ריי דאליו : מלחמות הסחר עלולות לפורר את הסדר המוניטרי העולמי

ריי דליו, אחד ממשקיעי המאקרו המשפיעים בעולם ומייסד קרן הגידור ברידג’ווטר אסושיאייטס, משגר אזהרה חריפה באשר לעתיד המערכת הפיננסית הגלובלית. לדבריו, צעדים פוליטיים וכלכליים אגרסיביים מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ובראשם החרפת מלחמות הסחר, עלולים להוביל לשלב מסוכן בהרבה: מלחמות הון,  עימותים פיננסיים שקטים אך הרסניים, שבמרכזם זרימות הון, מטבעות ואמון.

בראיון במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, הסביר דליו כי מעבר לזירה של מכסים, איומים וסנקציות, קיים מישור עמוק יותר של עימות בין מדינות. "מעבר לגירעונות סחר ומלחמות סחר, יש גם מלחמות הון", אמר. "כאשר מתגברים הקונפליקטים, אי אפשר להתעלם מהאפשרות שמדינות ומשקיעים יאבדו את הרצון להמשיך ולממן את החוב האמריקאי".

החשש המרכזי של דליו נוגע לדינמיקה הבעייתית שנוצרת בין שני צדדים תלויים זה בזה: מצד אחד, מדינות זרות שמחזיקות טריליוני דולרים באג״ח אמריקאיות ובמטבע הדולר; ומצד שני, ארצות הברית, שממשיכה להגדיל את היקף החוב והגירעון התקציבי שלה בקצב מהיר. כאשר האמון בין הצדדים נשחק, התוצאה עלולה להיות טלטלה משמעותית בשווקים.

"אנחנו יודעים שגם המחזיקים בדולרים ובאג״ח של ארה״ב וגם מי שזקוק להם, כלומר ארצות הברית עצמה, מודאגים זה מזה", הדגיש דליו. "אם מדינות שמחזיקות חוב אמריקאי מתחילות לפקפק ביציבות, ובמקביל ארה״ב מייצרת עוד ועוד חוב, זו בעיה גדולה מאוד".

• ריי דאליו: ״המזרח התיכון הופך לסיליקון-וואלי של הקפיטליסטים״
• ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דבריו של דליו מגיעים על רקע תנודתיות גוברת בשוקי האג״ח. תשואות האוצר האמריקאי זינקו לאחרונה, כאשר מחירי האג״ח ירדו בעקבות התחדשות החששות ממלחמות סחר, הפעם מול אירופה. זאת לאחר שטראמפ החריף את הרטוריקה סביב סוגיות גיאופוליטיות שונות, כולל איומים במכסים חדשים ואף אמירות חריגות בנוגע לגרינלנד וליחסים עם דנמרק.

הביצועים החריגים של הזהב

לדברי דליו, ההיסטוריה מספקת דוגמאות רבות למצבים שבהם עימותים גיאופוליטיים הובילו לנסיגה מהחזקת חוב של מדינות אחרות. “כאשר יש קונפליקטים בינלאומיים, אפילו בין בעלות ברית, מדינות לא רוצות להחזיק זו בחוב של זו”, אמר. “במצבים כאלה הן מעדיפות לפנות לנכס קשיח. זה הגיוני, זה עובדתי, וזה חזר על עצמו שוב ושוב לאורך ההיסטוריה”.

בהקשר זה, דליו חוזר ומדגיש את תפיסתו שלפיה הסדר המוניטרי העולמי הישן, זה שהתבסס על הדולר והאג״ח הממשלתיות האמריקאיות כנכסי רזרבה בטוחים, נמצא בתהליך התפוררות. “הסדר המוניטרי נשבר”, אמר. “אני מתכוון לכך שמטבעות פיאט וחוב כבר אינם נתפסים באותה מידה כמאגרי ערך אמינים, לפחות לא כפי שהיו בעבר”.

• מנכ"ל אנת'רופיק נגד אנבידיה: למכור שבבים לסין זה כמו למכור נשק גרעיני לצפון קוריאה
• אינטל חוזרת למשחק: שדרוג להמלצת קנייה ויעד של 65 דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדברת ועושה - תרמה 26.3 מיליארד דולר בשנים האחרונות

אחת הראיות הבולטות לכך, לשיטתו, היא הביצועים החריגים של הזהב. המתכת היקרה רשמה עלייה חדה והגיעה לשיאים היסטוריים, כאשר משקיעים, בנקים מרכזיים וקרנות ריבוניות מגדילים את רכישותיהם. “שוק הזהב היה השוק שזז הכי הרבה בשנה האחרונה, הרבה יותר ממניות הטכנולוגיה”, ציין דליו, והוסיף כי כיום מתייחסים לזהב לא כנכס ספקולטיבי אלא כמעין “מטבע רזרבה שני בגודלו”.

דליו ממליץ למשקיעים פרטיים להחזיק בין 5% ל-15% מהתיק בזהב, כחלק מאסטרטגיית פיזור רחבה. “זה נכס שמתפקד היטב כאשר נכסים אחרים לא מתפקדים”, אמר. לדבריו, עבור בנקים מרכזיים, ההקצאה אף צריכה להיות גבוהה יותר מזו הקיימת כיום. הוא עצמו הודה כי בתיק האישי שלו הוא נוטה כיום להפחית חשיפה לאג״ח ולהגדיל חשיפה לזהב, תוך שמירה על השקעות בטכנולוגיות חדשניות בעלות פוטנציאל שיבוש גבוה.

למרות העליות החדות במחיר הזהב, דליו סבור כי הפוטנציאל טרם מוצה. “אם בוחנים מי הם הגופים שאמורים להחזיק זהב וכמה הם מחזיקים בפועל, הם עדיין בחסר”, הסביר. במילים אחרות, גם לאחר ראלי משמעותי, הביקוש המבני לזהב עשוי להמשיך ולתמוך במחירו.

בתוך הדיון על עתיד הכסף, התייחס דליו גם לביטקוין ולמטבעות דיגיטליים, והסתייג “עבור חלק מהאנשים ביטקוין הוא כסף, אבל זה לא משהו שבנקים מרכזיים הולכים להחזיק”. דליו הבהיר כי אינו פוסל את ביטקוין לחלוטין, אך מיקם אותו הרחק מנכסי רזרבה מסורתיים. לדבריו, בניגוד לזהב, ביטקוין אינו נתפס כיום ככלי מרכזי לאגירת ערך ברמת מדינות ומוסדות גדולים. “השאלה ‘מהו כסף’ עולה יותר ויותר”, אמר, “אבל בפועל, מי שמגוון הרחק מהדולר, עושה זאת בעיקר באמצעות זהב, לא באמצעות קריפטו”.

במקביל לאזהרות של ריי דליו, גם מנהלי תאגידים גדולים כבר מדווחים על השפעה ממשית של מדיניות המכסים האמריקאית על הכלכלה הריאלית. מנכ״ל אמזון, אנדי ג’אסי, אמר כי העלאות המכסים של ארה״ב מתחילות לחלחל למחירי מוצרים הנמכרים באתר החברה. לדבריו, הסיבה המרכזית לכך היא שסוחרים רבים מיצו את המלאים שנרכשו מראש לפני כניסת המכסים לתוקף, וכעת נאלצים להתמודד עם עלויות גבוהות יותר. “אנחנו מתחילים לראות חלק מהמכסים מתגלגלים אל תוך המחירים”, אמר ג’אסי, והוסיף כי בעוד שחלק מהמוכרים מגלגלים את העלויות לצרכנים באמצעות מחירים גבוהים יותר, אחרים בוחרים לספוג את ההתייקרות כדי לשמר ביקושים – או לשלב בין שתי הגישות.

בתחום הפארמה נשמעת גישה זהירה אך אופטימית יותר. מנכ״ל נוברטיס, ואס נארסימהן, אמר כי הוא סבור שהסכם הסחר של החברה עם ממשל טראמפ, הכולל התחייבות להשקעה של כ-23 מיליארד דולר בפעילות בארה״ב, צפוי להגן עליה מפני מכסים על תרופות. לדבריו, עד אמצע השנה נוברטיס צפויה לייצר בארה״ב עבור השוק האמריקאי בהיקף שיקטין משמעותית את החשיפה למכסים, ובנוסף לכך לחברה מלאים זמינים והבנות מול הממשל שמחריגות אותה, להערכתו, מהטלת מכסים. “גם אם זה לא יתממש במלואו, אנחנו ערוכים גם לתרחיש ההפוך”, הדגיש נארסימהן, והבהיר כי החברה פועלת ל“חסינות עתידית” מול שינויים במדיניות הסחר.

בשורה התחתונה, האזהרות של דליו מצטרפות לשורת קולות גוברת בקרב בכירי הכלכלה והעסקים, שמזהירים כי החרפת המתחים הגיאופוליטיים, השימוש הגובר במכסים ובסנקציות, וההתבססות על חוב הולך ותופח, עלולים לערער לא רק שווקים ספציפיים, אלא את יסודות המערכת הפיננסית הגלובלית כולה. אם מלחמות הסחר היו עד כה החזית הגלויה, הרי שמלחמות ההון עשויות להיות החזית הבאה: שקטה יותר, אך מסוכנת לא פחות.