1. הריבית תמשיך לעלות. המק"מ יספק תשואה של 2.7%, אולי 3%. הפיקדונות לשנה יעלו ל-3.5% אולי יותר. עולם ההשקעות הסולידיות מתעורר לחיים. אתם תקבלו באגרות חוב שקליות קצרות של המדינה 3.5% ואולי יותר, באגרות חוב קונצרניות (של חברות) עם דירוג גבוה תקבלו כבר תשואה של 4% פלוס, אולי 5% באגרות חוב קצרות (לכמה שנים). זו נראית תקופה מצוינת למשקיע הסולידי, אחרי 10 שנים של תשואה נמוכה מאוד בהשקעות המגה-סולידיות, הוא יכול לקבל כמה אחוזים טובים, בלי סיכון. אם הוא ייקח סיכון אפילו קטן-בינוני, התשואה תהיה כמובן גבוהה יותר – הסיכון והסיכוי הולכים יחד. כדי לעלות על 5% תשואה, המשקיע יכול לקנות אג"ח קונצרניות שלא מדורגות בטופ, התשואה תהיה ממש לא רעה. רק שכאן יש לכאורה בעיה – איך בוחרים את האג"ח האלו? ובכן, אתם לא צריכים להבין באג"ח, יש קרנות נאמנות שמתמחות בהשקעות באגרות חוב מסוגים שונים. מנהלי ההשקעות בהן מכירים את הנתונים ואת היתרונות והחסרונות של כל אג"ח.

אז כן, זו נראית תקופה מצוינת למשקיע הסולידי, אבל הכל יחסי – ביחס לעבר זו תקופה נהדרת, אבל ביחס לאינפלציה זו תקופה רעה. כשקיבלנו ריבית של 0.5% בשנה והאינפלציה היתה אפס, היה רווח ריאלי – התשואה שקיבלנו הניבה יותר מהמדד. כאשר נקבל (כנראה אחרי עדכון הריבית הקרוב) 3% ואולי 3.5% זה יבטא עדין תשואה ריאלית שלילית כי המדד באזור 4%-5% ויש חשש שיעלה עוד יותר, אם כי יש כאלו שסבורים שיירגע לכיוון 3%. התשואות באפיקים הסולידיים לא השיגו בשנה האחרונה את המדד ונראה שהם גם לא ישיגו בהמשך את המדד והן מבטאות תשואה ריאלית שלילית.

מה שחשוב באמת זו התשואה הריאלית – התשואה הנומינלית שמקבלים בפיקדונות-מק"מ-אג"ח בניכוי האינפלציה. בעבר היתה תשואה ריאלית נמוכה, אפילו נמוכה מאוד, לפעמים גם שלילית, אבל בקטנה. עכשיו זו תשואה שלילית של כמה אחוזים.

ואין פתרון – משקיע סולידי לא מקבל באגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד תשואה ריאלית, האגרות האלו (לטווח קרוב) מספקות תשואה שלילית של כמה אחוזים.

• המשקיעים הזרים נכנסו בסגירה - והקפיצו את מניות הבנקים
• זהירות: הבורסה יותר מדי אופטימית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בקיצור, יש לכם רק תחושה טובה, התשואה הזו עדיין נמוכה ומבחינה ריאלית היא נמוכה מתמיד. כשיש סערה בשווקים, כשיש אי ודאות כלכלית, הראשונים להיפגע הם המשקיעים:  המדינה, הבנקים, החברות, כולם מתמחרים את הסיכונים בשווקים ויוצאים אליכם בהצעה – תנו את הכסף, קבלו ריבית. אפילו 3%. לכאורה מפתה, ובהינתן שאין אלטרנטיבות זה באמת מפתה. אבל זה אפילו לא שומר על ערך הכסף שלכם.

ומה כן שומר על ערך הכסף?

2. למניות של חברות יש ערך ריאלי. יש להן נכסים ריאליים, יש להן פעילות ריאלית. אז צפוי שהן ישמרו על ערכן בתקופת אינפלציה. הבעיה היא שלא כל החברות הן חברות ריאליות שמבוססות על פעילות ריאליים ונכסים ריאליים, חלק גדול מהחברות בבורסה מתבסס על פעילות פיננסית, אפילו חברות נדל"ן מניב הן בסופו של דבר חברות פיננסיות שמחזיקות בצד אחד נכסים ובצד שני חוב ענק שככל שהוא גדול יותר כך הן מצליחות לייצר תשואה גבוה יותר על ההון שלהן.

חוץ מזה, החברות הריאליות לא הומוגניות, יש כאלו שמתעסקות בתחומים עם אינפלציה של 10% ויש כאלו בתחומים עם אינפלציה נמוכה. קשה להבין את ההשפעה של האינפלציה על הערך של כל אחת מהן ושל כל המכלול. בסופו של דבר ערך הפעילות של החברות אמור לעלות בתקופה של אינפלציה, הבעיה היא שלצד זה יש פעולות שמקזזות – החוב של החברות גדל בתקופת כזו ומקטין את שווי החברות ואי הוודאות גדולה ויחד עם עליית ריבית ושינויים מקרו כלכליים נוספים, הסיכון בבורסה עולה ולכן הכיוון בתקופת אינפלציה של מניות יכול דווקא להיות כלפי מטה.

• אלה המנכ"לים החדשים של פעילות פתאל בישראל
• הורייזון השיקה מערכת לסחר בקריפטו
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר

3. הקשר בין התשואה הסולידית לשוק המניות. יש מתאם הפוך בין הריבית בהשקעות סולידיות לתשואת שוק המניות. ככל שהריבית הסולידית גבוהה יותר, כך התשואה במניות תהיה נמוכה יותר (ואפילו שלילית). אחרי הכל, המשקיעים יכולים לחשוב עם הרבה צדק – "למה להשקיע במניות בבורסה, אם אנחנו מקבלים 4% בהשקעות סולידיות ללא סיכון?". זו שאלה חשובה והתשובה קשורה בתמחור החברות. חברות מתומחרות בבורסה על פי מכפיל הרווח. מדובר בנתון שמבטא את שווי השוק חלקי הרווח. המתקדמים מתייחסים לרווח בשנה הקרובה וכך מייצרים את מכפיל הרווח העתידי. מכפיל הרווח מבטא בעקיפין את משך הזמן שהמשקיע יקבל את כספו ובעקיפין המכפיל מבטא את התשואה על ההשקעה.

מכפיל רווח של 20 מבטא תשואה של 5% (1 חלקי 20). זה כל המושג על רגל אחת, יש כמובן חשיבות לצמיחה ברווחים ופרמטרים נוספים (שווי פעילות, חוב פיננסי נטו ועוד), אבל בגדול מכפיל הרווח של כל השוק מבטא את התשואה של כל שוק המניות.

כאשר מכפיל הרווח המשוקלל המייצג (התייחסנו לנונגאפ בחברות הדואליות) הוא 12-14, וזה בערך מכפיל הרווח של ת"א 125 (בזכות הבנקים, איי.ס.אל וטבע שמושכות את המכפיל כלפי מטה), אזי התשואה המתבטאת דרכו לשוק המניות היא 7%-8% בשנה. כשמשווים את התשואה הזו מול התשואה הסולידית מבינים שהמניות עדיין נותנות יותר משמעותית, אבל ככל שהתשואה הסולידית תעלה, כך האיום על הבורסה יגדל, וזה האיום הגדול והאמיתי על שוקי המניות. ככל שהרווחים של החברות ייפגעו בגלל נתוני המקרו – אינפלציה וריבית, כך הבורסה תהיה חלשה יותר. מתישהו יגידו המשקיעים – "עד כאן, אני מעדיף 5% ולא מניות". אף אחד לא יודע מתי זה יקרה.

אז מניות של חברות אמורות לשמור על הכסף בתקופת אינפלציה, אבל זה רק לכאורה. ומה עם נדל"ן?

4. נדל"ן זו חידה. בפועל, נדל"ן אמור לשמור על ערך הכסף, הרי מדובר בנכס ריאלי. לא פיננסי. אבל לנדל"ן חוקים משלו ואם אתם חושבים שאחרי עלייה של כמעט 30% במחירי הדירות בשנתיים, יש חשיבות והשפעה לאינפלציה של 5% בשנה על מחירי הנדל"ן, כנראה שאתם טועים.

כלומר, נדל"ן לאורך זמן שומר על ערכו הריאלי ואפילו מעל זה, אבל לקנות נדל"ן בתקופה כזו רק כדי לשמור על ערך הכסף, עלול להיות משגה, כי אנחנו נמצאים בסחרור בשוק הנדל"ן. הסחרור הזה מגביר את אי הוודאות ולצד עליית הריבית על המשכנתאות ולצד הירידה בהכנסה הפנויה בעקבות האינפלציה, מחירי הנדל"ן הם חידה.

הם חידה כי למרות שמצד אחד אפשר היה לצפות לשמירה על ערך ההשקעה, הרי שכשמשקיע בוחן את האלטרנטיבות ורואה את התשואות בשוק הסולידי עולות והופכות למעניינות, אז הוא יכול להגיד לעצמו -   "מה אני צריך דירה להשקעה בתשואה של 2.5%, כשעל הפיקדון אני אקבל עוד מעט 3.5%-4%"  ואז תהיה הסטה של כספים למכשירים הסולידיים. אולי.