הבנקים נלחמים והאזרח הקטן מרוויח: בנק אגוד מציע פקדונות בריבית שנתית של 3.3%
הקרב על הכיס של האזרח עולה היום מדרגה, זאת לאחר שבבנק אגוד החליטו לצאת בהצעה אטרקטיבית לחוסכים הסולדים - פקדון לשנתיים בריבית שקלית שנתית של 3.3%.
המהלך של בנק אגוד מגיע שבועיים לאחר שבנק ירושלים יצא במהלך משלו שבמסגרתו הוא מציע פקדונות בריבית שנתית של 2.2%.
בהשוואה להצעת של הבנקים הגדולים: לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות ובינלאומי מדובר בהצעות נדיבות, שכן הריביות שהם מציעים נעים בין 0.5% ל-1%.
בבנק אגוד מציעים את הפקדונות לא רק ללקוחות שלהם, אלא ללקוחות כל הבנקים וזאת מבלי שייצטרכו לפתוח חשבון עו"ש. מדובר בהצטרפות לתכנית פתוחה כשהסכום המינימלי להפקדה הינו 50 אלף שקל והסכום המקסימלי הינו מיליון שקל.
חיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק אגוד: "אנו שבים ומשנים את כללי המשחק בשוק הבנקאות הקמעונאית ויוזמים מהלך הנושא בחובו תועלת ייחודית ללוקח: ריבית קבועה וגבוהה לתקופה ארוכה, עם אפשרות ליציאה באמצע התקופה, בהתאם לצרכיו של הלקוח. זוהי הצעה ייחודית, המאפשרת מחד לשמור על רמת הריבית לתקופה ארוכה ומאידך נותנת בידי הלקוח גמישות ושליטה במשך ההשקעה"
- 3.שיתנו ריבית 5 אחוז אז נתחיל להזיז את הכסף (ל"ת)כלכלן 19/01/2012 12:26הגב לתגובה זו
- 2.לא שווה 19/01/2012 10:42הגב לתגובה זותקבלו ז ..... ביבי לוקח רבע מס.! זה ממש עושק
- ליתר דיוק 19/01/2012 21:56הגב לתגובה זוהמס על פקדון שקלי הינו 15% !!
- 1.המלש 18/01/2012 20:23הגב לתגובה זוהמשיכו להתחרות. זה טוב לכם ולנו הצבור הרחב. תודה לבנק איגוד.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האתגרים הבאים של ישראל: בשבוע שעבר אישרה הממשלה את תקציב 2026. מאחר וכלל לא ברור אם התקציב יאושר בכנסת בשל הקושי הפוליטי להעביר אותו, נראה שראוי להתייחס לשני רכיבים מרכזיים אשר משפיעים על התקציב שכל ממשלה אשר תהיה תידרש להתייחס אליהם. הרכיב הראשון הוא תקציב הביטחון. בשנה הקרובה יעמדו לרשות משרד הביטחון תקציב של 112 מיליארד שקל שמהווה אמנם קפיצה חדה לעומת השנים שלפני המלחמה, אולם ההערכה היתה שתקציב הביטחון יהיה גבוה בהרבה מזה שאושר.
לצד זה נוסיף תחזית לא מופרכת, התקציב בפועל יהיה גבוה בהרבה. אלא שהסיפור בהקשר של תקציב הביטחון הוא אינו התקציב לשנה הקרובה, אלא להתחייבות הרב־שנתית בעתיד. עוד לפני אישור התקציב, הצהיר ראש הממשלה שיש צורך לבצע תוספת הדרגתית של כ-350 מיליארד שקל החל מ-2027 לתקציב הביטחון, כלומר תוספת שנתית ממוצעת של כ-30-40 מיליארד שקל מעל בסיס התקציב הנוכחי. המשמעות של תוספת בהיקף של כמה עשרות מיליארדים בשנה לביטחון אינה עוד “שורה בתקציב”, אלא שינוי עומק בהרכב ההוצאה הציבורית.
בשנים האחרונות ההוצאה הביטחונית כבר קפצה במידה ניכרת על רקע המלחמה, והחוב הממשלתי עלה לסביבת כ־69% תוצר, לאחר שנים שבהן נשמר סביב 60%. המשמעות של התוספת שמוצעת היא הפיכת רמת ההוצאה הביטחונית הגבוהה מ”זמנית בגלל המלחמה” לבסיס קבוע של התקציב. בנוסף וכפי שניתן לראות בטבלה שמצורפת למטה, כמעט בכל שנה מסגרת תקציב הביטחון נפרצת, מה שמעיד על גישה "גמישה" למדי בכל מה שקשור בעמידה ביעדי התקציב - מה המשמעות של השינויים המבניים בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם?
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
