולמית?

סגל: "נוצר מצב שהיו מספר סיבות לנפילה במחיר הנפט כשה'אביב הערבי' עמד במרכז התחזית. עד שקרטל אופ"ק התאגד בשנות השבעים, מחיר חבית נפט היה 3דולר לחבית, וברגע שהקרטל החל לפעול, בין היתר בגלל מלחמת יום כיפור, מחיר הנפט זינק מיידית ל-12 דולר לחבית ומאז המחיר נשלט על ידי הקרטל שמווסת את ההיצעים בשוק ובכך קובע את המחיר אותו הוא רוצה. ה'אביב הערבי' הפיל משטרים ערביים רבים, שחלקם היו חברים מרכזיים בקרטל וכרגע אין למשטרים אלו שליטה על בארות הנפט, מדינות כמו עירק, לוב, טוניס ועוד. בנוסף שתי המפיקות החשובות ביותר של העולם המוסלמי, סעודיה ואיראן, נמצאות בעימות גלוי ולא יכולות לשתף פעולה, וזה מבלי לציין את החרם על איראן. כלומר האחדות הערבית שאפשרה לקרטל לא יציב כמו אופ"ק לפעול במשך שנים רבות, לא קיימת יותר בפועל, ולכן הבנו שימיו של הקרטל ספורים וכשהקרטל לא יתקיים יהיה תיקון למחיר הנפט".

אז בעצם הצפי לירידה בנפט התבסס על הפירוק הצפוי של קרטל אופ"ק? "זאת הייתה סיבה חשובה, אבל לא היחידה. הפיכתה הצפויה של ארה"ב מיבואנית הנפט הגדולה ביותר ליצואנית, עליית ההפקה והשימוש בגז כתחליף לנפט, ההשקעה הגדולה של כלכלות מרכזיות באנרגיה ירוקה והגילויים הרבים של נפט וגז מסביב לעולם בעקבות הטכנולוגיה להפקה במים עמוקים, גרמו לנו להבין שלמרות הגידול הצפוי בביקוש לאנרגיה ההיצע גדול יותר. העובדה שהיבואנית הגדולה ביותר תפסיק לייבא ותתחיל לייצא, בשילוב העובדה שהיצואניות העיקריות לא יכולות לתאם מחירים. לכן חזינו כי מחיר הנפט ירד בחדות".

מה היה הטריגר שהוביל לתחילת המפולת בנפט?"הטריגר היה החרם על רוסיה בעקבות המשבר באוקראינה. התיאוריה שאומרת שסעודיה מאפשרת למחירי הנפט לרדת בכדי שההפקה של פצלי הנפט בארה"ב לא תהיה כלכלית רחוקה מהאמת. ארה"ב ניצחה במלחמה הקרה והפילה את ברה"מ בדרך של הורדת מחירי הנפט שפגעו בהכנסות של ברה"מ והובילו לקריסתה. נראה שבסיבוב הנוכחי האמריקנים התחילו באותה שיטה שסיימו את העימות ההוא, על ידי הורדת המחירים, רק שעכשיו לאמריקנים יש יותר כוח בתחום בגלל שהם וקנדה יהיו בקרוב המפיקות הגדולות בעולם של נפט. המהלך הצליח מאוד בגלל השת"פ מצד סעודיה, שאומנם אין לה בעיה גלויה מול רוסיה, אבל מול איראן יש לה בעיה חמורה ומאבקי שליטה חריפים בעולם המוסלמי. איראן מסתמכת כמעט באופן בלעדי על מכירת נפט והשילוב של חרם עם ירידה דראסטית במחירי הנפט צפויים לפגוע באופן אנוש בכלכלת איראן. אגב, סעודיה ונסיכויות המפרץ כבר משקיעות שנים רבות בפעילות עסקית נוספת לצד הנפט כמו רכישות של בנקים ונכסים רבים במערב אירופה וארה"ב, כך שירידת מחירי הנפט פחות משמעותית עבורן".

אז מחיר החבית לאן? לפני כחודש אמרת שמחירי הנפט יגיעו לרמה של 60 דולר לחבית בזמן שהם היו ברמה של 80 דולר לחבית. האם אתה חושב כעת שמחיר הנפט צפוי לשנות כיוון? "קשה לנבא את המחיר בטווח הזמן הקצר ותיתכן תנודתיות רבה במחיר. לגבי הטווח הארוך, אנחנו מאמינים שהסיבות שהובילו לירידות עוד לא נגמרו והן צפויות אף לגבור. צריך לזכור שתפוקת הנפט מצפון אפריקה, עיראק וסוריה ירדה בחדות בעקבות ה'אביב הערבי' ובעקבות מלחמות אזרחים באפריקה וזה רק עניין של זמן עד שמישהו יצליח להשתלט על הפקת הנפט במדינות הללו ולהחזיר אותן לרמות תפוקה של לפני המהפכות. בנוסף, אנחנו שומעים כל כמה ימים על ממצא חדש של גז או נפט ברחבי העולם, גם במדינות שלא היו ידועות כמדינות אנרגיה, כשהדוגמה שקרובה אלינו היא המשק הישראלי, והמשמעות היא שהיצע חומרי האנרגיה צפוי עוד להמשיך ולגדול".

מה לגבי צד הביקוש לאנרגיה? "תגליות האנרגיה בכל רחבי העולם ובעיקר בארה"ב, הקטינו מאוד את הסחר הבינלאומי בנפט והסחר צפוי להיות יותר אזורי, דבר שייצור מחירים שונים לנפט לפי אזורים, בהתאם להיצע ולביקוש באותו האזור, ולמחיר הבינלאומי של חבית, יהיה פחות משמעות.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

ולבסוף סין, שהיא אחראית מרכזית לגידול בביקוש לנפט בשנים האחרונות, היא סגרה הסכמים לעשרות השנים הקרובות עם רוסיה ומדינות ברה"מ לשעבר על אספקה של נפט וגז דרך תשתית צינורות שנפרסת בימים אלו, כלומר גם הביקוש מצד סין בשוק הבינלאומי צפוי לקטון בחדות".

למי שמאמין שהמחיר ימשיך להיות נמוך ואפילו עוד לרדת, איזה אפיקי השקעה ומדינות צפויות להרוויח מכך באופן המשמעותי ביותר? "המדינות שלא מפיקות נפט, אך תעשייתיות, ירוויחו מכך הכי הרבה: סין, יפן וגרמניה הן המרוויחות העיקריות. המדינות הללו הן בעלות הייצור התעשייתי הגדול ביותר יחד עם ארה"ב, אך בניגוד לה, אין להן יכולת הפקה משמעותית של נפט. המפסידות הן כמובן המפיקות הגדולות בדגש על אלו שההכנסות מנפט הן המממנות העיקריות של תקציבי הממשלה, כמו רוסיה, איראן וונצואלה.

לגבי אפיקי השקעה יותר ספציפיים אז החברות שירוויחו הכי הרבה מירידת מחירי הנפט הן חברות התחבורה והשילוח שחלק גדול מההוצאות שלהן, הן הוצאות על דלק ובכלל חברות תעשייתיות שעלות הייצור שלהן תקטן באופן משמעותי. באופן כללי אם נוציא מהמשוואה את חברות הנפט, שיצטרכו לייצר אפיקי רווח נוספים, רוב החברות והצרכנים בעולם ירוויחו מירידת המחירים וזה צפוי להתבטא בגידול בקצב הצמיחה העולמית".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    דוקטור 16/12/2014 18:33
    הגב לתגובה זו
    ונשפיע יחד מספיק עם מס כל כך גבהו שממשיך עם כל ממשלה!
  • 10.
    אז יפתחו בעימות ביניהם והנפט יזנק (ל"ת)
    שלמה 16/12/2014 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דן 16/12/2014 10:55
    הגב לתגובה זו
    מי יודע את מחיר הגז בו רוכשת חברת החשמל מתמר ?
  • ייחחט 16/12/2014 12:09
    הגב לתגובה זו
    Btu
  • 8.
    עודפי LNG עצומים בשוק !! (ל"ת)
    פזגז 16/12/2014 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חמור קופץ בראש ...ומה הפוזיציה שלך ? יצאת בזמן ? (ל"ת)
    מנדל איציק 16/12/2014 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חמור קופץ בראש ...איך לא חשבת על זה קודם (ל"ת)
    מנדל איציק 16/12/2014 10:22
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רון 16/12/2014 10:01
    הגב לתגובה זו
    סגל ודומיו מצוינים בחיזוי העבר. לא חשוב גודל השטויות שהם פולטים, מה שחשוב זה ששמם יודפס בעיתון. מה לעזאזל מבין הנ"ל בעולם הנפט??????????????????????.
  • 4.
    Help!rais USD EUR now!!972532855155 (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 16/12/2014 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ינשוף 16/12/2014 09:59
    הגב לתגובה זו
    האמריקאים ישאירו אותו במחיר של 60 דולר. כדי לא לכופף מדיי את הכלכלות של המפיקות הגדולות וסיכון גאופוליטי
  • 2.
    אף אחד לא יכול לנבא מה יהיה. משבר רציני אחד והנפט יטוס! (ל"ת)
    אנליסט עממי 16/12/2014 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הם בשורט על הנפט - לא מספיק להם (ל"ת)
    צוצו 16/12/2014 09:48
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.