אילן סיגל פלאפון
צילום: רמי זרנגר

שכחו אותם; שבועיים לאחר החתימה על תיקון ההסכם עם בזק עובדי פלאפון דורשים השוואת תנאים

האם בהסתדרות ובבזק שכחו את עובדי פלאפון? רק לפני שבועיים חתמו נציגי העובדים בהסתדרות עם בזק על תיקון להסכם הקיבוצי של החברה, כעת בפלאפון רוצים גם
 
נחמן שפירא | (3)

לא שקט בפלאפון, שבועיים לאחר חתימת התיקון להסכם הקיבוצי של עובדי בזק דורשים עובדי חברת פלאפון כי ייחתם גם איתם תיקון להסכם הקיבוצי.

כזכור, לפני שבועיים חתמו ההסתדרות, ועד העובדים והנהלת בזק על תיקון להסכם הקיבוצי, החתימה על התיקון בוצעה בעקבות השינוי שצפוי בתנאי השליטה בחברה לאור  התיקון של משרד התקשורת בצו בזק שקבע כי היא תוכל להתנהל ללא גרעין שליטה.

סעיפי ההסכם כוללים מענק כספי שיחולק על ידי ארגון העובדים בבזק. במקרה בו החברה תיוותר ללא גרעין שליטה. בנוסף, במקרה כזה נציגות העובדים תמנה עוד נציג עובדים בדירקטוריון החברה.

בנוסף, שופרו בהסכם התנאים לפרישה של העובדים הוותיקים  שכללו הגדלה של התוספת השקלית ל-2,400 שקל לעומת 800 שקל בממוצע כיום. כמו כן נקבע כי תשלום דמי הניהול לקרן הפנסיה יבוצע על ידי הנהלת החברה ולא על ידי העובדים דהיינו תבוצע תוספת לפנסיית הגישור של 2.45%.

בהסכם גם נקבעו מנגנונים של שמירה על דירוג חוב, היוועצות עם ארגון העובדים, שמירת השליטה בחברת פלאפון והמשך הפעילות כחברה ציבורית. כמו כן נקבע כי כלל  ההסכמים וההסדרים הקיבוציים יכובדו.

דואגים לעובדי בזק, רק לעובדי בזק?

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד אמר רק לפני שבועיים "ההסכם הזה מיטיב עם עובדי ועובדות בזק לאור העברת גרעין השליטה, ומעניק להם ביטחון תעסוקתי. עובדים שמרגישים מוערכים ומתוגמלים – מהווים את מנוע הצמיחה הכי משמעותי לחברה, כך שכל הצדדים יוצאים נשכרים".

מנכ"ל בזק רן גוראון אמר כי "בזק נמצאת בתנופת עשייה והתחדשות, המייצרות תוצאות שיא. יחד עם ארגון העובדים הגענו להסכמה המשתקפת בהסכם זה ומתבססת על יחסי עבודה מצוינים והתמקדות משותפת בהצלחת החברה". יו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי ציין אז כי  "ההסכם הזה הוא פרי חשיבה ארוכת טווח של ההנהלה, של הסתדרות עובדי המדינה ושל ועד עובדים אחראי – הרואה את טובת החברה ושגשוגה לאורך שנים ארוכות". גם יו"ר ועד עובדי בזק איציק בסלו ברך ומסר  "תודה גדולה לעובדות ולעובדי החברה על האמון והתמיכה".

הסכם קיבוצי לעובדי שתי החברות

כזכור בשנה שעברה בחודש דצמבר, חתמו ההסתדרות, הנהלת פלאפון ובזק בינלאומי, יחד עם ועד עובדי אלפא המייצג את עובדי שתי החברות על הסכם קיבוצי עבור 3,000 עובדי שתי החברות, שיהיה בתוקף  עד שנת 2025. במסגרת ההסכם עוגנו תנאי ההסכמים הקודמים ונקבעה גם תוספת שכר של 9% אחוזים (3% בכל שנה משנות ההסכם), ושורה של מענקים והטבות לעובדי הקבוצה.

בהסכם נקבע מענק חתימה של עד 15 אלף שקל, הגדלת השתתפות החברה בארוחות, הגדלת תקציב הרווחה ב-23% לכל עובד, השתתפות החברה בביטוח השיניים, הסדרה תקדימית של עבודה מהבית והתחייבות לניהול מו"מ לצירוף נציג עובדים בדירקטוריונים של החברות. בנוסף קבע ההסכם כי עובדים לא יפוטרו בהליכי התייעלות בתקופת ההסכם, אך יוכלו לפרוש מרצון עם מענק פרישה מוגדל  של 280%.

קיראו עוד ב"קריירה"

בחברת פלאפון, ההנהלה התחייבה במסגרת ההסכם לשמור על בעלותה על רשת הסלולר לשלוש שנים וחצי. בנוסף, הושוו זכויות העובדים לזכויות הקיימות בבזק בינלאומי, ונקבע כי יום העבודה יקוצר מתשע לשמונה שעות וחצי,  קביעות  תתקבל לאחר 3 שנים במקום שוש וחצי שנים, והתקרה להפרשה לקרן השתלמות תבוטל. בנוסף, נקבע כי  300 מעובדי בזק בינלאומי יפרשו עד 2024, ו-100 מעובדי פלאפון יפרשו עד 2025. 

 

מה עם עובדי פלאפון?

עובדי  פלאפון מרגישים כי שכחו אותם. העובדים דורשים כי הם יקבלו את אותם התיקונים שקיבלו עובדי בזק בהסכם. מענק של 75 מיליון שקל באם יהיה שינוי בבעלות וכן מושב נוסף בדירקטוריון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דויד 05/10/2023 18:41
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן למכורהאת חברת פלאפון ולהפוך את בזק קווי לחברת תשתיות ושעובדי פלאפון לא ינסו כל הסכם שיש בבזק קווי להעתיק אליהם חיים בסרט לא מרויחים שקל כבר שנים אז שמן היקר כדאי שתיכנס לפרופורציה ולשים תתיאבון בצד אתם לא בזק קווי אז בבקשה להגיד תודה על כל מה שסחתתם בלי שמגיע לכם יאאללה לעבוד
  • 1.
    מה אתם רוכבים על עובדי בזק..אתם לא רווחים (ל"ת)
    שי 05/10/2023 15:21
    הגב לתגובה זו
  • פלאפון 05/10/2023 22:01
    הגב לתגובה זו
    לא רק רווחיים אלא גם מלווים כסף לבזק
שביתת הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון שביתה
צילום: יח?צ ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון

"41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי

אגף השכר מציג דוח ראשון מסוגו על שביתות וסכסוכי עבודה במגזר הציבורי; 48 סכסוכים פתוחים ו-58 אלף ימי עבודה אבודים בשנה

רן קידר |

משרד האוצר מפרסם לראשונה דוח מסכם של אגף השכר והסכמי העבודה, המנתח את תמונת השביתות, העיצומים וסכסוכי העבודה בשירות המדינה בשנת 2024. לפי הדוח, יחסי העבודה הקיבוציים במגזר הציבורי מציגים מגמת שיפור מתמשכת, עם ירידה בהיקף הצעדים הארגוניים ובמספר הסכסוכים לעומת שנים קודמות. הדוח מתפרסם בעיצומו של המתנה להכרעת בג"ץ בערעור המדינה על פסק הדין העקרוני בעניין "השכר הראוי" בעת עיצומים חלקיים, סוגיה בעלת השלכות רוחב משמעותיות על כל מערכת יחסי העבודה בישראל.

אגף השכר מצביע על שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו ליציבות במערכת יחסי העבודה: הראשון מביניהם הוא ההסכם עם הסתדרות המורים, שנערך ב-2022, והסדיר את מערכת השכר והוביל לשקט תעשייתי יציב ללא סכסוכים במערכת החינוך. בנוסף, הדוח מדבר על הסכם המסגרת עם ההסתדרות הכללית, שנערך ב-2023, ובמסגרתו עוגן מנגנון צעדי התכנסות וקיצוץ מתואמים, על רקע מאמצי המשק למימון המלחמה והצורך בהתנהלות מאוזנת במגזר הציבורי. לפי האוצר, שלושת המהלכים הללו יצרו תשתית מוסדית יציבה יותר, המבוססת על דיאלוג ושיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ותרמו באופן ישיר לצמצום סכסוכי העבודה בשירות המדינה.

הדוח מתייחס ליוזמה משותפת של משרד האוצר וההסתדרות, הקמת מוסד ליחסי עבודה, שנועד לסייע בפתרון סכסוכים בדרכי שלום. במסגרת המוסד מופעלים כלים כגון גישור מקצועי, בירור עובדות ומחקר וכן מנגנוני הידברות מוסדיים. באגף השכר מציינים כי הקמת המוסד מהווה נדבך נוסף בביסוס מערכת יחסי עבודה יציבה יותר, תוך הפחתת תלות בצעדים ארגוניים ותהליכי הכרעה משפטיים.

התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים

לצד המגמות החיוביות, הדוח מצביע על סוגיה עקרונית שנותרה בלתי פתורה, והיא התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שניתן בעניינם של עובדי ההוראה בחטיבות העליונות, קבע כי בעת עיצומים, גם אם העבודה אינה מתבצעת בשלמותה, יש לשלם לעובדים שכר מלא. המדינה עתרה לבג"ץ בבקשה לביטול ההחלטה, בטענה כי לפסק הדין "השלכות רוחב חמורות" על מבנה יחסי העבודה הקיבוציים ועל יכולתה לשמור על שירות ציבורי תקין. העתירה תלוית הכרעה, ובמשרד האוצר מציינים כי נדרשת הסדרה רגולטורית ברורה, שתשמור מחד על זכות העובדים למחות, ומאידך על חובתה של המדינה לספק שירות ציבורי רציף, יציב וצודק.

אפי מלכין, ממונה השכר והסכמי העבודה ציין כי: "המגמה החיובית בשירות המדינה אינה מקרית, היא תוצאה של השקעה ארוכת טווח בבניית יחסי אמון, בניהול דיאלוג פתוח עם ארגוני העובדים וביצירת מנגנונים מוסכמים לפתרון מחלוקות. מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי מבשילה והופכת יציבה ובוגרת יותר, לטובת העובדים ולטובת הציבור כולו".

עובדים
צילום: shutterstock

"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה

גל הפיטורים הגלובלי היה אמור להחזיר את הצעירים לשעות נוספות ונאמנות עיוורת - אבל קורה בדיוק ההפך: הם מציבים גבולות, דורשים גמישות ומוכנים לשלם מחיר. האם המעסיקים יצליחו להסתגל למצב? וגם - דברים שצריך לדעת על דור Z

ענת גלעד |

דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא". 

דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.

ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.

התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות

תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.

סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.

הפער הבין-דורי מתרחב