תדיראן הולדינגס: עלייה של 22% ברווחי הרבעון הראשון של 2019

ההכנסות צמחו בכ-16.8% והחברה הציגה שיפור בשולי הרווחיות. ה-EBITDA עלה ב-52%. המניה נסחרת במכפיל 13.1 על הרווח

ערן סוקול |
נושאים בכתבה משה ממרוד תדיראן

חברת תדיראן הולדינגס  העוסקת בייבוא, ייצור ושיווק של מערכות למיזוג אוויר, דיווחה הבוקר (ד') על תוצאותיה לרבעון הראשוןן של 2019 עם עלייה של 16.8% בהכנסות, שיפור קל בשולי הרווחיות ועלייה של 22% ברווח הנקי. מניית החברה זינקה בכ-22% מתחילת השנה והמניה נסחרת במכפיל 13.1 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות החברה הסתכמו בכ-172.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2019, עלייה של כ-16.8% לעומת הכנסות של כ-148 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מייחסת את הגידול בהכנסות, לגידול בהיקף מכירות המזגנים ועלייה בהכנסות בגין פרויקט התייעלות אנרגטית בבית חולים נוסף.

בשורה התחתונה דיווחה תדיראן על רווח נקי של 7.6 מיליון שקל, עלייה של כ-22.4% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-6.2 מיליון שקל. 

ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכם הרווח הגולמי בכ-44 מיליון שקל בהשוואה ל-36 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 21.9%. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון עלה ל-25.5%, בהשוואה ל-24.4% בתקופה המקבילה אשתקד. החברה מייחסת את הגידול בשיעור הרווח הגולמי לעלייה בהיקף המכירות וכן לפרויקט ההתייעלות האנרגטית בבית החולים כאמור.

ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכם הרווח התפעולי של הקבוצה בכ-13.2 מיליון שקל בהשוואה ל-9.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 38.5%. העלייה בהכנסות וברווחיות הגולמית הובילה לשיפור קל בשולי הוצאות התפעול ברבעון הראשון, אשר ביחד עם ירידה קלה בשולי הוצאות התפעול הובילה לעליית שולי הרווחיות התפעולית לכ-7.6% ברבעון הראשון, לעומת כ-6.4% ברבעון המקביל.

ה-EBITDA הסתכם ב-17.6 מיליון שקל ברבעון הראשון (10.2% מההכנסות), זינוק של כ-51.8% לעומת ה-EBITDA ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-11.6 מיליון שקל (7.8% מההכנסות). בנוסף לשינויים המפורטים לעיל, השיפור מיוחס גם ליישום לראשונה של תקן חשבונאות IFRS16 אשר תרם כ-1.8 מיליון שקל ל-EBITDA. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.