רכב חשמלי
צילום: Waldemar Brandt on Unsplash

יש לכם רכב חשמלי? זו האגרה החדשה שתשלמו

שיעור החדירה הגואה של המכוניות החשמליות מאלץ את ממשלת ישראל למצוא מקורות הכנסה חלופיים שיפצו על ירידת הצריכה בדלקים; הנה עוד דרך להעלות "מסים"
דור עצמון | (8)

שוק הרכב החשמלי תופס תאוצה משנה לשנה ואם עד לפני מספר שנים מדובר היה במוצר שמנסה להיכנס לענף כה שמרני, הרי שהיום אין ספק כי הוא הצליח לחדור ושהוא העתיד. שיעור החדירה של המכוניות החשמליות לשוק הרכב בישראל עמד ב-2023 על כ-17%. ברבעון הראשון שיעור החדירה עומד על 25%.  

במשרד האנרגיה שואפים לשיעור חדירה של כ-30% ב-2025 ולזינוק של 90% ב-2030. אם לא די בכך, במשרד מעריכים כי עד שנת 2040 כ-100% מהמכוניות החדשות בישראל תהיינה חשמליות. מצד אחד מדובר בבשורה לענף הרכב ובבשורה ירוקה לסביבה, אך מנגד מדובר בבשורה מעט פחות טובה עבור הממשלה שצפויה לראות ירידה בהכנסות כתוצאה מהפחתה בצריכת הדלקים. מדובר במיליארדי שקלים שהמדינה מכניסה ממסים על הדלק בהם המס על הבלו.

כתוצאה מכך נדרשת המדינה למצוא חלופות הכנסה שישלימו את הפער שעשוי להגיע לכ-15-20 מיליארד שקלים בשנה. כך יצרה המדינה "מס נסועה" עבור המכוניות החשמליות שממסה על פי מספר הקילומטרים שנסע הרכב. החל משנת 2026 צפויה המדינה לגבות מס של 15 אגורות על כל ק"מ נסיעה. במקביל גובה המדינה מס קנייה של 35% על המכוניות החשמליות (עלייה מ-20%), והחל משנה הבאה צפוי המס לעלות ל-45%.

כעת נודע כי המדינה צפויה לייקר גם את אגרת הרישוי השנתי, "טסט", ולהשוות את מחירה למחיר האגרה של מכוניות שאינן חשמליות. אגרת הרישוי השנתית נעה על פי רוב בין 2,000 ל-5,000 שקלים ברוב המקרים, תלוי בסוג הרכב ובשנתון. על מנת לעודד את חדירת הרכבים החשמליים לכבישי ישראל העניקה המדינה הטבה עבור הרוכשים כך שהאגרה תעמוד על כ-570 שקלים בשנה בלבד. עם זאת, וככל ששיעור החדירה של המכוניות החשמליות עולה כאמור, החליטה השבוע ועדת הכספים של הכנסת לבטל את ההטבה ולגבות מבעלי המכוניות החשמליות אגרה ככל המכוניות.

אגרת הרישוי החדשה עבור המכונית החשמליות צפויה להיכנס לתוקף בתחילת 2025 בכפוף לשיטה בו מחושבת אגרת הרישוי של כלל המכוניות. איתי ראב"ד, מנכ"ל טסלה ישראל, התרעם על ההחלטה להעלות את מחירי אגרת הרישוי ואמר: "הטסלה היקרה בעולם נמכרת ב-40 אלף אירו בזמן שבישראל היא מתחילה מ-220 אלף שקל. מה שמדינת ישראל עושה, דרך המס שטיפס ל-35%, גורם למסירת המכוניות לרדת, אנחנו הולכים לכיוון ההפוך. אירופה הולכת לכיוון ההפוך, הטבות לרוכשים, ליצרנים, ליבואנים, אנחנו הולכים לכיוון ההפוך. רכב הבסיס יעלה בקרוב 300 אלף שקל, אנחנו מרחיקים את הרכב החשמלי מהישראלים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    תודה 20/04/2024 23:14
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • 6.
    יאללה דיזל!!! 20/04/2024 13:50
    הגב לתגובה זו
    יאללה דיזל!!!
  • 5.
    מנטליסטית 20/04/2024 13:03
    הגב לתגובה זו
    follow the money יש פתגם שאומר .?? בעלי בתי הזיקוק קבלנים פרטיים חוזים תעשייה של מיליארדים? זיהום ושיבוש מערכות אקולוגיות מחלות ... הרבה מעובדיי הדלק בשטח בתי זיקוק עשירים וחולים !!
  • 4.
    שחר 20/04/2024 07:49
    הגב לתגובה זו
    גם אם המחיר יעלה לא חסרים אנשים עשירים שיקנו.
  • 3.
    הר 19/04/2024 21:19
    הגב לתגובה זו
    כשרכב חשמלי עומד בפקק הוא לא שורף שקלים כמו בנזין. ומס נסועה לא נכלל פקק, בכל מקרה המדינה תפסיד. אבל ימים יגידו אנשים יברחו מחשמליות עכשיו
  • יוני 19/04/2024 22:00
    הגב לתגובה זו
    חוץ מזה שאתה לא חכם במיוחד, כי ידוע שרכב חשמלי מאבד מלא חשמל על מיזוג תא הנוסעים וקירור הסוללה ולכן גם רכב חשמלי שיעמוד בפקק הולך לפרוק הרבה חשמל שהוא ישלם שוב בטעינה הבאה. ואם עכשיו אין מס נסועה, כשיהיה, המדינה תרוויח מזה.
  • 2.
    סרגיו 19/04/2024 21:14
    הגב לתגובה זו
    במקום להתיל מס על אזרחים היגיע זמן לקחת מס מי אנשים ששכר שלהם איינו מוצדק , כמו עבדי הסתדרות , ולהוריד ביוקוקרטיה
  • 1.
    מה יעשו 70% מהאנשים שאין להם עמדה בבית? (ל"ת)
    אני 19/04/2024 20:56
    הגב לתגובה זו
רכב חשמלי רשתות חברתיותרכב חשמלי רשתות חברתיות

חשש באירופה: האם הסינים שולטים מרחוק ברכבים החשמליים?

בדיקה באוסלו העלתה כי SIM רומני שהותקן באוטובוס אפשר לחברה הסינית גישה למערכת ניהול האנרגיה; הרשויות מזהירות מפגיעה בתשתיות רגישות - לא רק ב-5G ובאנרגיה אלא גם בתחבורה הציבורית והפרטית



ענת גלעד |
נושאים בכתבה רכב חשמלי סין

פרצת אבטחה באוטובוס חשמלי סיני שנחשפה בנורווגיה הובילה מדינות באירופה לבחון מחדש את חדירת הציוד הסיני לתחבורה ולתשתיות קריטיות. המקרה שהתרחש במכרה נטוש בהרי אוסלו, כשאוטובוס חשמלי מתוצרת יוטונג הוכנס לבדיקה, הצליח להבהיל את מקבלי ההחלטות באירופה. בבדיקה שביצעה רשות התחבורה הציבורית של עיר הבירה הנורבגית נמצא כי ניתן לשתק מרחוק את האוטובוס - וזאת באמצעות מערכת הבקרה של הסוללה. מדובר במנגנון שמיועד לניהול טעינה וביצועים, אך מסתבר שהוא מהווה גם נקודת תורפה שיכולה לשמש ככלי להשבתה יזומה.

החשיפה, שנעשתה בתנאים מבודדים מגישה חיצונית, באמצעות מנהרת סלע, הובילה לגל של בדיקות דומות גם בדנמרק, בבריטניה, ובהמשך גם בגרמניה ובהולנד. זאת על רקע גובר של חשש מפני חדירת רכיבים סיניים למערכות אנרגיה, תקשורת ותחבורה באירופה - מגמה שכבר גרמה למגבלות משמעותיות על ציוד תקשורת של וואווי במדינות רבות.

מדובר בפרצה שיכולה לאפשר השבתה לא רק על ידי מדינה עוינת, אלא גם על ידי גורם עברייני או תוקף חיצוני. החשש: שימוש במנגנוני עדכון תוכנה מרחוק (OTA) כדי להשבית ציוד תשתיתי. בדומה למקובל כיום במכשירים חכמים וברכבים, גם באוטובוסים ובמערכות סולאריות יש כיום יכולות שליטה ועדכון מהענן, מה שעלול להפוך לנשק קיברנטי. הבדיקה באוסלו העלתה כי כרטיס SIM רומני שהותקן באוטובוס אפשר לחברה הסינית גישה ישירה למערכת ניהול האנרגיה. ברשות התחבורה Ruter ציינו שהם מפתחים חומת אש ופתרונות עיכוב אותות כדי להתמודד עם הסיכון, אך ברור שמדובר באתגר עקרוני. עוד נמסר כי המידע נשמר בשרתים הממוקמים בגרמניה, אך עצם קיומה של גישה מהותית מרחוק נותר בעייתי.

גם רשתות חשמל ומים חשופות

מדובר בתופעה רחבה יותר: בכירים באיחוד האירופי מזהירים כי גם ממירי חשמל (inverters) שמותקנים במערכות סולאריות עלולים לשמש כלי למתקפה. חברות סיניות כמו וואווי שולטות בשוק הזה, ורבים מהממירים מתקשרים מרחוק עם מרכזי שליטה, כולל כאלה שממוקמים מחוץ לאירופה. לפי הערכות, כ-30% מתשתיות האנרגיה המתחדשת ביבשת נשענות על ציוד סיני.

לפי נתוני חברת הסיכון DNV, כ-12 ספקים מחזיקים גישה מרחוק לממירים המחוברים למאות אלפי פאנלים באירופה, מה שעשוי להשפיע על יציבות רשת החשמל כולה. חברי פרלמנט מהאיחוד התריעו: שיבושת מערך החשמל ביבשת נמצא במרחק של עדכון תוכנה אחד. מקרה שהמחיש את הסכנה התרחש באפריל האחרון, כאשר תקלה טכנית ברשת גרמה להשבתה חלקית בפורטוגל וספרד ולשיבושים נרחבים בתשתיות התחבורה והבריאות. בגרמניה החלה לאחרונה בדיקה של ציוד תקשורת סיני גם ברשתות מים עירוניות, לאחר שאותרו שערי בקרה המחוברים לענן באמצעות פרוטוקולים של יצרנים מסין. הדאגה המרכזית: אפשרות למניפולציה על מערכות מים בשעת חירום.

פקקים איילון
צילום: תמר מצפי

מס גודש - מה זה והאם הוא יוטל? המלחמות בין האוצר למשרד התחבורה

אם לא יוטל מס גודש, לא יהיה תקציב למטרו וההשלמה של הפרויקט תתעכב בשנים 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אגרת גודש

המאבקים הפוליטיים סביב מס הגודש נמשכים. משרד התחבורה  בראשות מירי רגב מנסה לבטל או לדחות את החוק שמטיל מס על כניסה ברכב אזורי גוש דן בשעות עומס - אך באוצר מזהירים שביטול יפגע דווקא בציבורי תחבורה ציבורית בפריפריה.

החוק, אשר קיבל אישור בכנסת בשנת 2021, והיה מתוכנן להיכנס לתוקף תוך 5 שנים אבל היישום נדחה מספר פעמים. החוק קובע גבייה על כלי רכב פרטיים שנכנסים אזור גוש דן בשעות עומס, בהתאם ל"טבעות חיוב" שמחולקות סביב תל־אביב. בין הטענות המרכזיות נגד המס: עומס נוסף על בעלי רכב, פגיעה בעסקים קטנים, העמסת תשלום על שכבות חלשות,  במיוחד בתושבי הפריפריה.
לעומת זאת, באוצר מציגים נתונים לפיהם רק כ‑3% מתושבי הפריפריה ישלמו את המס, מה שמעלה שאלה אם הבסיס לטיעון הפוליטי "פגיעה בפריפריה" מחזיק מים. כמו כן, הכנסות המס מיועדות למימון התחבורה הציבורית, מימון חלקי של פרויקט המטרו וחידוש תשתיות, כך שהביטול עשוי למעשה לפגוע באם אלה.
המתווה קובע תשלום לחציית טבעות הביניים והפנימיות בשעות הבוקר, תקרה של עד כ‑37.5 ש״ח ביום, והפטורים למוניות, דו‑גלגלי ולנסיעות טיפוליות. ההערכה היא שהכנסות מס הגודש יעמדו על מיליארד שקל ומעלה בשנה.
אם הממשלה תבחר לבטל את החוק,  היא תידרש למצוא מקור מימון חלופי לתשתיות התחבורה, עם סיכון לעיכובים משמעותיים בפרויקט המטרו שהעלות הכוללת שלו מוערכת במאות מיליארדי שקלים.

בדיון סוער בוועדת הכספים הצהירה השבוע מירי רגב כי תפעל לביטול החוק, ואף פנתה ישירות לראש הממשלה. לצדה, ח"כ משה גפני שהגיש הצעת חוק לדחיית המס, תוך הצגת הטענה כי מדובר ב"מס פריפריה" שפוגע באוכלוסיות החלשות. מה שכאמור על פי הבדיקה אינו נכון. 

החוק, נועד לצמצם את עומסי התנועה בגוש דן, מהעמוסים ביותר במדינות ה-OECD, באמצעות תמרוץ כלכלי לשימוש בתחבורה ציבורית. בהתאם, כל ההכנסות מהמס מיועדות כאמור לשדרוג התחבורה הציבורית, כולל תוספת של כ־700 מיליון שקל לתחזוק והרחבת השירות

ביטול מס הגודש עלול לדחות את ההשקה של המטרו כי לא יהיה תקציב לשנת 2037 לפחות, ולחייב קיצוצים בתוואים ובפריסת הקווים. בינתיים, ועדת השרים לחקיקה צפויה לדון בהצעת גפני ביום ראשון הקרוב.