איגוד לשכות המסחר: "שביתת ההסתדרות היא מתכון להרס הכלכלה הישראלית"

"כלל לא עוסקים בנושא ניוד העובדים - ממשיכים להתעלם מהמגמה המסוכנת, שתתפוצץ לכולנו יום אחד בפנים"
לירן סהר | (9)

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע אתמול על שביתה בכל המגזר הציבורי החל ממחר ב-6:00. ניסנקורן הנחה את צוותי השטח של ההסתדרות להיערך לשביתה. העילה לסכסוך העבודה היא דרישות ההסתדרות לעדכון השכר במגזר הציבורי והמבוי הסתום במשא ומתן מול האוצר בנושא הסכם שכר חדש לעובדי המגזר.  משרדי האוצר והחינוך, מרכז השלון המקומי ושלוש הערים הגדולות (ת"א, ירושלים וחיפה) לבית הדין לעבודה בירושלים למתן צו מניעה. בנוסף, הגיש אתמול (ב') איגוד לשכות המסחר עתירה בית הדין הארצי לעבודה בבקשה ליתן צווי מניעה ולמנוע את השביתה.

 

בלשכות המסחר מכמתים את דרישות ההסתדרות בכ-15 מיליארד שקל. הדרישה היא להעלאת שכר גורפת של 2.2% בכל שנה לכלל העובדים, עלות של 11 מיליארד שקל. בנוסף, דורשת ההסתדרות עוד מיליארד וחצי שקל, שכן היא תובעת פיצוי בגובה 3,000 שקל לכל עובד בגין שלוש השנים האחרונות, שבהן לא נחתם הסכם השכר. כמו כן, ההסתדרות לדבריהם דורשת העלאה גבוהה יותר מ-2.2% לשנה לקבוצות מסוימות כגון עובדי הרשויות המקומיות.

 

"על פי ניתוח שערך אגף הכלכלה שבלשכת המסחר כבר ביום הראשון לשביתה ייגרם נזק תוצר הנאמד בכ-300 מיליון שקל, שהם הפסד פדיון ישיר של 600 מיליון שקל".

 

באיגוד סבורים שהמשא ומתן "מהווה הזדמנות פז לעסוק באחת הרעות החולות והבעיות הקשות ביותר של המשק הישראלי – חוסר האפשרות לנייד עובדים לכל רוחב המגזר הציבורי – הן פנימו בתוך כל מקום עבודה במגזר הציבורי והן בין מקומות עבודה שונים במגזר הציבורי – שאחת הנגזרות הקשות שלו, הוא הגידול העצום בעובדי המגזר הציבורי. חוסר האפשרות לנייד עובדים והקשיחות הרבה היא אחת הסיבות המרכזיות ליצירת הגידול המיותר והממאיר במספר עובדי המגזר הציבורי בישראל".

באיגוד דורשים פסק זמן של חצי שנה שבה יוסר איום השביתה ויקוים דיון רציני בין המדינה להסתדרות, שיעסוק גם בנושא ניידות העובדים, ליתן כאמור צווי מניעה כנגד השביתה ולהורות לכל הגורמים הרלוונטיים, בדגש על נמלי הים להמשיך בעבודה סדירה.  

באיגוד מסבירים כי החל משנת 2009 ועד לשנת 2014 רשם המגזר הציבורי גידול של כ-4% מדי שנה, וכי בעוד שבשנת 2004 עמד מספר המועסקים במגזר הציבורי על כ-722 אלף, הוא עומד כיום על 1.26 מילון, מדובר בגידול של 75%, כאשר לדבריהם במקביל במגזר העסקי חל גידול של 37% בלבד – "זהו מתכון בטוח להרס הכלכלה הישראלית".

 

"ככל הידוע, המשא ומתן בין המדינה לבין ההסתדרות נמשך כשלושה חודשים, אבל נושא חשוב כל כך למשק הישראלי, ניוד עובדים, שקשור בעבותות לעתיד המשק, כלל לא עלה לשולחן הדיונים. דנים בתוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי, וממשיכים להתעלם מהמגמה המסוכנת, שתתפוצץ לכולנו עוד יום אחד בפנים".

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מבריחה מפעלים וקווי ייצור לחו"ל. (ל"ת)
    ההסתדרות חונקת את המ 22/12/2015 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אכן הורסת את המשק דואגת לחזקים ולהגדלת הפער. (ל"ת)
    הסתדרות 22/12/2015 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אברהם 22/12/2015 15:42
    הגב לתגובה זו
    לא שמענו את כל הקשקשנים כאן כששכר העובדים נשחק ולא זכור לי שהכתב הנכבד אמר שאי העלאת השכר הוא מתכון בטוח לשביתות ומכאן להרס הכלכלה.
  • 4.
    הגיע הזמן להפנים שההסתדרות זה ארגון הפשע הגדול במדינה (ל"ת)
    רני 22/12/2015 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש כסף 22/12/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    הכסף מהעלאת מס הבורסה לא מספיק לכל הטפילים פנסיה מוקדמת. קצבאות וחרדים
  • 2.
    השביתה פוליטית 22/12/2015 14:24
    הגב לתגובה זו
    הם ישביתו את המשק. החיים פה זה גיהנום .
  • עובר אורח 22/12/2015 17:06
    הגב לתגובה זו
    יש כאן עסק עם גמדים שאת קצה אפם לא רואים. אז למה צריך לסחוב אותם?
  • 1.
    monka 22/12/2015 14:20
    הגב לתגובה זו
    איפה נתניהו הכלכלן הגדול, מאז המשל האיש השמן השמין מאד והרזה רזה מאד עור ועצמות.
  • שומי מ. 22/12/2015 17:09
    הגב לתגובה זו
    כל כתבה בתקשורת מכיל את הצרוף: ״גם זה תפקידה של הממשלה״.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%