קסטרו מדווחת על הפסד תפעולי של כ-47 מיליון שקל ברבעון הראשון
חברת האופנה קסטרו -0.59% דיווחה היום (ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה, אשר כללו את תוצאות קבוצת חברות הודיס, אשר רכישת מלוא האחזקות בה הושלמה באוגוסט אשתקד. על כן, החברה הציגה דוחות פרופורמה הכוללים השוואה לרבעון המקביל אשתקד כולל איחוד תוצאות קבוצת הודיס. קסטרו הציגה ירידה של כ-14% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בשורה התחתונה החברה רשמה הפסד של כ-47.7 מיליון שקל.
הכנסות קסטרו הסתכמו בכ-369 מיליון שקל בהשוואה לכ-429 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-14%. המכירות בחנויות זהות קטנו בכ-18.8% ובכ-9.7% במגזרי ההלבשה והאביזרי אופנה בהתאמה. בחברה מסבירים כי הקיטון במכירות החנויות הזהות הושפע, בין היתר, מעיתוי חג הפסח, אשר חל השנה ברבעון השני ואילו אשתקד חל ברבעון הראשון.
בשורה התחתונה קסטרו מדווחת על הפסד של כ-47.7 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-1.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-194.6 מיליון שקל (52.7% מההכנסות), ירידה של כ-18.8% לעומת כ-239.8 מיליון שקל (55.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מציינים כי השחיקה ברווחיות הגולמית נובעת מעלייה בשיעור ההנחות ומעליית שער הדולר ביחס לשקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
ברמה התפעולית החברה מציגה עלייה של כ-3.6 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה וכלליות אשר הסתכמו בכ-24 מיליון שקל ברבעון הראשון. הגידול מיוחס לעיבוי כוח האדם במערך הדיגיטל של הקבוצה והקמת הפעילות של קרולינה למקה בארה"ב.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.רון 01/06/2019 08:38הגב לתגובה זוהלקוחות היום מתוחכמים לא כמו בעבר
- 1.טראמפ 30/05/2019 15:27הגב לתגובה זובמקומם יבוא משהו מרענן וחדש ולא עם בגדים סוג ג
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
