
שוק העבודה עם פערים עצומים בין ההיצע והביקוש בענפים השונים
נתוני הלמ״ס לרבעון השלישי של 2025 מצביעים על עלייה במספר המשרות הפנויות ועל החמרה ביחס בין היצע לביקוש; מחסור חריף בעובדי שירותים, ניקיון ובנייה, לצד עודף מחפשי עבודה במקצועות ניהול ומינהל
שוק העבודה בישראל ממשיך לשדר איתנות, אך מתחת לפני השטח הולכים ומתחדדים פערים משמעותיים בין ענפים ומשלחי יד. ניתוח משולב של סקר כוח אדם וסקר משרות פנויות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של 2025 מעלה כי מספר המשרות הפנויות במשק עלה, אך במקביל
גדל גם היחס בין היצע לביקוש, כלומר על חוסר התאמה מתמשך בין כישורי העובדים לצורכי המעסיקים.
לפי הנתונים, מספר המשרות הפנויות במשק העסקי עמד ברבעון השלישי של 2025 על ממוצע חודשי של כ-147,200, עלייה לעומת כ-143,200 משרות ברבעון השני. עם זאת, היחס בין מספר מחפשי העבודה לבין מספר המשרות הפנויות עלה ל-2.0, לעומת 1.9 ברבעון הקודם. במלים פשוטות: על כל משרה פנויה יש בממוצע שני מחפשי עבודה, נתון המעיד כי למרות הביקוש לעובדים, חלק ניכר מההיצע אינו מותאם לדרישות השוק.
התמונה הופכת מורכבת יותר כאשר בוחנים את הנתונים לפי משלחי יד. בענפים מסוימים נרשם מחסור חריף בכוח אדם. כך למשל, היחס בין היצע לביקוש נמוך מ-0.5 בקרב טבחים ועובדי ניקיון, זאת אומרת על כל מחפש עבודה יש יותר משתי משרות פנויות. גם בקרב
עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי, ובעובדים בלתי מקצועיים, מספר המשרות הפנויות גבוה ממספר המבקשים לעבוד, מה שממחיש את הקושי של מעסיקים לאייש תפקידים פיזיים ושירותיים.
- שיא מאז 2022- 152,134 משרות פנויות במשק
- שוק העבודה האמריקאי מאותת על האטה מתונה: נוספו יותר משרות מהצפוי - אך שיעור האבטלה טיפס ל-4.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, בענפי ניהול, מינהל ושירותים מקצועיים התמונה הפוכה לחלוטין. בקרב מנהלי ייצור ומנהלים בתחום השירותים המקצועיים, היחס בין היצע לביקוש גבוה מ-4, ובחלק מהמקרים אף מתקרב ל-5, נתון המעיד על עודף משמעותי של מועמדים ביחס למספר המשרות. גם בקרב בעלי משלח יד נלווה בתחומי העסקים והמינהל נרשם יחס גבוה במיוחד, המעיד על תחרות עזה על כל משרה פנויה.
התאוששות בהייטק?
בתחום המקצועות האקדמיים נרשמה עלייה במספר המשרות הפנויות ל-25,100 בממוצע חודשי, אך היחס בין היצע לביקוש נותר גבוה יחסית, ועמד על 3.2. בתוך קבוצה זו בולט ענף טכנולוגיות המידע (ICT), שבו נרשם הביקוש הגבוה ביותר: כ-41% מכלל
הביקוש לבעלי משלח יד אקדמי. במיוחד ניכר הביקוש למפתחי תוכנה, עם יחס היצע-ביקוש של 1.1 בלבד, נתון המעיד על שוק עבודה הדוק יחסית גם לאחר תקופה של האטה בהייטק.
גם בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד נרשמה תזוזה מעניינת: מספר המשרות הפנויות עלה ל-10,400, והיחס בין היצע לביקוש ירד ל-1.4, לעומת 2.2 ברבעון הקודם. בחלק מתפקידי הרישום והקלדנות אף נרשם יחס נמוך מ-1, כלומר יותר משרות פנויות ממחפשי עבודה, תופעה חריגה יחסית לענף זה.
- 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל
- 60 יום במקום 90: בר-דוד חוזר להסתדרות מוקדם מהצפוי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האקדמאים מתקשים למצוא עבודה בעוד התעשייה מתקשה למצוא עובדים
מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים עלה ל-3,400 משרות בממוצע לחודש (לעומת 3,000
ברבעון השני של 2025). היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3.1 (לעומת 3.8 ברבעון הקודם).
הנתונים מצביעים על בעיה מבנית מתמשכת בשוק העבודה הישראלי: מצד אחד, ביקוש חזק לעובדים בענפים תפעוליים, שירותיים וטכנולוגיים מסוימים; מצד שני, עודף היצע במקצועות ניהול,
מינהל ושירותים מקצועיים כלליים. לכך מתווסף נתון מדאיג נוסף: כ-20% ממחפשי העבודה ברבעון השלישי של 2025 אינם משויכים למשלח יד מוגדר, מה שמקשה עוד יותר על התאמה יעילה בין עובדים למשרות.
עבור קובעי מדיניות, הממצאים מחזקים את הצורך בהשקעה בהכשרות מקצועיות,
בהסבות תעסוקתיות ובהעלאת פריון בענפים הסובלים ממחסור כרוני בעובדים. עבור המגזר העסקי, הנתונים מדגישים כי תחרות על עובדים במקצועות מסוימים תימשך, וכי שיפור תנאי שכר, הכשרה והעסקה עשוי להפוך לגורם מכריע ביכולת לגייס ולשמר כוח אדם.