ניתוח

המחאה החברתית פגעה ברשתות: זה מנוע הצמיחה האלטרנטיבי שהן מטפחות

3.5 שנים לאחר המחאה נגד יוקר המחיה - רווחיות רשתות הקמעונאות נפגעה והן מחפשות מקורות הכנסה נוספים
אבי שאולי | (7)
נושאים בכתבה סופרמרקט

בקייץ 2011 פרצה בישראל מחאה חברתית נגד יוקר המחיה שהשפיעה לרעה על התוצאות של הרשתות הקמעונאיות. מניתוח הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות ניתן לראות ירידה כמעט בכל פרמטר מלבד אחד תחום ה-Non-Food - מכירות של מוצרים שאינם מזון. בתחום זה שיעור הרווחיות גבוה מאשר במכירות המזון והרשתות מטפחות אותו.

בחודש ספטמבר השיקה שופרסל 0.73% מכירה של אופניים חשמליים. רק בראש השנה הצליחה הרשת למכור 1,500 יחידות ועוד הרבה בהמשך. בימים אלו מוכרת שופרסל אוהלים, שקי שינה וציוד מחנאות נוסף. גם ברשתות הקמעונאיות המתחרות ניתן למצוא מוצרים דומים ואחרים שכלל אינם בפעילות הליבה - מכירת מוצרי מזון.

קמעונאיות המזון מייבאות מגוון כלי בית ומתנות במחירים זולים יחסית ומבצעות הרחבות של מחלקות ה-Non-Food תחת מותגים פנימיים.

המוצרים שנכללים תחת קטגוריית ה-Non-Food הם: מוצרי הלבשה, חשמל, טקסטיל, פנאי ומחשבים. בשנים האחרונות הנהלות הרשתות הקמעונאיות משקיעות יותר ויותר משאבים לטובת הגדלת המכירות בתחום זה והמחאה החברתית הייתה זרז להגברת המגמה.

המחאה החברתית שחקה את הרווחיות של הרשתות, אך העוצמה של הקמעונאים נותרה בעינה מול הספקים ויצרני המזון. הפוטנציאל הגדול קיים בפריסה האדירה של הסניפים ברחבי הארץ. עם ניהול נכון שמספק מענה לצרכנים במהירות, בזמן ובמחיר הנכון - כל רשתות המזון יכולות בקלות להגדיל משמעותית את המכירות שלהן בתחום ה-Non-Food.

ניהול איכותי זה כנראה לא המקרה בחברת שופרסל, שלמרות שיש לה 283 סניפים, דיווחה על סטגציה במכירות ה-Non-Food סביב רמה של 5% מהמכירות. ברשת ויקטורי עדיין לומדים את הנושא וכלל לא השכילו להבין את הפוטנציאל - שם שיעור מכירות ה-Non-Food עומד על כ-1% בלבד מכלל המכירות.

גם אם חלק מרשתות המזון לא הצליחו להגדיל אשתקד את שיעור מכירות ה-Non-Food הן השקיעו מאמץ רב לעשות זאת. בשורה התחתונה היום כשנכנסים לסופרמרקט כבר לא רואים רק מזון ובהמשך הדרך החלק של ה-Non-Food בתוך הסופרמרקטים ילך ויגדל על חשבון השטח של המזון - שם שיעור הרווחיות נשחק.

דורין פלס - אנליסטית המזון בבית ההשקעות IBI:

"אם נבדוק את רשת שופרסל יותר אחורה נראה שבשנת 2007 היה שיא של 6.7% במכירות ה-Non-Food ולאחר מכן ירידה עד לשפל של 4.2% בשנת 2012. מאז השיעור גדל עם כי בקצב איטי. מכירות ה-Non-Food מעניקות לרשתות להיות one stop shop תוך ניצול הפריסה הרחבה ושיעור הרווחיות הגולמית הגבוה. כדי להבין את הפוטנציאל נציין שלמשל שוק כלי הבית מגלגל בישראל 2.5-3 מיליארד שקל בשנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מיכל אלשיך - אנליסטית בבית ההשקעות לידר שוקי הון:

"בחו"ל מחלקות ה-Non-Food בתוך הסופרים תפסו תאוצה וכיום הן מהוות רובד מרכזי בפעילות. הרשת המרכזית והמוכרת ביותר שניתן לציין כדוגמא היא Wal-Mart שהצליחה למנף את בסיס לקוחותיה למוצרים נוספים, הרבה מעבר למזון. בישראל לעומת זאת לפני מספר שנים מחלקות ה-Non-Food היוו הבטחה גדולה, אך בינתיים הפוטנציאל הטמון בהן לא מומש. בפועל, מלבד פריטים ייחודיים ספציפיים, עד כה מסתמן כי הצרכן הישראלי אינו שש לרכוש בסופרים ביגוד, מוצרי חשמל וכו' שאינם תחת קטגוריית המזון".

מדוע הצרכן הישראלי מתנהג כך?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איתי 07/04/2015 09:32
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין את המניע של הפרסום שוויקטורי כל הזמן מקבל ממש אנני מרגיש זאת בכיס שאני קונה שם כפי שאתם יודעים פרסום ופמפום עובד ולכן יש אנשים שיטעו לחשוב שהיא זולה , האמת והצדק שממש זה לא כך ,ולכן אנני מבין את המניע הנסתר כל הזמן לשווק אום כזולים וחברתיים
  • 6.
    יניב פגוט הסביר למה צריך למכור את רמי לוי (ל"ת)
    גלובס 07/04/2015 09:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בא 07/04/2015 09:04
    הגב לתגובה זו
    לקנות חלב .
  • 4.
    המניה מנופחת מאוד המשקיעים מחו"ל ובארץ חייבים למכור (ל"ת)
    רמי לוי 07/04/2015 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כלכלן 07/04/2015 09:01
    הגב לתגובה זו
    למשכנתא. דבר ידוע הוא שכשיש ירידה בצריכה רשתות המזון הן האחרונות להיפגע ואם הירידה בצריכה הגיעה אליהן אני מתאר לעצמי מה קורה ברשתות אחרות שאינן מזון. לדעתי המשק לפני כניסה למיתון עמוק שיפוצץ את בועת הנדל"ן שיצרה אותה.
  • 2.
    יורם 07/04/2015 08:58
    הגב לתגובה זו
    ממשיכה לצמוח , להגדיל את התזרים , ולהקטין את החוב. הכי זולה בתחום. חזרה לחלק דיבידנד
  • 1.
    Goa23 07/04/2015 08:53
    הגב לתגובה זו
    בסוף השופרסל ימכרו ציוד להאכיל מכונות ולא אנשים, רואים את ה ס ו ף.....
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.