המחאה החברתית פגעה ברשתות: זה מנוע הצמיחה האלטרנטיבי שהן מטפחות
בקייץ 2011 פרצה בישראל מחאה חברתית נגד יוקר המחיה שהשפיעה לרעה על התוצאות של הרשתות הקמעונאיות. מניתוח הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות ניתן לראות ירידה כמעט בכל פרמטר מלבד אחד תחום ה-Non-Food - מכירות של מוצרים שאינם מזון. בתחום זה שיעור הרווחיות גבוה מאשר במכירות המזון והרשתות מטפחות אותו.
בחודש ספטמבר השיקה שופרסל 0.57% מכירה של אופניים חשמליים. רק בראש השנה הצליחה הרשת למכור 1,500 יחידות ועוד הרבה בהמשך. בימים אלו מוכרת שופרסל אוהלים, שקי שינה וציוד מחנאות נוסף. גם ברשתות הקמעונאיות המתחרות ניתן למצוא מוצרים דומים ואחרים שכלל אינם בפעילות הליבה - מכירת מוצרי מזון.
קמעונאיות המזון מייבאות מגוון כלי בית ומתנות במחירים זולים יחסית ומבצעות הרחבות של מחלקות ה-Non-Food תחת מותגים פנימיים.
המוצרים שנכללים תחת קטגוריית ה-Non-Food הם: מוצרי הלבשה, חשמל, טקסטיל, פנאי ומחשבים. בשנים האחרונות הנהלות הרשתות הקמעונאיות משקיעות יותר ויותר משאבים לטובת הגדלת המכירות בתחום זה והמחאה החברתית הייתה זרז להגברת המגמה.
המחאה החברתית שחקה את הרווחיות של הרשתות, אך העוצמה של הקמעונאים נותרה בעינה מול הספקים ויצרני המזון. הפוטנציאל הגדול קיים בפריסה האדירה של הסניפים ברחבי הארץ. עם ניהול נכון שמספק מענה לצרכנים במהירות, בזמן ובמחיר הנכון - כל רשתות המזון יכולות בקלות להגדיל משמעותית את המכירות שלהן בתחום ה-Non-Food.
- הישראלים מקצצים בסופר – האם זה יחלחל לדוחות?
- המותג הפרטי בישראל: למה זה עדיין לא מצליח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניהול איכותי זה כנראה לא המקרה בחברת שופרסל, שלמרות שיש לה 283 סניפים, דיווחה על סטגציה במכירות ה-Non-Food סביב רמה של 5% מהמכירות. ברשת ויקטורי עדיין לומדים את הנושא וכלל לא השכילו להבין את הפוטנציאל - שם שיעור מכירות ה-Non-Food עומד על כ-1% בלבד מכלל המכירות.
גם אם חלק מרשתות המזון לא הצליחו להגדיל אשתקד את שיעור מכירות ה-Non-Food הן השקיעו מאמץ רב לעשות זאת. בשורה התחתונה היום כשנכנסים לסופרמרקט כבר לא רואים רק מזון ובהמשך הדרך החלק של ה-Non-Food בתוך הסופרמרקטים ילך ויגדל על חשבון השטח של המזון - שם שיעור הרווחיות נשחק.
דורין פלס - אנליסטית המזון בבית ההשקעות IBI:
"אם נבדוק את רשת שופרסל יותר אחורה נראה שבשנת 2007 היה שיא של 6.7% במכירות ה-Non-Food ולאחר מכן ירידה עד לשפל של 4.2% בשנת 2012. מאז השיעור גדל עם כי בקצב איטי. מכירות ה-Non-Food מעניקות לרשתות להיות one stop shop תוך ניצול הפריסה הרחבה ושיעור הרווחיות הגולמית הגבוה. כדי להבין את הפוטנציאל נציין שלמשל שוק כלי הבית מגלגל בישראל 2.5-3 מיליארד שקל בשנה".
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
מיכל אלשיך - אנליסטית בבית ההשקעות לידר שוקי הון:
"בחו"ל מחלקות ה-Non-Food בתוך הסופרים תפסו תאוצה וכיום הן מהוות רובד מרכזי בפעילות. הרשת המרכזית והמוכרת ביותר שניתן לציין כדוגמא היא Wal-Mart שהצליחה למנף את בסיס לקוחותיה למוצרים נוספים, הרבה מעבר למזון. בישראל לעומת זאת לפני מספר שנים מחלקות ה-Non-Food היוו הבטחה גדולה, אך בינתיים הפוטנציאל הטמון בהן לא מומש. בפועל, מלבד פריטים ייחודיים ספציפיים, עד כה מסתמן כי הצרכן הישראלי אינו שש לרכוש בסופרים ביגוד, מוצרי חשמל וכו' שאינם תחת קטגוריית המזון".
מדוע הצרכן הישראלי מתנהג כך?
- 7.איתי 07/04/2015 09:32הגב לתגובה זואני לא מבין את המניע של הפרסום שוויקטורי כל הזמן מקבל ממש אנני מרגיש זאת בכיס שאני קונה שם כפי שאתם יודעים פרסום ופמפום עובד ולכן יש אנשים שיטעו לחשוב שהיא זולה , האמת והצדק שממש זה לא כך ,ולכן אנני מבין את המניע הנסתר כל הזמן לשווק אום כזולים וחברתיים
- 6.יניב פגוט הסביר למה צריך למכור את רמי לוי (ל"ת)גלובס 07/04/2015 09:23הגב לתגובה זו
- 5.בא 07/04/2015 09:04הגב לתגובה זולקנות חלב .
- 4.המניה מנופחת מאוד המשקיעים מחו"ל ובארץ חייבים למכור (ל"ת)רמי לוי 07/04/2015 09:02הגב לתגובה זו
- 3.כלכלן 07/04/2015 09:01הגב לתגובה זולמשכנתא. דבר ידוע הוא שכשיש ירידה בצריכה רשתות המזון הן האחרונות להיפגע ואם הירידה בצריכה הגיעה אליהן אני מתאר לעצמי מה קורה ברשתות אחרות שאינן מזון. לדעתי המשק לפני כניסה למיתון עמוק שיפוצץ את בועת הנדל"ן שיצרה אותה.
- 2.יורם 07/04/2015 08:58הגב לתגובה זוממשיכה לצמוח , להגדיל את התזרים , ולהקטין את החוב. הכי זולה בתחום. חזרה לחלק דיבידנד
- 1.Goa23 07/04/2015 08:53הגב לתגובה זובסוף השופרסל ימכרו ציוד להאכיל מכונות ולא אנשים, רואים את ה ס ו ף.....

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
