ניתוח

המחאה החברתית פגעה ברשתות: זה מנוע הצמיחה האלטרנטיבי שהן מטפחות

3.5 שנים לאחר המחאה נגד יוקר המחיה - רווחיות רשתות הקמעונאות נפגעה והן מחפשות מקורות הכנסה נוספים
אבי שאולי | (7)
נושאים בכתבה סופרמרקט

בקייץ 2011 פרצה בישראל מחאה חברתית נגד יוקר המחיה שהשפיעה לרעה על התוצאות של הרשתות הקמעונאיות. מניתוח הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות ניתן לראות ירידה כמעט בכל פרמטר מלבד אחד תחום ה-Non-Food - מכירות של מוצרים שאינם מזון. בתחום זה שיעור הרווחיות גבוה מאשר במכירות המזון והרשתות מטפחות אותו.

בחודש ספטמבר השיקה שופרסל -1.1% מכירה של אופניים חשמליים. רק בראש השנה הצליחה הרשת למכור 1,500 יחידות ועוד הרבה בהמשך. בימים אלו מוכרת שופרסל אוהלים, שקי שינה וציוד מחנאות נוסף. גם ברשתות הקמעונאיות המתחרות ניתן למצוא מוצרים דומים ואחרים שכלל אינם בפעילות הליבה - מכירת מוצרי מזון.

קמעונאיות המזון מייבאות מגוון כלי בית ומתנות במחירים זולים יחסית ומבצעות הרחבות של מחלקות ה-Non-Food תחת מותגים פנימיים.

המוצרים שנכללים תחת קטגוריית ה-Non-Food הם: מוצרי הלבשה, חשמל, טקסטיל, פנאי ומחשבים. בשנים האחרונות הנהלות הרשתות הקמעונאיות משקיעות יותר ויותר משאבים לטובת הגדלת המכירות בתחום זה והמחאה החברתית הייתה זרז להגברת המגמה.

המחאה החברתית שחקה את הרווחיות של הרשתות, אך העוצמה של הקמעונאים נותרה בעינה מול הספקים ויצרני המזון. הפוטנציאל הגדול קיים בפריסה האדירה של הסניפים ברחבי הארץ. עם ניהול נכון שמספק מענה לצרכנים במהירות, בזמן ובמחיר הנכון - כל רשתות המזון יכולות בקלות להגדיל משמעותית את המכירות שלהן בתחום ה-Non-Food.

ניהול איכותי זה כנראה לא המקרה בחברת שופרסל, שלמרות שיש לה 283 סניפים, דיווחה על סטגציה במכירות ה-Non-Food סביב רמה של 5% מהמכירות. ברשת ויקטורי עדיין לומדים את הנושא וכלל לא השכילו להבין את הפוטנציאל - שם שיעור מכירות ה-Non-Food עומד על כ-1% בלבד מכלל המכירות.

גם אם חלק מרשתות המזון לא הצליחו להגדיל אשתקד את שיעור מכירות ה-Non-Food הן השקיעו מאמץ רב לעשות זאת. בשורה התחתונה היום כשנכנסים לסופרמרקט כבר לא רואים רק מזון ובהמשך הדרך החלק של ה-Non-Food בתוך הסופרמרקטים ילך ויגדל על חשבון השטח של המזון - שם שיעור הרווחיות נשחק.

דורין פלס - אנליסטית המזון בבית ההשקעות IBI:

"אם נבדוק את רשת שופרסל יותר אחורה נראה שבשנת 2007 היה שיא של 6.7% במכירות ה-Non-Food ולאחר מכן ירידה עד לשפל של 4.2% בשנת 2012. מאז השיעור גדל עם כי בקצב איטי. מכירות ה-Non-Food מעניקות לרשתות להיות one stop shop תוך ניצול הפריסה הרחבה ושיעור הרווחיות הגולמית הגבוה. כדי להבין את הפוטנציאל נציין שלמשל שוק כלי הבית מגלגל בישראל 2.5-3 מיליארד שקל בשנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מיכל אלשיך - אנליסטית בבית ההשקעות לידר שוקי הון:

"בחו"ל מחלקות ה-Non-Food בתוך הסופרים תפסו תאוצה וכיום הן מהוות רובד מרכזי בפעילות. הרשת המרכזית והמוכרת ביותר שניתן לציין כדוגמא היא Wal-Mart שהצליחה למנף את בסיס לקוחותיה למוצרים נוספים, הרבה מעבר למזון. בישראל לעומת זאת לפני מספר שנים מחלקות ה-Non-Food היוו הבטחה גדולה, אך בינתיים הפוטנציאל הטמון בהן לא מומש. בפועל, מלבד פריטים ייחודיים ספציפיים, עד כה מסתמן כי הצרכן הישראלי אינו שש לרכוש בסופרים ביגוד, מוצרי חשמל וכו' שאינם תחת קטגוריית המזון".

מדוע הצרכן הישראלי מתנהג כך?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איתי 07/04/2015 09:32
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין את המניע של הפרסום שוויקטורי כל הזמן מקבל ממש אנני מרגיש זאת בכיס שאני קונה שם כפי שאתם יודעים פרסום ופמפום עובד ולכן יש אנשים שיטעו לחשוב שהיא זולה , האמת והצדק שממש זה לא כך ,ולכן אנני מבין את המניע הנסתר כל הזמן לשווק אום כזולים וחברתיים
  • 6.
    יניב פגוט הסביר למה צריך למכור את רמי לוי (ל"ת)
    גלובס 07/04/2015 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בא 07/04/2015 09:04
    הגב לתגובה זו
    לקנות חלב .
  • 4.
    המניה מנופחת מאוד המשקיעים מחו"ל ובארץ חייבים למכור (ל"ת)
    רמי לוי 07/04/2015 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כלכלן 07/04/2015 09:01
    הגב לתגובה זו
    למשכנתא. דבר ידוע הוא שכשיש ירידה בצריכה רשתות המזון הן האחרונות להיפגע ואם הירידה בצריכה הגיעה אליהן אני מתאר לעצמי מה קורה ברשתות אחרות שאינן מזון. לדעתי המשק לפני כניסה למיתון עמוק שיפוצץ את בועת הנדל"ן שיצרה אותה.
  • 2.
    יורם 07/04/2015 08:58
    הגב לתגובה זו
    ממשיכה לצמוח , להגדיל את התזרים , ולהקטין את החוב. הכי זולה בתחום. חזרה לחלק דיבידנד
  • 1.
    Goa23 07/04/2015 08:53
    הגב לתגובה זו
    בסוף השופרסל ימכרו ציוד להאכיל מכונות ולא אנשים, רואים את ה ס ו ף.....
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%