תדיראן הולדינגס: עלייה של 22% ברווחי הרבעון הראשון של 2019
ההכנסות צמחו בכ-16.8% והחברה הציגה שיפור בשולי הרווחיות. ה-EBITDA עלה ב-52%. המניה נסחרת במכפיל 13.1 על הרווח
חברת תדיראן הולדינגס העוסקת בייבוא, ייצור ושיווק של מערכות למיזוג אוויר, דיווחה הבוקר (ד') על תוצאותיה לרבעון הראשוןן של 2019 עם עלייה של 16.8% בהכנסות, שיפור קל בשולי הרווחיות ועלייה של 22% ברווח הנקי. מניית החברה זינקה בכ-22% מתחילת השנה והמניה נסחרת במכפיל 13.1 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
הכנסות החברה הסתכמו בכ-172.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2019, עלייה של כ-16.8% לעומת הכנסות של כ-148 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מייחסת את הגידול בהכנסות, לגידול בהיקף מכירות המזגנים ועלייה בהכנסות בגין פרויקט התייעלות אנרגטית בבית חולים נוסף.
בשורה התחתונה דיווחה תדיראן על רווח נקי של 7.6 מיליון שקל, עלייה של כ-22.4% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-6.2 מיליון שקל.
ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכם הרווח הגולמי בכ-44 מיליון שקל בהשוואה ל-36 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 21.9%. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון עלה ל-25.5%, בהשוואה ל-24.4% בתקופה המקבילה אשתקד. החברה מייחסת את הגידול בשיעור הרווח הגולמי לעלייה בהיקף המכירות וכן לפרויקט ההתייעלות האנרגטית בבית החולים כאמור.
ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכם הרווח התפעולי של הקבוצה בכ-13.2 מיליון שקל בהשוואה ל-9.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 38.5%. העלייה בהכנסות וברווחיות הגולמית הובילה לשיפור קל בשולי הוצאות התפעול ברבעון הראשון, אשר ביחד עם ירידה קלה בשולי הוצאות התפעול הובילה לעליית שולי הרווחיות התפעולית לכ-7.6% ברבעון הראשון, לעומת כ-6.4% ברבעון המקביל.
- תדיראן: ההכנסות עלו, הפסד של 43.6 מיליון בשל שיערוך VP סולאר
- תדיראן עברה להפסד של 8.3 מיליון שקל, והשוק מעניש; המניה נופלת ב-16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-EBITDA הסתכם ב-17.6 מיליון שקל ברבעון הראשון (10.2% מההכנסות), זינוק של כ-51.8% לעומת ה-EBITDA ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-11.6 מיליון שקל (7.8% מההכנסות). בנוסף לשינויים המפורטים לעיל, השיפור מיוחס גם ליישום לראשונה של תקן חשבונאות IFRS16 אשר תרם כ-1.8 מיליון שקל ל-EBITDA.
ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון
המוסדיים מסתערים גם על נאויטס: ביקושים של פי 5 מההיצע להשלמת המימון העצמי בפרויקט סי ליון; גם נאוויטס הגדילה את גודל ההנפקה בשל הביקושים, וכעת המשקיעים ממתינים ל-FID שצפוי להגיע עד לסוף השנה
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -3.37% עשתה אתמול צעד משמעותי בדרך להשלמת המימון העצמי בפרויקט הענק Sea Lion באיי פוקלנד, אחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם שטרם פותחו. במסגרת השלב המוסדי בהנפקה גויס ביקוש חריג של יותר מ-4.5 מיליארד שקל, פי 5 מהכמות שהוצעה, נתון שמעיד על אמון גבוה מצד השוק המוסדי במהלך. ההנפקה צפויה להכניס לחברה סכום של עד 1.2 מיליארד שקל (ברוטו), תלוי בהיקף ההקצאה בפועל.
ההנפקה כוללת 126 אלף אגדים, מתוכם 90 אלף הוקצו בשלב המוסדי (כ-887.5 מיליון שקל)
ו-36 אלף אגדים (כ-351 מיליון שקל) מיועדים לשלב הציבורי. כל אגד מורכב מ-100 יחידות השתתפות ו-34 כתבי אופציה מסדרה 6. מחיר האגד נקבע מראש על 9,750 שקל, כך שהיקף הגיוס המרבי יעמוד על כ-1.228 מיליארד שקל. כתבי האופציה ניתנים למימוש עד סוף אוגוסט 2026 במחיר מימוש
של 120 שקל ליחידה, צמוד לשער דולר בסיסי של 3.3430.
בהתאם להערכת שווי שהוצגה בתשקיף, לכל כתב אופציה ערך כלכלי של כ-14 שקלים, כך שהמחיר האפקטיבי ליחידה מוערך ב-92.7 שקל, דיסקאונט של כ-10.8% ביחס לשער הסגירה ערב ההנפקה (104 שקל), כאשר האופציות מעניקות
למשקיעים חשיפה פוטנציאלית לעליית ערך בהמשך הדרך.
מטרת ההנפקה היא גיוס ההון העצמי הנדרש לשלב הראשון בפרויקט הדגל Sea Lion באיי פוקלנד, שעלות פיתוחו נאמדת בכ-1.4 מיליארד דולר. על פי מתווה המימון, נאוויטס מתכננת לגייס כ-1 מיליארד דולר באמצעות חוב פרויקטלי במבנה non-recourse, בעוד יתרת ההון העצמי, כ-700 מיליון דולר, תסופק ישירות מהשותפות. בתוך הסכום הזה כלולה גם הלוואה שתעמיד נאוויטס לשותפתה הבריטית בפרויקט, רוקהופר, המחזיקה ב־35% מהמאגר.
- נאוויטס: קצב ההפקה משננדואה - ביעד, נערכים לפיתוח סי ליון - תוצאות הרבעון
- נאוויטס הודיעה על הנפקה, המניה יורדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין המשקיעים שהובילו את הביקושים ניתן למצוא את קרן נוקד, המחזיקה כבר שנים בנאוויטס וגם השתתפה לאחרונה בגיוס ההון של השותפה הבריטית רוקהופר, לצד הגופים הראל, מגדל, מיטב, פניקס, מנורה, IBI ועוד. חלקם קיבלו הקצאה מהותית, בעוד גופים אחרים נותרו מחוץ לחלוקה בשל עודף הביקוש. הדבר עשוי להוביל לביקושים נוספים בשוק עצמו, כאשר מי שלא קיבל בהנפקה ינסה לרכוש יחידות דרך המסחר.
ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון
המוסדיים מסתערים גם על נאויטס: ביקושים של פי 5 מההיצע להשלמת המימון העצמי בפרויקט סי ליון; גם נאוויטס הגדילה את גודל ההנפקה בשל הביקושים, וכעת המשקיעים ממתינים ל-FID שצפוי להגיע עד לסוף השנה
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -3.37% עשתה אתמול צעד משמעותי בדרך להשלמת המימון העצמי בפרויקט הענק Sea Lion באיי פוקלנד, אחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם שטרם פותחו. במסגרת השלב המוסדי בהנפקה גויס ביקוש חריג של יותר מ-4.5 מיליארד שקל, פי 5 מהכמות שהוצעה, נתון שמעיד על אמון גבוה מצד השוק המוסדי במהלך. ההנפקה צפויה להכניס לחברה סכום של עד 1.2 מיליארד שקל (ברוטו), תלוי בהיקף ההקצאה בפועל.
ההנפקה כוללת 126 אלף אגדים, מתוכם 90 אלף הוקצו בשלב המוסדי (כ-887.5 מיליון שקל)
ו-36 אלף אגדים (כ-351 מיליון שקל) מיועדים לשלב הציבורי. כל אגד מורכב מ-100 יחידות השתתפות ו-34 כתבי אופציה מסדרה 6. מחיר האגד נקבע מראש על 9,750 שקל, כך שהיקף הגיוס המרבי יעמוד על כ-1.228 מיליארד שקל. כתבי האופציה ניתנים למימוש עד סוף אוגוסט 2026 במחיר מימוש
של 120 שקל ליחידה, צמוד לשער דולר בסיסי של 3.3430.
בהתאם להערכת שווי שהוצגה בתשקיף, לכל כתב אופציה ערך כלכלי של כ-14 שקלים, כך שהמחיר האפקטיבי ליחידה מוערך ב-92.7 שקל, דיסקאונט של כ-10.8% ביחס לשער הסגירה ערב ההנפקה (104 שקל), כאשר האופציות מעניקות
למשקיעים חשיפה פוטנציאלית לעליית ערך בהמשך הדרך.
מטרת ההנפקה היא גיוס ההון העצמי הנדרש לשלב הראשון בפרויקט הדגל Sea Lion באיי פוקלנד, שעלות פיתוחו נאמדת בכ-1.4 מיליארד דולר. על פי מתווה המימון, נאוויטס מתכננת לגייס כ-1 מיליארד דולר באמצעות חוב פרויקטלי במבנה non-recourse, בעוד יתרת ההון העצמי, כ-700 מיליון דולר, תסופק ישירות מהשותפות. בתוך הסכום הזה כלולה גם הלוואה שתעמיד נאוויטס לשותפתה הבריטית בפרויקט, רוקהופר, המחזיקה ב־35% מהמאגר.
- נאוויטס: קצב ההפקה משננדואה - ביעד, נערכים לפיתוח סי ליון - תוצאות הרבעון
- נאוויטס הודיעה על הנפקה, המניה יורדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין המשקיעים שהובילו את הביקושים ניתן למצוא את קרן נוקד, המחזיקה כבר שנים בנאוויטס וגם השתתפה לאחרונה בגיוס ההון של השותפה הבריטית רוקהופר, לצד הגופים הראל, מגדל, מיטב, פניקס, מנורה, IBI ועוד. חלקם קיבלו הקצאה מהותית, בעוד גופים אחרים נותרו מחוץ לחלוקה בשל עודף הביקוש. הדבר עשוי להוביל לביקושים נוספים בשוק עצמו, כאשר מי שלא קיבל בהנפקה ינסה לרכוש יחידות דרך המסחר.
