
תחנת דלק מקבלת תשלום ראשון מסוגו והמטוס המהפכני ממריא לטיסת בכורה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-22 בינואר
22 בינואר 2014 - תחנת דלק בארה"ב מקבלת לראשונה תשלום בביטקוין
ב-22 בינואר 2014 תחנת דלק באלבקרקי, ניו מקסיקו, הפכה לעסק הראשון בארה"ב מסוגה שהחל לקבל תשלומים בביטקוין. באותה תקופה נסחר הביטקוין סביב 900 דולר ליחידה, לאחר עלייה חדה לאורך שנת 2013, במהלכה טיפס ממחיר של כ-13 דולר לכמעט 1,200 דולר, לפני שנרשמה ירידה קלה. התחנה התקינה מערכת מבוססת קוד QR שסיפקה אפשרות להעברה ישירה של ביטקוין מארנק דיגיטלי של לקוח לארנק הדיגיטלי של התחנה, ללא צורך בגורם מתווך כמו בנק או חברת אשראי.
המכירה תועדה בערכים דולריים לפי שער ההמרה בזמן העסקה, לצורכי רישום חשבונאי ומיסוי. המהלך סימן התנסות ראשונית של עסקים קטנים באימוץ מטבעות קריפטוגרפיים כאמצעי תשלום בפועל, מעבר להשקעה ספקולטיבית או העברה בין משתמשים פרטיים. אף שמדובר היה באירוע מקומי ומצומצם, הוא עורר עניין ציבורי ועסקי רחב ותרם לשיח סביב עתיד התשלומים הדיגיטליים.
בעקבות צעד זה החלו עסקים נוספים לבחון קבלת תשלומים בביטקוין ובמטבעות נוספים, כאשר חברות כמו אוברסטוק, מיקרוסופט ו‑Dell ביצעו צעדים דומים בהמשך. עם זאת, תנודתיות המטבע והאתגרים הרגולטוריים הגבילו את קצב האימוץ המסחרי בפועל בשנים הראשונות.
22 בינואר 2002 - רשת קיי מארט מגישה בקשה להגנה מפני נושים
ב-22 בינואר 2002 רשת קיי מארט, שהייתה אז רשת הקמעונאות השלישית בגודלה בארה"ב, הגישה בקשה להגנה מפני נושים לפי פרק 11 של חוק פשיטת הרגל האמריקאי. באותה עת הפעילה החברה יותר מ-2,100 חנויות והעסיקה כ-250 אלף עובדים. סך חובותיה נאמד בכ-17 מיליארד דולר, כשיכולת החזר ההתחייבויות נפגעה באופן חמור. קיי מארט לא הצליחה לעמוד בתחרות מול וולמארט וטארגט, שסיפקו חוויית קנייה עדכנית, מחירים תחרותיים ותפעול יעיל.
- המשקיעים בורחים מסיכון: הביטקוין נופל מתחת ל־90 אלף דולר
- האם הביטקוין יוצא סוף סוף מהדשדוש? פריצה בשווקים ודרמה פוליטית בוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם כניסתה להליך משפטי, ביקשה החברה חבילת אשראי זמנית של כ-2 מיליארד דולר כדי לשמר את הפעילות השוטפת. כ-300 חנויות נסגרו מיד, וכ-34 אלף עובדים פוטרו בגל ראשון של צעדי התייעלות. מניית קיי מארט, שנסחרה בבורסת ניו יורק, נמחקה מהמסחר לאחר שאיבדה למעלה מ־85% מערכה בשנה שקדמה לפשיטת הרגל.
בשנת 2005 התמזגה קיי מארט עם רשת סירס, במהלך שיצר את Sears Holdings, תאגיד קמעונאי שהחזיק באותן חנויות ובנדל״ן נרחב. בתחילת הדרך זכתה המניה לתשומת לב בשוק, אך בשנים הבאות הידרדרה פעילות החברות הממוזגות, עד ש-Sears Holdings עצמה הגישה בקשה לפשיטת רגל ב-2018.
- מפולת בבורסות העולם בגלל חשש למערכת הפיננסית בארה"ב ומה קרה היום לפני 61 שנה
- חברת הלוואות הקריפטו מגישה בקשה לפשיטת רגל ואתר שיתוף הקבצים הגדול נסגר לשימוש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיקרוסופט חותמת על העסקה הגדולה בתולדותיה והרשת החברתית...
נכון לשנת 2025, קיי מארט אינה עוד רשת קמעונאות משמעותית. נותרו חנויות בודדות בלבד, ביניהן חנות קטנה בפלורידה ומספר חנויות בשטחים טריטוריאליים של ארה"ב. המותג ממשיך להתקיים חלקית, אך אינו מחזיק עוד בפעילות רחבת היקף.
22 בינואר 1993 - SPY, קרן הסל הראשונה, מושקת בארה"ב
ב-22 בינואר 1993 הונפקה קרן הסל הראשונה בארה"ב - SPDR S&P 500 ETF, תחת הסימול SPY. הקרן נבנתה כך שתשקף את מדד S&P 500, הכולל 500 מהחברות הגדולות במשק האמריקאי לפי שווי שוק. ההשקה התבצעה על ידי State Street Global Advisors, והיקף ההנפקה הראשוני עמד על כ-6.5 מיליון דולר בלבד, סכום שנחשב למצומצם יחסית להיקף פעילות הקרן בעתיד.
החידוש המרכזי היה באפשרות לרכוש מוצר השקעה שמתנהג כמו מניה - סחיר לאורך כל שעות המסחר - ומציע חשיפה רחבה לשוק המניות, באופן יעיל, נזיל, ודל עמלות. הקרן הציעה יתרון בולט על פני קרנות נאמנות: ניהול פסיבי, דמי ניהול נמוכים וסחירות יומית גבוהה. בשנים שלאחר ההשקה צמחו נכסי הקרן במהירות, והיא הפכה לאחד הכלים המובילים במסחר המוסדי והקמעונאי.
נכון לשנים האחרונות, SPY מחזיקה נכסים מנוהלים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, עם מחזורי מסחר יומיים שמגיעים לעשרות מיליארדים. הקרן הפכה סמל לתחילת עידן ההשקעות הפסיביות, ולפתיחת תחום קרנות הסל ככלי מיינסטרים עבור משקיעים בכל הסוגים.
22 בינואר 1970 - טיסת הבכורה המסחרית של מטוס הבואינג 747
ב-22 בינואר 1970 המריאה טיסת הנוסעים המסחרית הראשונה של מטוס הבואינג 747 בטיסת פאן אמריקן מניו יורק ללונדון. המטוס, שכונה “ג’מבו ג’ט”, היה הראשון מסוגו בעל גוף רחב ושתי קומות חלקיות, והוא יועד לשאת יותר מ-350 נוסעים, כמעט פי שניים מהמטוסים המסחריים הנפוצים באותה תקופה. מחיר פיתוחו של המטוס נאמד בלמעלה מ-1.5 מיליארד דולר, הוצאה אדירה ליצרנית בואינג, שנזקקה לגיוסי הון משמעותיים כדי להשלים את התהליך.
טיסת הבכורה נדחתה מספר שעות בשל תקלה במנוע, אך לאחר החלפת המטוס המריאה בהצלחה כשהיא נושאת צוות מלא ומאות נוסעים. הבואינג 747 סימן תחילתו של עידן חדש בתעופה האזרחית: קיבולת גבוהה, טווח ארוך, ושיפור משמעותי ביעילות העלות לנוסע. המטוס איפשר לחברות התעופה להציע מחירים תחרותיים לטיסות בינלאומיות, מהלך שהרחיב את מעגל הנוסעים באופן משמעותי.
בעקבות הצלחת הדגם, בואינג ייצרה גרסאות רבות של ה-747, ששירתו חברות תעופה, חברות מטען וממשלות בכל העולם. במשך למעלה מ-40 שנה היה זה המטוס האייקוני ביותר בעולם, עד שהחלו להופיע דגמים חדשים ויעילים יותר. הטיסה ב-1970 סימנה את כניסתה של התעופה ההמונית לעידן הכלכלה הגלובלית.