צקראטק Chakratec
צילום: אתר Chakratec

עוד הנפקה לסטארט-אפ בשוק הרכב: צ'קראטק תגייס לפי שווי של 400 מ'

החברה פיתחה טכנולוגיה לאגירת אנרגיה בעמדות טעינה לרכב חשמלי, כדי לאפשר טעינה מהירה גם כשההיצע ברשת החשמל נמוך. בכוונתה להנפיק 20-25% מהמניות עבור 100 מיליון שקל כדי להרחיב את הפעילות בחו"ל. לחברה שת"פ עם סקודה אולם היא טרם רושמת הכנסות
איתי פת-יה | (2)
נושאים בכתבה הנפקה רכב חשמלי

סטארט-אפ הרכב החשמלי צ'קראטק (Chakratec) נערך להנפקה בבורסה בת"א לפי שווי של 400 מיליון שקל. החברה תנפיק כ-20-25% מהמניות שלה ותגייס מהציבור 100 מיליון שקל שישמשו לצורך הרחבת הפעילות באירופה וכניסה לשוק האמריקאי. את החיתום יבצעו לאומי פרטנרס חתמים.

הצטרפו לעדכונים שוטפים על האירועים המשמעותיים היום בבורסה - בערוץ הטלגרם של ביזפורטל

הטכנולוגיה שפיתחה החברה משמשת לאגירת אנרגיה בעמדות הטענה של רכבים חשמליים, זאת במטרה לאפשר הטענה מהירה בכל רגע נתון, גם כשהיצע החשמל ברשת נמוך, ובכך לבטל את התלות בו. כך, החשמל נאגר בעמדת הטעינה כשאף רכב לא משתמש בה, זאת כדי שלכשיחובר רכב לעמדת ההטענה יהיה לה די חשמל כדי למלא את הבטרייה תוך כ-20 דקות, במקום טעינה ממושכת של 5 שעות, ותוך שחיקה נמוכה של אורך חיי הסוללה, שיכולים להספיק לכ-15 שנה.

רק לאחרונה כתבנו בביזפורטל על החברה בסקירה על כמה מהסטארט-אפים הישראליים המעניינים הפועלים בשוק הרכב של העתיד. צ'קראטק גייסה עד כה 19 מיליון דולר, והגיוס האחרון שלה, ב-2019, בוצע בשווי של כ-40 מיליון דולר לפני הכסף. כעת היא מתכננת הנפקה בשווי הגבוה פי שלושה.

בין השותפים של צ'קראטק נמצאות סקודה, Wien Energie, ענקית האנרגיה האיטלקית Enel X ו-Blink charging האמריקאית. הטכנולוגיה שלה מושמשת בעמדות טעינה שונות בגרמניה, איטליה, צ'כיה ואוסטריה, אולם ראוי לציין כי החברה טרם רושמת הכנסות כלשהן. החברה הוקמה ב-2013 ע"י אילן בן דוד, דוד פינקו וניר זוהר ומעסיקה כיום כ-20 עובדים. על המשקיעים בה נמנים קרן אלה, קפיטל נייצ'ר, G-TEK ישראל, גולדבל ו-iArgento.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כ 28/12/2020 18:01
    הגב לתגובה זו
    יש לכם וידאו שעדי ברזילי מביאה אנליסט עם מניות תכלס בלי בלבולי מוח. איפה זה?
  • 1.
    zorro 28/12/2020 15:30
    הגב לתגובה זו
    בבלאטוס
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.