תדיראן הולדינגס: עלייה של 22% ברווחי הרבעון הראשון של 2019

ההכנסות צמחו בכ-16.8% והחברה הציגה שיפור בשולי הרווחיות. ה-EBITDA עלה ב-52%. המניה נסחרת במכפיל 13.1 על הרווח

ערן סוקול |
נושאים בכתבה משה ממרוד תדיראן

חברת תדיראן הולדינגס  העוסקת בייבוא, ייצור ושיווק של מערכות למיזוג אוויר, דיווחה הבוקר (ד') על תוצאותיה לרבעון הראשוןן של 2019 עם עלייה של 16.8% בהכנסות, שיפור קל בשולי הרווחיות ועלייה של 22% ברווח הנקי. מניית החברה זינקה בכ-22% מתחילת השנה והמניה נסחרת במכפיל 13.1 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות החברה הסתכמו בכ-172.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2019, עלייה של כ-16.8% לעומת הכנסות של כ-148 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מייחסת את הגידול בהכנסות, לגידול בהיקף מכירות המזגנים ועלייה בהכנסות בגין פרויקט התייעלות אנרגטית בבית חולים נוסף.

בשורה התחתונה דיווחה תדיראן על רווח נקי של 7.6 מיליון שקל, עלייה של כ-22.4% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-6.2 מיליון שקל. 

ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכם הרווח הגולמי בכ-44 מיליון שקל בהשוואה ל-36 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 21.9%. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון עלה ל-25.5%, בהשוואה ל-24.4% בתקופה המקבילה אשתקד. החברה מייחסת את הגידול בשיעור הרווח הגולמי לעלייה בהיקף המכירות וכן לפרויקט ההתייעלות האנרגטית בבית החולים כאמור.

ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכם הרווח התפעולי של הקבוצה בכ-13.2 מיליון שקל בהשוואה ל-9.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 38.5%. העלייה בהכנסות וברווחיות הגולמית הובילה לשיפור קל בשולי הוצאות התפעול ברבעון הראשון, אשר ביחד עם ירידה קלה בשולי הוצאות התפעול הובילה לעליית שולי הרווחיות התפעולית לכ-7.6% ברבעון הראשון, לעומת כ-6.4% ברבעון המקביל.

ה-EBITDA הסתכם ב-17.6 מיליון שקל ברבעון הראשון (10.2% מההכנסות), זינוק של כ-51.8% לעומת ה-EBITDA ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-11.6 מיליון שקל (7.8% מההכנסות). בנוסף לשינויים המפורטים לעיל, השיפור מיוחס גם ליישום לראשונה של תקן חשבונאות IFRS16 אשר תרם כ-1.8 מיליון שקל ל-EBITDA. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

מחקר גלובלי שפורסם ב-2022 על ידי קאי רוגרי מאוניברסיטת קולומביה שחזר את הניסויים המקוריים ב-19 מדינות ו-13 שפות. התוצאה: 90% מהממצאים המקוריים שוחזרו בהצלחה. רוגרי מסכם: "המחקר שלנו מציע עדות משכנעת להמשיך ולהתייחס לתורת הפרוספקט כהסבר תקף להתנהגות אינדיבידואלית".

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

הטיות קוגניטיביות ותנודתיות השוק האמריקאי

מחקר שפורסם במארס 2024 ב-Behavioural Public Policy של הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ניתח עשר שנות נתונים של מדד S&P 500, ריביות ריאליות, אמון צרכנים, תנודתיות שוק ומרווחי אשראי. החוקרים יישמו ניתוח סדרות עתיות תוך התחשבות בהשפעות של הטיות התנהגותיות. הממצאים חשפו מתאמים משמעותיים: עליית ריביות ריאליות משפיעה שלילית על מניות, כשהקשר מוסבר במידה רבה על ידי שנאת הפסד וסנטימנט. החוקרים מציינים: "בעוד שמימון התנהגותי התקדם משמעותית בהסבר הקשר בין התנהגות אנושית לשווקים פיננסיים, נדרשת חקירה עמוקה יותר של הניואנסים של היבטים התנהגותיים אלה בהקשר של תנודתיות שווקים".

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?