חי גאליס מנכל ביג
צילום: יחצ

ביג מתרחבת במזרח אירופה: רוכשת מרכז קניות בפולין ופרויקט סולארי במקדוניה

העסקה בפולין בהיקף של 40 מיליון אירו צפויה להניב NOI של 2.8 מ' אירו, ואילו פרויקט הסולאר צפוי להניב 7.9 מ' אירו בשנה הראשונה, כשעלות הקניה וההקמה מסתכמת ב-65.6 מיליון אירו
גיא טל | (1)

ביג -1.33% מדווחת על שתי עסקאות במזרח אירופה בהיקף של עשרות מיליוני אירו. 

מרכז קניות בפולין

מדווחת כי חברה בת פולנית של החברה .CEE-BIG B.V, המוחזקת בשיעור של כ- 95% על ידי החברה, חתמה על הסכם לרכישת מרכז מסחרי פתוח פעיל בעיר אנדריכוב, פולין. 

המרכז המסחרי כולל שטח להשכרה של כ-23,300 מ"ר בשיעור תפוסה של כ-100%. המתחם שהינו בסגנון פאואר סנטר פתוח כדוגמת מרכזי ביג הפתוחים משרת אוכלוסייה אזורית של כ-200 אלף איש. במרכז המסחרי מספר שוכרי עוגן, בין היתר סופר מרקט LIDL ורשת ה- DIY - Leroy Merlin ועוד שוכרי מפתח מובילים נוספים בקטגוריות חשמל, אופנה, ספורט, צעצועים ועוד. 

שווי העסקה עומד על כ-40 מיליון אירו והוא צפוי להניב NOI של כ-2.8 מיליון אירו בשנה וכן הוא כולל קרקע נוספת אשר באפשרות החברה לבנות ולהרחיב את המתחם בעוד כ-1500 מ"ר נוספים. בכוונת החברה לממן את תשלום התמורה באמצעות מקורותיה העצמיים. 

יצוין כי התקשרות החברה בעסקה המתוארת לעיל, הינה בהתאם לאסטרטגית החברה להמשך צמיחה ופיתוח פעילותה במדינות מזרח אירופה. 

פרויקט סולארי במקדוניה

בנוסף, ביג מדווחת על עסקה נוספת לזרוע האנרגיה של הקבוצה. חברת בת הונגרית BIG Energia Holdings Kft, בה מחזיקה החברה ב-100% (אשר בכפוף להשלמת הליך מיזוג בין חברה בת של החברה עם חברה בת של מגה אור החזקות בע"מ, תחזיק בה מגה אור החזקות בע"מ בשרשור בשיעור של 50%) התקשרה בהסכם לרכישת 100% ממניותיהן של שתי חברות פרויקט מקדוניות שהינן בעלות זכויות בפרויקט סולאר, המצוי בשלבי פיתוח מתקדמים אשר קיבל את אישור רשות  החשמל לחיבורו לרשת החשמל, להקמת שתי חוות סולאריות על קרקע במחוז Probshtip בצפון מקדוניה, הפרויקט מתוכנן להיבנות על קרקע בהיקף של  885 אלף מטר מ"ר ו-70 מגה וואט  וצפוי לייצר כ- 114 ג'יגה וואט שעה לשנה. 

בנוסף, החברה מנהלת משא ומתן מתקדם לרכישת חטיבת קרקע נוספת בצמידות לפרויקט בהיקף מצרפי של 394 אלף מטר נוספים וצופה שתוספת קרקע זו תאפשר בניה של 35 מגה וואט נוספים כך שהיקף הפרויקט יגדל ל- 105 מגה ואט סה"כ. 

רכישת מניות חברת הפרויקט כאמור, תתבצע בשלבים ובכפוף להתקיימות אבני דרך ומספר תנאים מתלים. עבור רכישת המניות ופיתוח הפרויקט עד קבלת היתרי הבניה הנדרשים להקמתו, תשלם חברת הבת 12.6 מיליון אירו עבור הקרקע והזכיות בפרויקט, אשר ישולמו בהתאם לקצב התקדמות פיתוח הפרויקט עד לקבלת היתרי הבניה. עלות הקמת הפרויקט (כולל התמורה) צפויה להסתכם בכ 53-מיליון אירו . 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהתאם לכושר היצור החזוי של הפרויקט, החברה מעריכה כי ההכנסות ברוטו מתקבולי מכירת חשמל, צפויות לעמוד על כ-7.9 מיליון אירו לשנת ההפעלה הראשונה לאחר תשלומי איזון (Balancing) לרשת החשמל (בהתבסס על מחיר מכירה של 70 אירו למגה וואט שעה נטו), לתקופת הפרויקט אשר לא תפחת מ- 25 שנים. סך ה-EBITDA מהפרויקט צפוי לעמוד על כ-7.2 מיליון אירו לשנה.  

 התקדמות בפרויקט הסולארי ברומניה

בנוסף החברה מתכבדת לעדכן כי במהלך החודשים האחרונים המשיכה בפיתוח פרויקט הרוח URLEASCA בהיקף של 102 מגה וואט והיא צופה שהיתר הבניה יתקבל ברבעון הראשון של שנת 2023. לאחרונה החברה עודכנה על ידי חברת החשמל המקומית ברומניה כי אישרה את חיבור הפרויקט לרשת החשמל הלאומית וכי חברת החשמל החלה בתהליך חתימה על הסכם החיבור. כמו- כן ,בפרויקט VACARNI אבן הדרך הראשונה הושגה וחברת הבת קבלה את האישורים הנדרשים לביצוע השקעות זרות מטעם ממשלת רומניה 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ביג כסף על הריצפה (ל"ת)
    רועי 09/08/2022 11:13
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.