ישראל כץ
צילום: מירי צחי

מוד'יס משאירים עדיין את הדירוג על A1, אבל חוששים מהמצב הפוליטי

במוד'יס מפרגנים להייטק המקומי וחוששים מהפוליטיקה המקומית

חברת הדירוג מוד'יס משאירה אומנם את דירוג האשראי של ישראל על A1, אבל הכלכלנים מעלים חששות בעיקר בנוגע למצב הפוליטי. הניקוד של ישראל בפרמטרים שונים שקשורים לממשל ירדו והדאגה ממשבר פוליטי עלתה. "הורדת הניקוד במספר פרמטרים שקשורות לרשויות השלטון הינה לאור ירידה באפקטיביות המדיניות התקציבית בשנים האחרונות והעניינים הפוליטיים הפנימיים".

במודי'ס מסמנים את ההייטק כקטר הצמיחה וכממריץ של הכלכלה המקומית. כמו כן כלכלני חברת הדירוג מביעים הערכה על יכולתה של הכלכלה המקומית להתמודד עם משברים חיצוניים, כפי שהיה במשבר של 2008-2009 - מש/בר ששטף את העולם, אך פגע בישראל באופן יחסית מועט. 

במילים אחרות, הכלכלנים משאירים את הדירוג, אך מספקים סוג של אזהרה בגל המצב הפוליטי ועל רקע הליכה לבחירות בפעם הרביעית בתוך שנתיים. עם זאת, נראה שמוד'יס לא יכולה באמת להוריד את הדירוג של ישראל. השנה האחרונה על רקע משבר הקורונה פגעה בכל הכלכלות בעולם. באופן יחסי ישראל נמצאת במצב טוב ביחס לאחרות, והפחתה אצלנו היתה כמעט ומחייבת להפחית במקומות נוספים בעולם. בפועל, הדירוג האמיתי של כולם הורע, אבל באופן יחסי ישראל לא ירדה לעומת אחרות, ולכן, למרות ההרעה הכלכלית, הכלכלנים של מוד'יס לא הורידו את הדירוג. העניינים הפוליטיים אומנם מבטאים סכנה ואיום אמיתי על ההמשך, אך לרוב חברות הדירוג לא מתייחסות אליהם כנדבך כבד משקל.

 

מתחשבת בעוצמת המשק ובכלכלת ההייטק המקומית ובנתונים היחסיים   

שר האוצר ישראל כ"ץ אמר בתגובה לפרסום הדוח כי "החברה מאמינה בעוצמת המשק הישראלי וביכולתו להתאושש במהירות מהמשבר. בנוסף, מציינים לחיוב את המדיניות המאקרו כלכלית של מדינת ישראל ואת הסיוע הניתן על ידי המדינה לאזרחים. אמשיך לסייע ולהעמיד פתרונות לבעלי העסקים, העצמאים והשכירים בתקופה זו, ובמקביל אקדם את אישור את תקציב לשנת 2021 לצד שורת חוקי הסדרים ורפורמות שיטיבו עם הכלכלה ועם אזרחי מדינת ישראל".

נקודות החוזק של ישראל כמעט ולא נפגעו

למתבונן מהצד נדמה לפעמים שמדובר במדינה אחרת: מצד אחד הדיווחים בישראל על עומק המשבר הכלכלי, מימדי האבטלה והפגיעה הקשה בענפים כלכליים, החוב הציבורי המזנק לנוכח השיתוק הפוליטי והיעדר תקציב מדינה; ומצד שני השקל בשיא מול המטבעות הזרים וחברות דירוג האשראי ממשיכות להעניק לממשלת ישראל דירוג אשראי גבוה, המאפשר לה להמשיך ולגייס חובות בחו"ל בשיעורי ריבית קרובים לאפס.

הסבר אפשרי לסתירה לכאורה הזו מספקת חברת דירוג האשראי הבינ"ל מודי'ס, שפסרמה בסוף השבוע דוח מפורט על כלכלת ישראל.

התשובה הקצרה היא שמצב הכלכלה הישראלית, עם כל הקשיים, עדיין טוב יחסית לזה של מרבית המדינות המפותחות, בדגש על מדינות בעלת דירוג אשראי דומה לזה של ישראל. לא רק זו גם בהשוואה למצבה ערב המשבר הקודם ב-2008 מוצאת מודי'ס שיפור משמעותי במספר קריטריונים מרכזיים. נקודות החוזק של הכלכלה הישראלית ובראשן ההייטק ומאזן התשלומים - כמעט ולא נפגעו במהלך המשבר ונקודות החולשה אינן בעלות משקל מכריע בדירוג. מקריאת נימוקי הדירוג אפשר להעריך בזהירות כי גם מערכת בחירות נוספת לא תשנה מהותית את ההערכה של מודי'ס ולא תפגע פגיעה של ממש בדירוג האשראי.

ויש גם הסתייגות. דירוג האשראי של ישראל במודי'ס נמוך  בדרגה אחת מהדירוג של ישראל ב-S&P. בעבר מודי'ס הייתה תחת לחץ להעלות את הדירוג כדי להשוות אותו לזה של S&P - אבל מאז משבר הקורונה מודי'ס חזרה בה מהכוונה להעלות דירוג אשראי, בצעד שיכול להעיד על היפוך מגמה. כך או כך, מבחינת מודי'ס הורדת דירוג אשראי לישראל כעת, תפתח פער של שני דירוגים לעומת S&P ולכן אפשר להניח שבמודי'ס נוקטים משנה זהירות לפני החלטה כזו.

דירוג אשראי נועד לספק תשובה לשאלה פשוטה: מה ההסתברות שמדינה לא תחזיר את חובותיה במועד. כדי לענות על השאלה הזו בנו חברות דירוג האשראי מתודולוגיה מורכבת שמודדת את יכולתה ורצונה של המדינה לפרוע את חובותיה בפרמטרים שונים: עוצמת הכלכלה, איכות מוסדות הממשל, מדיניות ניהול החוב ועמידות המשק לזעזועים חיצוניים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 06/12/2020 10:18
    הגב לתגובה זו
    אגח של ישראל או מדינות אחרות לא עלה, הרי זה מה שחברות הדירוג מדרגות את הסיכון, ואם התפרצה מגפה עולמית שגרמה לאבטלה עולמית, הרי ברור שהסיכון עלה, זה רק מראה כמה לא חשוב זה חברות הדירוג, ולמי שחושש שאם יורידו את הדירוג אז יהיה יותר קשה לגייס חוב, אז רק לידיעה רק 7.5 אחוז מהאגחים נרכשים בחו"ל הרוב נרכש על ידי בנק ישראל, שמקסימום ירכוש עוד 7.5 אחוז במידה ויורידו את הדירוג.
  • 3.
    ע 06/12/2020 09:41
    הגב לתגובה זו
    הכל על הפנים באמת בפנים הסבל והכלכלה לתא המשפחתי קטסטרופלי ונראה מזוייף מבחוץ כאילו הכל טוב. אנחנו עובדים יפה בעניים על חברת הדרוג
  • 2.
    הדולר ימשיך להתרסק השבוע לצערנו (ל"ת)
    אבא של שחקן מעוף 06/12/2020 09:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנביא 06/12/2020 06:36
    הגב לתגובה זו
    אין סיבה לשירוג A3. A1 זה מוצדק, אך לדעתי ,B2-3 היה יותר מתאים.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?