ניתוח

המחאה החברתית פגעה ברשתות: זה מנוע הצמיחה האלטרנטיבי שהן מטפחות

3.5 שנים לאחר המחאה נגד יוקר המחיה - רווחיות רשתות הקמעונאות נפגעה והן מחפשות מקורות הכנסה נוספים
אבי שאולי | (7)
נושאים בכתבה סופרמרקט

בקייץ 2011 פרצה בישראל מחאה חברתית נגד יוקר המחיה שהשפיעה לרעה על התוצאות של הרשתות הקמעונאיות. מניתוח הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות ניתן לראות ירידה כמעט בכל פרמטר מלבד אחד תחום ה-Non-Food - מכירות של מוצרים שאינם מזון. בתחום זה שיעור הרווחיות גבוה מאשר במכירות המזון והרשתות מטפחות אותו.

בחודש ספטמבר השיקה שופרסל 0% מכירה של אופניים חשמליים. רק בראש השנה הצליחה הרשת למכור 1,500 יחידות ועוד הרבה בהמשך. בימים אלו מוכרת שופרסל אוהלים, שקי שינה וציוד מחנאות נוסף. גם ברשתות הקמעונאיות המתחרות ניתן למצוא מוצרים דומים ואחרים שכלל אינם בפעילות הליבה - מכירת מוצרי מזון.

קמעונאיות המזון מייבאות מגוון כלי בית ומתנות במחירים זולים יחסית ומבצעות הרחבות של מחלקות ה-Non-Food תחת מותגים פנימיים.

המוצרים שנכללים תחת קטגוריית ה-Non-Food הם: מוצרי הלבשה, חשמל, טקסטיל, פנאי ומחשבים. בשנים האחרונות הנהלות הרשתות הקמעונאיות משקיעות יותר ויותר משאבים לטובת הגדלת המכירות בתחום זה והמחאה החברתית הייתה זרז להגברת המגמה.

המחאה החברתית שחקה את הרווחיות של הרשתות, אך העוצמה של הקמעונאים נותרה בעינה מול הספקים ויצרני המזון. הפוטנציאל הגדול קיים בפריסה האדירה של הסניפים ברחבי הארץ. עם ניהול נכון שמספק מענה לצרכנים במהירות, בזמן ובמחיר הנכון - כל רשתות המזון יכולות בקלות להגדיל משמעותית את המכירות שלהן בתחום ה-Non-Food.

ניהול איכותי זה כנראה לא המקרה בחברת שופרסל, שלמרות שיש לה 283 סניפים, דיווחה על סטגציה במכירות ה-Non-Food סביב רמה של 5% מהמכירות. ברשת ויקטורי עדיין לומדים את הנושא וכלל לא השכילו להבין את הפוטנציאל - שם שיעור מכירות ה-Non-Food עומד על כ-1% בלבד מכלל המכירות.

גם אם חלק מרשתות המזון לא הצליחו להגדיל אשתקד את שיעור מכירות ה-Non-Food הן השקיעו מאמץ רב לעשות זאת. בשורה התחתונה היום כשנכנסים לסופרמרקט כבר לא רואים רק מזון ובהמשך הדרך החלק של ה-Non-Food בתוך הסופרמרקטים ילך ויגדל על חשבון השטח של המזון - שם שיעור הרווחיות נשחק.

דורין פלס - אנליסטית המזון בבית ההשקעות IBI:

"אם נבדוק את רשת שופרסל יותר אחורה נראה שבשנת 2007 היה שיא של 6.7% במכירות ה-Non-Food ולאחר מכן ירידה עד לשפל של 4.2% בשנת 2012. מאז השיעור גדל עם כי בקצב איטי. מכירות ה-Non-Food מעניקות לרשתות להיות one stop shop תוך ניצול הפריסה הרחבה ושיעור הרווחיות הגולמית הגבוה. כדי להבין את הפוטנציאל נציין שלמשל שוק כלי הבית מגלגל בישראל 2.5-3 מיליארד שקל בשנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מיכל אלשיך - אנליסטית בבית ההשקעות לידר שוקי הון:

"בחו"ל מחלקות ה-Non-Food בתוך הסופרים תפסו תאוצה וכיום הן מהוות רובד מרכזי בפעילות. הרשת המרכזית והמוכרת ביותר שניתן לציין כדוגמא היא Wal-Mart שהצליחה למנף את בסיס לקוחותיה למוצרים נוספים, הרבה מעבר למזון. בישראל לעומת זאת לפני מספר שנים מחלקות ה-Non-Food היוו הבטחה גדולה, אך בינתיים הפוטנציאל הטמון בהן לא מומש. בפועל, מלבד פריטים ייחודיים ספציפיים, עד כה מסתמן כי הצרכן הישראלי אינו שש לרכוש בסופרים ביגוד, מוצרי חשמל וכו' שאינם תחת קטגוריית המזון".

מדוע הצרכן הישראלי מתנהג כך?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איתי 07/04/2015 09:32
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין את המניע של הפרסום שוויקטורי כל הזמן מקבל ממש אנני מרגיש זאת בכיס שאני קונה שם כפי שאתם יודעים פרסום ופמפום עובד ולכן יש אנשים שיטעו לחשוב שהיא זולה , האמת והצדק שממש זה לא כך ,ולכן אנני מבין את המניע הנסתר כל הזמן לשווק אום כזולים וחברתיים
  • 6.
    יניב פגוט הסביר למה צריך למכור את רמי לוי (ל"ת)
    גלובס 07/04/2015 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בא 07/04/2015 09:04
    הגב לתגובה זו
    לקנות חלב .
  • 4.
    המניה מנופחת מאוד המשקיעים מחו"ל ובארץ חייבים למכור (ל"ת)
    רמי לוי 07/04/2015 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כלכלן 07/04/2015 09:01
    הגב לתגובה זו
    למשכנתא. דבר ידוע הוא שכשיש ירידה בצריכה רשתות המזון הן האחרונות להיפגע ואם הירידה בצריכה הגיעה אליהן אני מתאר לעצמי מה קורה ברשתות אחרות שאינן מזון. לדעתי המשק לפני כניסה למיתון עמוק שיפוצץ את בועת הנדל"ן שיצרה אותה.
  • 2.
    יורם 07/04/2015 08:58
    הגב לתגובה זו
    ממשיכה לצמוח , להגדיל את התזרים , ולהקטין את החוב. הכי זולה בתחום. חזרה לחלק דיבידנד
  • 1.
    Goa23 07/04/2015 08:53
    הגב לתגובה זו
    בסוף השופרסל ימכרו ציוד להאכיל מכונות ולא אנשים, רואים את ה ס ו ף.....
עידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסףעידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסף
ניתוח Bizportal

למרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי

הורדת ההמלצה לאיתקה בסוף השבוע הובילה לירידה של 5% במניה בלונדון שמשפיעה על דלק בבורסה המקומית; ניתוח שווי הנכסים העדכני של דלק קבוצה מצביע על שווי נכסי נקי גבוה ביותר מ-20% מהמחיר בשוק 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה דלק קבוצה איתקה

בעוד מניית איתקה סגרה את המסחר בלונדון בירידה של כ-5% בסוף השבוע האחרון בעקבות הורדת המלצה של גולדמן זאקס ל"מכירה" עם מחיר יעד של 180 פני (קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק), בהסתכלות על התמחור הכולל של דלק קבוצה דלק קבוצה -0.05%   נראה שההשפעה קטנה יותר משחושבים. אם ניקח בחשבון תמחור NAV, המבוסס על שוויי שוק עדכניים של כלל החברות הבנות והנכסים, שממנה עולה כי המניה נסחרת כיום בדיסקאונט משמעותי ביחס לשווי הנכסי הנקי שלה, מעל 20%.

שווי הנכסים

החישוב כולל את כל האחזקות המרכזיות של הקבוצה מעודכן לכתיבת שורות אלה. ההחזקה המשמעותית ביותר היא החזקה של 54.66% בניו-מד אנרג'י, עם שווי החזקה כ-10.5 מיליארד שקל. ההחזקה השנייה בגודלה היא החזקה של 50.5% באיתקה אנרג'י השווה כ-7.28 מיליארד שקל לפי מחיר הסגירה של יום שישי. בנוסף החברה מחזיקה בכ-40.07% בישראכרט בשווי 1.78 מיליארד שקל, 61.36% במהדרין בשווי של 623 מיליון שקל, 24.7% בדלק ישראל בשווי של 198 מיליון שקל, 19.1% בדלק נכסים  בשווי של 174 מיליון שקל, ו-32.7% ב-InPlay Oil, בשווי של 268 מיליון שקל שם השקיעה לאחרונה. סך הכל השקעות נכסים סחירים של כ-20.45 מיליארד שקל.

לכך מתווספים גם נכסים שאינם סחירים, בהם בניין מלון בהרצליה בשווי שמאות של 299 מיליון שקל, ו-25% מקרקע בעכו בשווי של 98 מיליון שקל, לסכום כולל של כ-20.85 מיליארד שקל.

הנכס שלא במאזן

אחד הנכסים החשובים ביותר, שאינו רשום במאזן מסיבות חשבונאיות אך נמצא בכל מודל של השוק, הוא התמלוגים מלווייתן, שמקנים לדלק עד 6% מהתמורות הגולמיות מפי הבאר. הערכת השווי המקובלת עומדת סביב נעות בין 650-800 מיליון דולר. בחישוב שמרני יחסית של 720 מיליון דולר, השווי שנכנס למודל עומד על כ-2.36 מיליארד שקל.

במצטבר, שווי כלל הנכסים מסתכם בקצת יותר מכ-23.2 מיליארד שקל, ומהם מנוכה החוב הפיננסי נטו לפי דוחות הרבעון, 3.84 מיליארד שקל. כך מתקבל NAV של כ-19.37 מיליארד שקל. בנוסף נציין כי מאז סוף הרבעון החוב אף ירד מתחת ל-3.8 מיליארד שקל, אך במודל שנותח כאן נעשה שימוש בנתון השמרני מדוחות החברה.

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

המציאות המורכבת של ההתחדשות העירונית

דוחות אנשי העיר ואאורה מציפים את המורכבות של תחום ההתחדשות העירונית: עדיין יש קיפאון במכירות, עלייה בהוצאות המימון,  ואף לראשונה אפשר לראות את ההשפעה הכלכלית של ביטול פרויקט על תוצאות החברות
תמיר חכמוף |

שוק ההתחדשות העירונית מתואר לא פעם כשוק עם פוטנציאל עצום, ביקושים קשיחים, וענף שאמור לכאורה להתאושש ראשון אחרי המלחמה וברקע הציפייה להורדת ריבית (הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?). אחרי הדוחות של היזמיות שם ראינו האטה במכירות, דוחות הרבעון השלישי של אנשי העיר ואאורה מספקים הצצה אמיתית למה שבאמת קורה בשטח, והפער בין הסנטימנט לבין המספרים גדול מתמיד.

על פי הדוח של אנשי העיר אנשי העיר -1.39%  , ברבעון השלישי מכה החברה כ-15 דירות, בהיקף כספי של 81 מיליון שקל. לאחר תאריך המאזן, החברה ציינה בדוח הדירקטוריון מכירות של 25 דירות, אך ממבט מהיר על הדוחות קשה למצוא היכן המכירות. למעשה, בטבלאות של החברה הדוחות מצביעים על מכירה של דירה אחת נוספת בלבד מתחילת אוקטובר ועד ליום פרסום הדוח. הפער מוסבר במכירה של דירות אותן החברה משווקת אך נמצאות בתכנון, אותן החלה לפרסם לאחרונה בקמפיין ברשתות. מדובר בעסקאות בפרויקטים שאינם בשלבי הכרה חשבונאית, או במכירות מוקדמות בשלב שבו אין עדיין התקדמות בנייה שמאפשרת להכיר בהן. במילים אחרות, אלו אינן מכירות שמתרגמות להכנסות, רווח או תזרים, והפער בין התקשורת לדוחות הכספיים מחדד את האתגר המרכזי של הענף: מכירה בפרויקט התחדשות עירונית אינה דומה למכירה בפרויקט רגיל.

בנוסף לשוק איטי, הדוח חושף גם אירוע ייחודי שאולי נראה קטן בסכום, אך גדול במשמעות: החברה מחקה ברבעון כ-2.6 מיליון שקל בעקבות ביטול פרויקט תמ"א ברחוב שלומציון המלכה בתל אביב. זו אחת הפעמים הראשונות שחברה ציבורית מציגה באופן מפורש את עלות הכישלון של פרויקט התחדשות עירונית בשלב מוקדם. מבדיקת ביזפורטל עולה כי הביטול נעשה בהסכמה בין הצדדים. הפרויקט אמנם קטן, ולכן ההפסד מצומצם יחסית, אך בענף שבו יזמים משקיעים סכומים גבוהים יותר גם בשלבי תכנון, שמאות, חתימות דיירים וליווי משפטי, ביטול של פרויקט גדול יותר עשוי לייצר מחיקות גבוהות משמעותית. למעשה, כל זכייה בפרויקט התחדשות עירונית היא בעצם "אופציה" ליזם. רק חלק מהפרויקטים יבשילו לבנייה בפועל, וכשהם לא מתקדמים, העלות נוחתת ישירות על דוח רווח והפסד.

הנקודה מתחדדת שמסתכלים על המרווחים של החברות בתחום. ככל והמחירים נשארים במקום או חלילה יורדים, המרווחים הקטנים עבור החברות בתחום עשויים להישחק. ברבעון החולף החברה רשמה הכנסות של 23.23 מיליון שקל, לעומת עלות של 21.6 מיליון שקל, כלומר רווח גולמי של כ-7% בלבד. כמובן שמדובר ברבעון אחד ותמהיל המכירות משתנה, אך מדובר במרווחים קטנים שבמקביל לעלייה בהוצאות המימון, נראה ששוחקים את השורה התחתונה.

ואכן, במט על השורה התחתונה נרשם הפסד של כ-7 מיליון שקל לעומת 1 מיליון ברבעון המקביל, כאשר כלל ההוצאות (בדגש על המימון) גדלו.