ישרוטל הפסידה 28 מיליון שקל ברבעון הראשון וצופה רבעון שני דומה
רשת המלונות ישרוטל 2.96% מדווחת על ירידה של כ-24% בהכנסות הרבעון הראשון בשל משבר הקורונה ועל העמקת ההפסד לכ-28 מיליון שקל. ההפסד ברבעון השני צפוי להיות דומה. ההכנסות בחציון השני של 2020 צפויות לרדת בכ-16% ביחס לחציון המקביל. צבר ההזמנות של ישרוטל עומד כעת על כ-200 מיליון שקל.
הכנסות הרשת ברבעון הראשון הסתכמו בכ-205.5 מיליון שקל, ירידה של כ-24% לעומת כ-271 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הירידה נובעה מסגירת בתי מלון במהלך חודש מרץ בגלל נגיף הקורונה בניכוי השפעת מלון מצפה הימים שנפתח בינואר 2020 לאחר שיפוץ מקיף.
בשורה התחתונה דיווחה הרשת על הפסד של כ-28.2 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-9.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.
השפעות הקורונה
בחברה מציינים כי קיימת השפעה מהותית לרעה על התוצאות העסקיות של החברה ברבעון השני של השנה, כאשר ההפסד ברבעון השני צפוי להיות דומה להפסד ברבעון הראשון. בנוסף, החברה צופה כי מחזור ההכנסות בחציון השני יפחת בכ-16% ביחס לחציון המקביל אשתקד, אולם כרגע אין ביכולתה של החברה להעריך את הנזק הצפוי לרווחיות.
החל מתחילת חודש מרץ, סגרה החברה את כל מלונותיה בהדרגה. בהתאם לכך, נקטה החברה בפעולות נרחבות על מנת לצמצם ככל הניתן את הוצאותיה השוטפות, בכלל זה: הוצאת עובדים לחל"ת, קיצוצים, הורדת שכר, דרישת הנחות מספקים ועוד. כתוצאה מכך, צמצמה החברה את הוצאותיה בכ-90%.
- זינוק ברווחי ישרוטל הודות להתרחבות בארץ ובעולם
- מניית ישרוטל נפלה ברקע הפצת מניות מצד בעלת השליטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החל מסוף חודש מאי, עם צמצום המגבלות הרגולטוריות למניעת התפשטות הנגיף, החלה החברה להשיב לפעילות את בתי המלון שלה באופן מדורג.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגקמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
