בנק הפועלים חתם הסכם קיבוצי חדש עם העובדים
בהודעה משותפת לבנק הפועלים ולהסתדרות הודיעו הצדדים, כי חתמו על הסכם קיבוצי חדש לחמש שנים, במסגרתו אושר שיפור תנאי השכר והרווחה של כ-7,500 עובדים ועובדות במטה ובסניפי הבנק בכל הארץ.
לקריאה נוספת:
> מי ניצח בהסכם החדש של בנק הפועלים ולאן הבנק ממשיך מכאן?
בין סעיפי ההסכם: מענק חתימה בגובה משכורת וחצי לכל עובד, לצד תוספת שכר חודשית בסך 550-700 שקל. הגדלת תקציב הרווחה בקרן לעזרה הדדית ל-1.5 מיליון שקל. הגדלת תקציב התרבות ל-1,500 שקל לכל עובד, כמעט כפול מהסכום הנוכחי. הגדלת תקציב השי לאירועים אישיים מ-250 ל-350 שקל לעובד, ויצירת טבלת בונוס אחיד לכלל עובדי הבנק.
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד: "בשנת 2020 שהחלה בימים אלה, ההסתדרות נכנסה לשנת המאה להקמתה, ואילו בנק הפועלים יציין תאריך חשוב זה בשנה הבאה. ההסתדרות ובנק הפועלים החלו את דרכם כמעט יחד וכל חתימת הסכם בינינו היא אירוע חשוב ומשמעותי המשקף את שיתוף הפעולה והיחסים הטובים בין הצדדים. אני מודה לכל מי שהובילו בנחישות ובכבוד הדדי את המשא ומתן לחתימה על הסכם מאוזן ונכון, אשר יטיב וישפר את תנאי התעסוקה של אלפי עובדות ועובדים בכל רחבי הארץ, תוך דגש על העובדים ברמות השכר הנמוכות יותר. ענף הבנקים עובר שינויים בשנים האחרונות, אך בסופו של דבר הצלחתו, יציבותו והתפתחותו מושגות באמצעות העבודה וההשקעה של עובדיו. ההסתדרות תמשיך ללוות את עובדי הבנק ולהיות הבית של כלל העובדים בישראל".
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- בנק הפועלים מחזיר את "מניה במתנה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר: "ההסכם שנחתם היום מהווה אבן דרך חשובה במארג היחסים שבין הנהלת הבנק לבין עובדיה. אנו רואים בעובדי הבנק את הנכס החשוב ביותר, והסכם השכר הנוכחי מבטיח לעובדים שכר הוגן ובמיוחד לבעלי השכר הנמוך. הסכם זה נועד להבטיח לעובדי הבנק מנגנון תמרוץ לחמש השנים הקרובות". מנכ"ל הבנק הוסיף: "הנהלת בנק הפועלים, יחד עם ציבור עובדיה הנאמנים, ימשיכו לפעול במשותף כדי להצעיד את הבנק להישגים משמעותיים ולהמשיך להיות הבנק המוביל בישראל בשנים הקרובות".
יו"ר ועד עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל: "מדובר בהסכם שכר טוב לאין שיעור מהסכמי שכר קודמים שנחתמו בבנק, הסכם שמחזיר את תנאי ההעסקה שלנו לשורה הראשונה במערכת הבנקאית. אנו בוועד פעלנו להשגת התנאים הטובים ביותר עבור עובדינו בצורה מכבדת, הוגנת ואחראית. אני מבקש להודות לחברי הוועד הארצי על ההירתמות לעבודה המאומצת, ליועצים המקצועיים: גלעד דוויק וגל פירסט ממשרד יוסי קוצ'יק, לעו"ד יובל ברוק ולצוות של משרד רונן צור, לנציגי ההסתדרות שליוו אותנו בכל התהליך, להנהלת הבנק שניהלה את המשא ומתן תוך כבוד הדדי ושקיפות, וחשוב מכל - לכם, חברים יקרים וקולגות, על התמיכה הגדולה, הדחיפה והגיבוי שקיבלנו מכם לאורך כל הדרך".
- 6.דוד 22/01/2020 23:30הגב לתגובה זוכמה שתחזרו על זה בסוף גם תאמינו למה שאתם אומרים .הסכם פח.ועד גרוע .מי שלפניך היה לא טוב ?מה אתה השגת 550 ב 3 פעימות .אתם מביכים אותי ובעיקר אתכם בושה
- 5.יורם 22/01/2020 12:46הגב לתגובה זופחחחחחח
- 4.דוד 21/01/2020 22:05הגב לתגובה זותגיד איתן אתה עיתונאי?הבנק מרווח 4 מיליארד נותן תוספת השנה 240 שח ברוטו לשכר ברוטו 14000.נראה לך הגיוני ????שבע שנים הרעיבו אותנו הגזלנים וקנין מזלג ופינטופח...זורקים גרגרים על הרצפה לרעבים
- 3.עובד מודאג 21/01/2020 17:11הגב לתגובה זוחחח חחח 550 שח בפריסה ל 3 שנים .נזיד עדשים וגם לא טעים .מובילים אתכם בכחש.חבורה של כלום ושום דבר.איזה מענק ?יא סתומים ....זה 500 כפול 26 חודשים שלא קיבלתם ....קאפטרקל ראש אגף באימפוטנציה
- 2.אריק 21/01/2020 16:34הגב לתגובה זוביזיון של הסכם שכר תלמדו מהוועד של דיסקונט ןלאומי שחיקת שכר מטורפת בפועלים אי חלוקת רווחים ממכירת ישרכארט 600 שח תוספת לשלוש שניםםםםםם בושהההההההה כבר הכרזתם סכסוך עבודה קנו את הוועד בזול
- 1.עובד מוזנח 21/01/2020 14:54הגב לתגובה זולקחו יועץ חיצוני(קוצ'יק) "תותח" בתחומו. לקחו יועצים משפטיים ושיוקיים מהשורה הראשונה. כל זה בשביל לתת לעובדים את מה ששייך להם מלכתחילה ועוד כמה שקלים בפריסה לשלש(!!.)שנים. עוד ניצחון כזה ואבדנו!! וועד כמו ברכבת/נמלים היה עושה להנהלה בי"ס במשאומתן. בושה!!
- רונן 22/01/2020 08:40הגב לתגובה זוהפעם לקחו את היועצים המשפטיים שעובדים בהסתדרות ולא מהשורה הראשונה. חבורה של חובבנים. עשו עלינו סיבוב. זו התוצאה. הסכם פשוט מבזה!!!
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
