איגוד לשכות המסחר: "שביתת ההסתדרות היא מתכון להרס הכלכלה הישראלית"

"כלל לא עוסקים בנושא ניוד העובדים - ממשיכים להתעלם מהמגמה המסוכנת, שתתפוצץ לכולנו יום אחד בפנים"
לירן סהר | (9)

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע אתמול על שביתה בכל המגזר הציבורי החל ממחר ב-6:00. ניסנקורן הנחה את צוותי השטח של ההסתדרות להיערך לשביתה. העילה לסכסוך העבודה היא דרישות ההסתדרות לעדכון השכר במגזר הציבורי והמבוי הסתום במשא ומתן מול האוצר בנושא הסכם שכר חדש לעובדי המגזר.  משרדי האוצר והחינוך, מרכז השלון המקומי ושלוש הערים הגדולות (ת"א, ירושלים וחיפה) לבית הדין לעבודה בירושלים למתן צו מניעה. בנוסף, הגיש אתמול (ב') איגוד לשכות המסחר עתירה בית הדין הארצי לעבודה בבקשה ליתן צווי מניעה ולמנוע את השביתה.

 

בלשכות המסחר מכמתים את דרישות ההסתדרות בכ-15 מיליארד שקל. הדרישה היא להעלאת שכר גורפת של 2.2% בכל שנה לכלל העובדים, עלות של 11 מיליארד שקל. בנוסף, דורשת ההסתדרות עוד מיליארד וחצי שקל, שכן היא תובעת פיצוי בגובה 3,000 שקל לכל עובד בגין שלוש השנים האחרונות, שבהן לא נחתם הסכם השכר. כמו כן, ההסתדרות לדבריהם דורשת העלאה גבוהה יותר מ-2.2% לשנה לקבוצות מסוימות כגון עובדי הרשויות המקומיות.

 

"על פי ניתוח שערך אגף הכלכלה שבלשכת המסחר כבר ביום הראשון לשביתה ייגרם נזק תוצר הנאמד בכ-300 מיליון שקל, שהם הפסד פדיון ישיר של 600 מיליון שקל".

 

באיגוד סבורים שהמשא ומתן "מהווה הזדמנות פז לעסוק באחת הרעות החולות והבעיות הקשות ביותר של המשק הישראלי – חוסר האפשרות לנייד עובדים לכל רוחב המגזר הציבורי – הן פנימו בתוך כל מקום עבודה במגזר הציבורי והן בין מקומות עבודה שונים במגזר הציבורי – שאחת הנגזרות הקשות שלו, הוא הגידול העצום בעובדי המגזר הציבורי. חוסר האפשרות לנייד עובדים והקשיחות הרבה היא אחת הסיבות המרכזיות ליצירת הגידול המיותר והממאיר במספר עובדי המגזר הציבורי בישראל".

באיגוד דורשים פסק זמן של חצי שנה שבה יוסר איום השביתה ויקוים דיון רציני בין המדינה להסתדרות, שיעסוק גם בנושא ניידות העובדים, ליתן כאמור צווי מניעה כנגד השביתה ולהורות לכל הגורמים הרלוונטיים, בדגש על נמלי הים להמשיך בעבודה סדירה.  

באיגוד מסבירים כי החל משנת 2009 ועד לשנת 2014 רשם המגזר הציבורי גידול של כ-4% מדי שנה, וכי בעוד שבשנת 2004 עמד מספר המועסקים במגזר הציבורי על כ-722 אלף, הוא עומד כיום על 1.26 מילון, מדובר בגידול של 75%, כאשר לדבריהם במקביל במגזר העסקי חל גידול של 37% בלבד – "זהו מתכון בטוח להרס הכלכלה הישראלית".

 

"ככל הידוע, המשא ומתן בין המדינה לבין ההסתדרות נמשך כשלושה חודשים, אבל נושא חשוב כל כך למשק הישראלי, ניוד עובדים, שקשור בעבותות לעתיד המשק, כלל לא עלה לשולחן הדיונים. דנים בתוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי, וממשיכים להתעלם מהמגמה המסוכנת, שתתפוצץ לכולנו עוד יום אחד בפנים".

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מבריחה מפעלים וקווי ייצור לחו"ל. (ל"ת)
    ההסתדרות חונקת את המ 22/12/2015 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אכן הורסת את המשק דואגת לחזקים ולהגדלת הפער. (ל"ת)
    הסתדרות 22/12/2015 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אברהם 22/12/2015 15:42
    הגב לתגובה זו
    לא שמענו את כל הקשקשנים כאן כששכר העובדים נשחק ולא זכור לי שהכתב הנכבד אמר שאי העלאת השכר הוא מתכון בטוח לשביתות ומכאן להרס הכלכלה.
  • 4.
    הגיע הזמן להפנים שההסתדרות זה ארגון הפשע הגדול במדינה (ל"ת)
    רני 22/12/2015 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש כסף 22/12/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    הכסף מהעלאת מס הבורסה לא מספיק לכל הטפילים פנסיה מוקדמת. קצבאות וחרדים
  • 2.
    השביתה פוליטית 22/12/2015 14:24
    הגב לתגובה זו
    הם ישביתו את המשק. החיים פה זה גיהנום .
  • עובר אורח 22/12/2015 17:06
    הגב לתגובה זו
    יש כאן עסק עם גמדים שאת קצה אפם לא רואים. אז למה צריך לסחוב אותם?
  • 1.
    monka 22/12/2015 14:20
    הגב לתגובה זו
    איפה נתניהו הכלכלן הגדול, מאז המשל האיש השמן השמין מאד והרזה רזה מאד עור ועצמות.
  • שומי מ. 22/12/2015 17:09
    הגב לתגובה זו
    כל כתבה בתקשורת מכיל את הצרוף: ״גם זה תפקידה של הממשלה״.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: