אחרי החברה לישראל - גם צ'רי נוטשת את קורוס

יצרנית הרכב הסינית קורוס, שנולדה כמיזם משותף של החברה לישראל וצ'רי, צפויה לאבד את ההורה השני - לאחר שצברה הפסדי עתק
רועי צוקרמן, אוטו |

קרוב לשלוש שנים אחרי שהחברה לישראל נטשה אותה, נראה שקורוס (Qoros) עומדת לאבד גם את המייסדת הסינית שלה. יצרנית הרכב צ'רי הודיעה כי כשלה במכרז שיזמה למכירת יותר ממחצית מאחזקותיה בקורוס. יצרנית זו, נזכיר, נוסדה כמיזם בבעלות משותפת של החברה לישראל וצ'רי.

 

אלא שמאז היווסדה קורוס ספגה הפסדי עתק. בשלוש השנים האחרונות בלבד, אלו עמדו על 6.6 מיליארד יואן (כ-3.6 מיליארד שקל), והיצרנית הצעירה ביטלה את תוכניותיה להתחיל שיווק באירופה.

 

על-פי הודעת צ'רי, במרכז הוצעו למכירה 25.5% ממניות קורוס מתוך 50% שבבעלותה. המכרז הסתיים ב-8 באוגוסט בלי מתעניינים, כך על-פי דיווח של ה"אוטומוטיב ניוז". בתחילת שנת 2015, בעקבות לחץ משקיעים שחששו מהפסדי העתק שנגרמים לה, החברה לישראל ויתרה על אחזקותיה בקורוס והעבירה אותם לחברת אחזקות שנוצרה לשם כך תחת השם קנון (Kenon). זו נשלטת אמנם על-ידי עידן עופר (שנמנה גם על בעלי החברה לישראל), אך מטה החברה ממוקם בסינגפור.

מפרטי המכרז עולה כי צ'רי קיוותה למכור את אחזקותיה בקורוס בעבור 1.66 מיליארד יואן (כ-870 מיליון שקל), מה שמעריך את שווי היצרנית בכ-3.4 מיליארד שקל. זאת למרות שכאמור לא רשמה רווח מעולם, ומכירותיה נמוכות משמעותית מהיעדים שהוצבו בתחילה - לקורוס מפעל בעל כושר ייצור של 150 אלף מכוניות בשנה, אך בשנת 2016 מכרה כ-24 אלף בלבד.

 

קורוס, שנוסדה כיצרנית סינית עם הפנים למערב, העסיקה בתחילה מהנדסים ומעצבים מהשורה הראשונה באירופה. אלא שכשלון מסחרי הוביל להפסדים ולהחלפת מרבית הצוות הבכיר בעובדים סיניים. היצרנית צמצמה בהתאם את יעדי המכירות, ביטלה תוכניות לביצוע תקינה אירופאית ושיווק במערב ומתמקדת כיום בשוק הסיני.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טויוטה קורולה 'יפנית'. צילום יצרןטויוטה קורולה 'יפנית'. צילום יצרן

נחשף - טויוטה קורולה 'יפנית' במחיר של 160.0 אש"ח

על פי דיווחי 'יוניון מוטורס' יבואנית דגמי טויוטה למשרד החבורה, נרשמה הקורולה ההיברידית אשר תיובא מיפן במחיר של 159,990 ש"ח.

בשלב זה רמת גימור יחידה - לימיטד, עם עשר כריות אוויר ומערכת בטיחות TSS 3.0

יואב פולס |

מאגר נתוני משרד התחבורה טומן בחובו הרבה מידע מעניין. מידע כזה נרשם אתמול על ידי יוניון מוטורס יבואנית דגמי טויוטה לישראל. הטויוטה קורולה, אחת המכוניות הנמכרות ביותר בישראל מאז ומעולם, נעדרת מהשוק המקומי מזה כמעט שנתיים, עקב החרם הטורקי על ייצוא סחורות לישראל. יוניון מוטורס שכבר הודיעה רשמית על כוונתה לשווק בישראל את הטויוטה הקורולה ההיברידית ממפעלי טויוטה ביפן, רשמה אתמול את הקורולה 'היפנית' ששיווקה יחל בשבועות הקרובים.

הקורולה 'היפנית' תגיע לישראל עם תקינה צפון אמריקאית חלף הקורולה 'הטורקית' בתקינה האירופאית.

מהנתונים שנרשמו במשרד התחבורה עולה כי הקורולה 'היפנית' תגיע עם מערכת בטיחות מקיפה TSS 3.0 ( Toyota Safety Sense ), 10 כריות אוויר, אורות גבוהים אוטומטיים, בלימה אוטומטית ועוד וציון אבזור בטיחות 6.

למיטב הבנתנו הקורולה ההיברידית תגיע בשלב זה ברמת אבזור יחידה - לימיטד, כלומר בניגוד לקורולה הטורקית ששווקה בשלוש רמות גימור, כשהבסיסית ביותר SUN יועדה לציי רכב, הקורולה החדשה תגיעה מאובזרת ללקוחות פרטיים וציי רכב. עם זאת, בהחלט תיתכן בהמשך גירסה משונמכת לציי רכב. בנוסף, הדגם העדכני משלב גם יכולות עדכוני OTA המאפשר עדכוני גירסה ושדרוגי תוכנה ללא צורך להגעה למרכז שירות.


טויוטה קורולה 'יפנית' צילום יצרן

הקורולה 'היפנית' תצוייד במנוע 1.8 ליטר והנעה היברידית, מהדור האחרון של טויוטה, כפי שראינו בטויוטה קורולה קרוס ובטויוטה CHR (שגם היא נעדרת מהשוק עקב החרם הטורקי).

המחיר - 159,990 ש"ח

מפעל לייצור מכוניות קרדיט: גרוקמפעל לייצור מכוניות קרדיט: גרוק

הבעיה של תעשיית הרכב הגרמנית: מנהלים המבינים במכניקה, ולא בדיגיטל

יעקב צלאל |

בשנים האחרונות, במהלך ביקורי באירועים של תעשיית הרכב, שאלתי מנהלים בכירים בתעשיית הרכב הגרמנית, כיצד הם מתקדמים בדיגיטליזציה של התעשייה (דיגטליזציה קשורה כיום לכל רכיב במכונית מהנעה ועד מערכות אינפוטיינמנט ונהיגה אוטונומית). השאלות הגיעו על רקע הכישלונות המתמשכים של קבוצת פולקסווגן, קבוצת הרכב הגדולה בעולם, ביישום יכולות דיגיטליות למרות השקעות של מיליארדי יורו והתברברות של יצרניות וקבוצות טיר 1 גרמניות בתחום.

לפני יותר משנתיים, באירוע בווינה שאלתי את תומאס שמאל, חברת הנהלת קבוצת פולקסווגן אחראי למו״פ, מדוע Cariad, חטיבת הדיגיטל של הקבוצה, אינה מנוהלת ע״י מקצוען בדיגיטל, אלא ע״י מהנדס מכאני. אין לזה חשיבות, אמר שמאל, מאחר שמדובר ב ״עבודת צוות״, ואין חשיבות יתרה למי שעומד בראש הצוות.

כעבור חודשיים פוטרה ההנהלה הבכירה של Cariad, במקומה מונתה הנהלה חדש, שבראשה הוצב, כצפוי, מהנדס מכאני.

הסבר רחב יותר לתופעה קיבלתי בקריאת הספר Kaput The end of the German Miracle שכתב וולפנג מנשאו (Münchau), עיתונאי גרמני.

הספר אינו מתייחס לתעשיית הרכב בלבד, אם כי על תמונת השער מצוירת מכונית דמוית חיפושית המעלה עשן שחור מתא המנוע, אלא הוא מתייחס לכלל הכלכלה, החברה והפוליטיקה הגרמניות, התקועות בעבר.

מנשאו מסביר שמאז מלחמה העולם השנייה ניהלה גרמניה כלכלה ניאו מרכנטליסטית, שמטרתה העיקרית הייתה יצירת עודף במאזן התשלומים תוך מתן דגש לנקודות החוזקה של הכלכלה והתעלמות מהעתיד. בתקופה של לפני מלחמת העולם השנייה חוסל המדע בגרמניה, כאשר לאחר עליית הנאצים לשלטון, מדענים דגולים ברחו, או חוסלו, ומי שנותרו היו מהנדסים מכאנים (ראש וראשון להם פרדיננד פורשה, שאינו מוזכר בספר), שפיתחו וייצרו את כלי המלחמה, הטיס, השיט והתחבורה הגרמניים עבור הוואהרמאכט במלחמת העולם השנייה. אולם מדענים שהיו יכולים להביא לפריצות דרך מדעיות שהשפעתן מעבר להנדסה מכאנית לא נותרו בנמצא.