מדד המחירים לחודש דצמבר נותר זהה, במתווה שנתי המדד ירד 0.2%
מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר נותר זהה לחודש נובמבר. כך עולה מהנתונים שפירסמה הערב הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). במתווה שנתי ירד המדד ב- 0.2%. התחזית הייתה לעליה של 0.1% במדד.
נציין כי גם בחודשים הקרובים, התחזית היא כי המדד ימשיך לרדת בעקבות הירידה במחירי המים והחשמל. תחזית האינפלציה לחודש ינואר-פברואר עומדת בשיעור של מינוס 1%.
ושוב, מה שהחזיק את המדד "קרוב לקו המים", היה שוק הנדל"ן. המדד ללא דיור ירד השנה ב-1.4%. בניכוי האנרגיה, השנה נרשמה עליה במחירים של 0.1%.
עליות המחירים נרשמו החודש בעיקר בהלבשה והנהלה שמחירם עלה 6.2%, גם הדיור עלה החודש ב-0.1%. ירידות משמעותיות נרשמו בתחום הירקות (8.8%-), הארחה והנופש (6.5%) וכמובן הדלק (2.2%). מדד מחיר תפוקת התעשייה הכללי, כנראה בשל הירידה במחירי הנפט, ירד החודש ב-1.2%.
האינפלציה בשנת 2013 הייתה 1.82%. בפעם האחרונה שנרשמה אינפלציה שלילית הייתה בשנת 2006 כאשר המחירים ירדו 0.1%. בעשר השנים האחרונות מדד המחירים לצרכן עמד על ממוצע של 2.2%. נציין כי יעד האינפלציה של בנק ישראל מגיע לידי 3%.
- 4.הכל יקר 16/01/2015 10:03הגב לתגובה זודירות,מזון,דלק,מכוניות איך??? איך???
- 3.פלוג לא לעשות כלום גם אני יכול (ל"ת)אלי 16/01/2015 07:18הגב לתגובה זו
- 2.פלוג כישלון אחד גדול למה לא מפטרים אותה ? (ל"ת)אלי 16/01/2015 07:17הגב לתגובה זו
- 1.לפטר את קרנית פלוג!!!!!!!! הרסה את מעמד הבינים!!! (ל"ת)יעל 15/01/2015 18:50הגב לתגובה זו
- קובי 15/01/2015 19:35הגב לתגובה זואיך פוגעת הנדידה במעמד הבינוני?
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
חברי ועדת בכר לשעבר. קרדיט: עומר לויחברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
20 שנה אחרי הרפורמה, מסרו: “הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”; על השלכות הרפורמה, האם היא הצליחה בפועל וגם למה אסור לתת לחברות הביטוח להפוך לריכוזיות יותר ממה שהן
כנס “20 שנה לרפורמת בכר: מה הלאה?” שנערך ע״י מכון ספרא ומרכז הראל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, הפך לזירת חשבון נפש מרתקת לתוצאות הרפורמה שקמה כדי לשנות את הריכוזיות הגדולה של הבנקים בתקופה ההיא, ובעיקר לשנות את פני שוק ההון הישראלי. חברי הוועדה לשעבר: אייל בן-שלוש, דרור שטרום, יואב להמן ודידי לחמן-מסר, שבו כדי לבחון את החלטותיהם מלפני שני עשורים, אך גם להזהיר מפני מגמות חדשות שמאיימות לדבריהם “להחזיר את הגלגל לאחור”.
ארבעתם, שעמדו במוקד אחת הרפורמות הדרמטיות בתולדות המשק, התייחסו לדיון המתעורר כיום סביב האפשרות לאפשר לבנקים ולגופים מוסדיים לפעול תחת קורת גג אחת, מגמה שזכתה לכינוי “המודל של 10 הג'יאנטס”. במרכז הדברים שמסרו עמדה קריאה משותפת אחת: לא לפרוץ את הגבולות שהציבה ועדת בכר. הם הדגישו כי אף שהרפורמה יצרה שוק תחרותי ומבוזר יותר, היא גם הולידה ריכוזיות חדשה. הפעם בידי חברות הביטוח והגופים המוסדיים - ולכן יש לבחון את המציאות הכלכלית של ימינו בזהירות.
“הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”, אמר בן-שלוש, לשעבר ראש אגף שוק ההון והביטוח באוצר: “אסור שהציבור ישלם שוב את המחיר על ניגודי עניינים שמתחבאים מתחת לפני השטח”. דידי לחמן-מסר, ששימשה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוסיפה: “יצרנו מפלצות חדשות, וצריך להתמודד איתן באומץ. הגיע הזמן לוועדת בכר 2 - שתטפל בריכוזיות של המוסדיים ובגודל האדיר שלהם, שמגיע כבר למעל ל-3 טריליון שקל״.
דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, הציב מראה היסטורית בפני המשתתפים באולם: “כבר בוועדת בבייסקי בשנת 1986 דובר על אותם ניגודי עניינים, אבל אז הבנקים היו חזקים מדי פוליטית, ולכן ההמלצות לא יושמו. זה בדיוק הלקח ההיסטורי שאנחנו עלולים לשכוח - מי שלא למד אותו, נדון לחיות אותו שוב ושוב״. לדבריו, חזרה למבנה שבו גופים מוסדיים יחזיקו בבנקים “תעוות את התחרות ותשחזר את ניגודי העניינים שבכר ניסתה לקטוע מהשורש”.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- יאיר המבורגר הופך להיות מפלצת - ועדת בכר נלחמה בבנקים והפכה את חברות הביטוח לגופים החזקים במשק; אסור לתת להראל לרכוש את ישראכרט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יואב להמן, שכיהן אז כמפקח על הבנקים, סיפר על הקשיים שליוו את היישום: “היינו צריכים להתמודד עם מערכת כלכלית שהייתה מרוכזת מאוד ונהנתה מכוח פוליטי חסר תקדים״ אמר. “אבל ראינו גם את הפגיעות: הבנקים דחפו ללקוחות קרנות שהם עצמם ניהלו, זה היה ניגוד עניינים קלאסי. הפתרון היה רק מבני - לנתק את הכוחות האלה. מי שחושב שאפשר לשלוט בכך רק באמצעות רגולציה, טועה״.
