רותם סלע בקמפיין לקסטרו
צילום: דודי חסון

קסטרו מדווחת על הפסד תפעולי של כ-47 מיליון שקל ברבעון הראשון

ההכנסות ירדו ב-14% בגלל עיתוי חג הפסח והחברה הציגה ירידה בשולי הרווחיות הגולמית, בגלל עלייה בשיעור ההנחות והתחזקות הדולר
ירדן סמדר | (2)

חברת האופנה קסטרו -1.05% דיווחה היום (ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה, אשר כללו את תוצאות קבוצת חברות הודיס, אשר רכישת מלוא האחזקות בה הושלמה באוגוסט אשתקד. על כן, החברה הציגה דוחות פרופורמה הכוללים השוואה לרבעון המקביל אשתקד כולל איחוד תוצאות קבוצת הודיס. קסטרו הציגה ירידה של כ-14% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בשורה התחתונה החברה רשמה הפסד של כ-47.7 מיליון שקל.

הכנסות קסטרו הסתכמו בכ-369 מיליון שקל בהשוואה לכ-429 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-14%. המכירות בחנויות זהות קטנו בכ-18.8% ובכ-9.7% במגזרי ההלבשה והאביזרי אופנה בהתאמה. בחברה מסבירים כי הקיטון במכירות החנויות הזהות הושפע, בין היתר, מעיתוי חג הפסח, אשר חל השנה ברבעון השני ואילו אשתקד חל ברבעון הראשון. 

בשורה התחתונה קסטרו מדווחת על הפסד של כ-47.7 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-1.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

​הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-194.6 מיליון שקל (52.7% מההכנסות), ירידה של כ-18.8% לעומת כ-239.8 מיליון שקל (55.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מציינים כי השחיקה ברווחיות הגולמית נובעת מעלייה בשיעור ההנחות ומעליית שער הדולר ביחס לשקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

ברמה התפעולית החברה מציגה עלייה של כ-3.6 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה וכלליות אשר הסתכמו בכ-24 מיליון שקל ברבעון הראשון. הגידול מיוחס לעיבוי כוח האדם במערך הדיגיטל של הקבוצה והקמת הפעילות של קרולינה למקה בארה"ב. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רון 01/06/2019 08:38
    הגב לתגובה זו
    הלקוחות היום מתוחכמים לא כמו בעבר
  • 1.
    טראמפ 30/05/2019 15:27
    הגב לתגובה זו
    במקומם יבוא משהו מרענן וחדש ולא עם בגדים סוג ג
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןגיא פרופר, צילום: לירון מולדובן
ניתוח

מניית סוגת יקרה - הנה ההוכחה

הציבור קנה את סוגת במכפיל רווח דמיוני של 35-40, אבל כשגיא פרופר, מנכ"ל סוגת יוצא לקניות בשוק הפרטי, הוא משלם יותר ממכפיל חד-ספרתי. האם רכישת פילטונה היא בשורה לצמיחה של סוגת, או דווקא תמרור אזהרה למחיר של המניה, ואולי דווקא היא בשורה לצד איום - ככה מתכוונת החברה להצדיק את התמחור שלה.
מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא פרופר סוגת

קבוצת סוגת סוגת 1.16%   שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "גייסנו כסף, ונשתמש בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון בשטח. כבר כתבנו וסיקרנו את ההנפקה, ועל כך שהנפקות באופן כללי הן מתכון להפסיד כסף - למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר. מאז המניה לא עלתה, גם לא ירדה. המוסדיים נחלקים לשניים - חברות הביטוח אוהבות אותה, בכלל הן אוהבות הקעות שקשורות למשק הישראלי, אבל דווקא בתי ההשקעות לא בפנים. הם רויאם את הפונדמטלס היקר.


המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה". סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר כנראה  על אזור ה-7, מקסימום 1. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל רווח שנע סביב ה-30-40?

ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח. הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.

סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.

פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית" היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת)  אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי, למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?