איגוד לשכות המסחר: "שביתת ההסתדרות היא מתכון להרס הכלכלה הישראלית"

"כלל לא עוסקים בנושא ניוד העובדים - ממשיכים להתעלם מהמגמה המסוכנת, שתתפוצץ לכולנו יום אחד בפנים"
לירן סהר | (9)

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הודיע אתמול על שביתה בכל המגזר הציבורי החל ממחר ב-6:00. ניסנקורן הנחה את צוותי השטח של ההסתדרות להיערך לשביתה. העילה לסכסוך העבודה היא דרישות ההסתדרות לעדכון השכר במגזר הציבורי והמבוי הסתום במשא ומתן מול האוצר בנושא הסכם שכר חדש לעובדי המגזר.  משרדי האוצר והחינוך, מרכז השלון המקומי ושלוש הערים הגדולות (ת"א, ירושלים וחיפה) לבית הדין לעבודה בירושלים למתן צו מניעה. בנוסף, הגיש אתמול (ב') איגוד לשכות המסחר עתירה בית הדין הארצי לעבודה בבקשה ליתן צווי מניעה ולמנוע את השביתה.

 

בלשכות המסחר מכמתים את דרישות ההסתדרות בכ-15 מיליארד שקל. הדרישה היא להעלאת שכר גורפת של 2.2% בכל שנה לכלל העובדים, עלות של 11 מיליארד שקל. בנוסף, דורשת ההסתדרות עוד מיליארד וחצי שקל, שכן היא תובעת פיצוי בגובה 3,000 שקל לכל עובד בגין שלוש השנים האחרונות, שבהן לא נחתם הסכם השכר. כמו כן, ההסתדרות לדבריהם דורשת העלאה גבוהה יותר מ-2.2% לשנה לקבוצות מסוימות כגון עובדי הרשויות המקומיות.

 

"על פי ניתוח שערך אגף הכלכלה שבלשכת המסחר כבר ביום הראשון לשביתה ייגרם נזק תוצר הנאמד בכ-300 מיליון שקל, שהם הפסד פדיון ישיר של 600 מיליון שקל".

 

באיגוד סבורים שהמשא ומתן "מהווה הזדמנות פז לעסוק באחת הרעות החולות והבעיות הקשות ביותר של המשק הישראלי – חוסר האפשרות לנייד עובדים לכל רוחב המגזר הציבורי – הן פנימו בתוך כל מקום עבודה במגזר הציבורי והן בין מקומות עבודה שונים במגזר הציבורי – שאחת הנגזרות הקשות שלו, הוא הגידול העצום בעובדי המגזר הציבורי. חוסר האפשרות לנייד עובדים והקשיחות הרבה היא אחת הסיבות המרכזיות ליצירת הגידול המיותר והממאיר במספר עובדי המגזר הציבורי בישראל".

באיגוד דורשים פסק זמן של חצי שנה שבה יוסר איום השביתה ויקוים דיון רציני בין המדינה להסתדרות, שיעסוק גם בנושא ניידות העובדים, ליתן כאמור צווי מניעה כנגד השביתה ולהורות לכל הגורמים הרלוונטיים, בדגש על נמלי הים להמשיך בעבודה סדירה.  

באיגוד מסבירים כי החל משנת 2009 ועד לשנת 2014 רשם המגזר הציבורי גידול של כ-4% מדי שנה, וכי בעוד שבשנת 2004 עמד מספר המועסקים במגזר הציבורי על כ-722 אלף, הוא עומד כיום על 1.26 מילון, מדובר בגידול של 75%, כאשר לדבריהם במקביל במגזר העסקי חל גידול של 37% בלבד – "זהו מתכון בטוח להרס הכלכלה הישראלית".

 

"ככל הידוע, המשא ומתן בין המדינה לבין ההסתדרות נמשך כשלושה חודשים, אבל נושא חשוב כל כך למשק הישראלי, ניוד עובדים, שקשור בעבותות לעתיד המשק, כלל לא עלה לשולחן הדיונים. דנים בתוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי, וממשיכים להתעלם מהמגמה המסוכנת, שתתפוצץ לכולנו עוד יום אחד בפנים".

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מבריחה מפעלים וקווי ייצור לחו"ל. (ל"ת)
    ההסתדרות חונקת את המ 22/12/2015 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אכן הורסת את המשק דואגת לחזקים ולהגדלת הפער. (ל"ת)
    הסתדרות 22/12/2015 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אברהם 22/12/2015 15:42
    הגב לתגובה זו
    לא שמענו את כל הקשקשנים כאן כששכר העובדים נשחק ולא זכור לי שהכתב הנכבד אמר שאי העלאת השכר הוא מתכון בטוח לשביתות ומכאן להרס הכלכלה.
  • 4.
    הגיע הזמן להפנים שההסתדרות זה ארגון הפשע הגדול במדינה (ל"ת)
    רני 22/12/2015 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש כסף 22/12/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    הכסף מהעלאת מס הבורסה לא מספיק לכל הטפילים פנסיה מוקדמת. קצבאות וחרדים
  • 2.
    השביתה פוליטית 22/12/2015 14:24
    הגב לתגובה זו
    הם ישביתו את המשק. החיים פה זה גיהנום .
  • עובר אורח 22/12/2015 17:06
    הגב לתגובה זו
    יש כאן עסק עם גמדים שאת קצה אפם לא רואים. אז למה צריך לסחוב אותם?
  • 1.
    monka 22/12/2015 14:20
    הגב לתגובה זו
    איפה נתניהו הכלכלן הגדול, מאז המשל האיש השמן השמין מאד והרזה רזה מאד עור ועצמות.
  • שומי מ. 22/12/2015 17:09
    הגב לתגובה זו
    כל כתבה בתקשורת מכיל את הצרוף: ״גם זה תפקידה של הממשלה״.
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.