ההכנסות של הבורסה ברבעון - 131 מ' שקל, גידול של 21%
עוד לפני יום עדכון המדדים שהכניס לקופת הבורסה 4 מיליון שקל מעמלות, הרבעון הראשון גם כן היה חזק - הרווח הנקי של הבורסה זינק ב-39% ל-35.8 מיליון שקל
כבר כתבנו כאן על כך שהבורסה הבורסה לניע בתא 2.76% היא חברה עסקית שדואגת קודם כל לרווחים שלה. כתבנו על היתרונות אבל גם על החסרונות וההשלכות, כשהבורסה מרוכזת סביב חברות פיננסים ולא מייצגת את ההייטק הישראלי מספיק. יום עדכון המדדים היה דוגמא למה היה יכול להיות כאן אם הבורסה הייתה אטרקטיבית יותר - באותו יום היה מחזור יומי של 12.5 מיליארד שקל, פי מהמחזור הממוצע. במציאות אחרת מחזורי מסחר כאלה היו שגרתיים וגם הכנסות הבורסה היו גדלות - רק באותו יום למשל הבורסה הכניסה כ-4 מיליון שקל מעמלות. בינתיים, לפי הדוחות של הבורסה, גם הרבעון הראשון הציג שיפור בתוצאות.
הבורסה לניירות ערך בתל-אביב דיווחה היום על התוצאות הכספיות לרבעון הראשון. ההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2025 הסתכמו לסך של כ-131 מיליון שקל לעומת הכנסות ברבעון המקביל אשתקד בסך של כ-108.3 מיליון שקל, גידול בשיעור של כ-21%. הגידול בהכנסות נובע מגידול בכל פעילויות הליבה של הבורסה ובעיקר מגידול בהכנסות משירותי מסלקה ומהכנסות מעמלות מסחר וסליקה.
העלויות ברבעון הראשון של שנת 2025 הסתכמו לסך של כ-84.8 מיליון שקל לעומת עלויות בסך של כ-75.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול בשיעור של כ- 13%. הגידול בעלויות נובע בעיקר מגידול בהוצאות בגין הטבות לעובדים ובהוצאות מחשבים ותקשורת. הכנסות מימון, נטו ברבעון הראשון של שנת 2025 הסתכמו לסך של כ-0.9 מיליון שקל לעומת הכנסות מימון, נטו ברבעון המקביל אשתקד בסך של כ-1.4 מיליון שקל, ירידה של כ- 38%. הקיטון בהכנסות המימון נבע בעיקר מקיטון ביתרת הפיקדונות ומקיטון ברווחים בגין ניירות ערך סחירים.
הרווח ברבעון הראשון של שנת 2025 הסתכם לסך של כ-35.8 מיליון שקל לעומת סך של כ-25.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול בשיעור של כ- 39%.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה- EBITDA המתואם ברבעון הראשון של שנת 2025 הסתכם לסך של כ-61.8 מיליון שקל, לעומת סך של כ-48.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול בשיעור של כ-27%. עיקר הגידול נובע מעלייה בהכנסות בניכוי הוצאות בסך של כ-13.3 מיליון שקל. הרווח המתואם ברבעון הראשון של שנת 2025 הסתכם לסך של כ-36.9 מיליון שקל לעומת סך של כ-27.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול בשיעור של כ-32%. עיקר הגידול נובע מעלייה בהכנסות משירותים בניכוי הגידול בעלויות ובהוצאות מיסים.
ההון העצמי הסתכם לסך של כ-504.9 מיליון שקל, קיטון בשיעור של כ-30% בהשוואה ליום 31 בדצמבר 2024. עיקר הקיטון בהון נובע בעיקר מרכישה עצמית של מניות בסך של כ-202.4 מיליון ש"ח שבוצעה בינואר 2025.
נתוני הבורסה לרבעון הראשון
מדדי ת"א-35 ות"א-125 רשמו תשואה חיובית של כ-1% ו-0.8% בהתאמה, זאת לעומת ירידה בשיעור של כ-0.9% ושל כ-4.3% במדדי ה-Dow Jones וה-S&P 500 בארה"ב, בהתאמה. שווי שוק המניות עמד על סך של כ-1.4 טריליון שקלברבעון, בדומה לשווי השוק בסוף 2024.
- קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
- אופל בלאנס השלימה רכישה של 70% מחברת DOI בכ-5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
מחזורי המסחר בשוק המניות זינקו בכ-35% והסתכמו ברבעון הראשון בכ-2.9 מיליארד שקל בהשוואה לכ-2.1 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, זאת, בין היתר, הודות לכניסה משמעותית של כספים למדדים המקומיים, ע"י משקיעים ישראלים וזרים בסך של כ-10 מיליארד שקל נטו.
ברבעון הראשון של שנת 2025 חל גידול משמעותי ברכישות של קרנות סל על מדדי מניות מקומיים וקרנות סל על מדדי אג"ח מקומיים, בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל וכ-1.3 מיליארד שקל בהתאמה, זאת לעומת מכירות של כ-1.4 מיליארד שקל של קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים. בנוסף, היו רכישות של כ- 2.2 מיליארד שקל לקרנות נאמנות המשקיעות במניות בארץ ומכירות של כ-0.4 מיליארד שקל בקרנות נאמנות המשקיעות במניות בחו"ל. שווי החזקות הציבור בקרנות החוץ הנסחרות בבורסה הגיע לסך של כ-15.2 מיליארד שקל, גבוה בכ-1.1 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף שנת 2024.
חמש חברות חדשות ביצעו IPO ברבעון הראשון, מספר זהה לכלל ה-IPO's בכל שנת 2024. הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-3 מיליארד שקל, לעומת כ- 2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד וגבוהים בכ-50% מהגיוסים ברבעון האחרון של השנה.
משרד האוצר גייס בבורסה כ-49 מיליארד שקל ברבעון הראשון של שנת 2025, לעומת כ-52 מיליארד שקל ברבעון הראשון אשתקד. האוצר הצליח גם לגייס בשווקים הבינלאומיים כ-5 מיליארד דולר בהנפקה ציבורית של איגרות חוב במהלך חודש פברואר 2025, גיוס המהווה המשך הבעת אמון במשק הישראלי גם בתקופה של אתגרים גלובאליים, ביטחוניים ומקומיים. בשוק האג"ח הקונצרני גייס הסקטור העסקי כ-44.3 מיליארד שקל, גידול של כ- 103% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושל כ-23% לעומת הרבעון האחרון של שנת 2024.
שיפור הסחירות והנזילות במסחר בבורסה
ב- 4 במאי יצאה לדרך תוכנית עשיית השוק החדשה של הבורסה לשנתיים הקרובות בהשקעה של כמה מיליוני שקלים. עיקרי השיפורים בתוכנית כוללים גידול במספר עושי השוק, כשחלק מהם יפעלו לראשונה כעושי שוק במניות, ויהיו גם שני עושי שוק למניה, מה שיאפשר יותר תחרות ועומק למסחר. במדד ת"א-90 יפעלו עושי שוק בכל המניות הכלולות במדד, כשחובת הציטוט השתפרה מהותית והמרווחים הצטמצמו משמעותית. בשלב זה, 265 חברות הצטרפו לתוכנית עשיית השוק ובהמשך צפויות להצטרף חברות נוספות.
בנוסף, הבורסה פרסמה בסוף אפריל את תוכנית עשיית שוק ייעודית Tailor Made לחברות הציבוריות, במסגרתה היא מציעה לחברות עשיית שוק ייעודית המותאמת אישית לצרכיהן. בנק הפועלים היה הראשון שבחר לקחת חלק בתוכנית, ובמסגרת זו כבר פורסם RFI לעושי שוק מקומיים וזרים עבור התוכנית הייעודית לבנק. בנוסף, במסגרת שכלול המסחר והגדלת מגוון השירותים והפקודות במסחר ולאחר שהתקבל אישור רשות ניירות ערך, מתכננת הבורסה להשיק בתחילת חודש יולי את המסחר בשער הנעילה TAL (Trading at Last). מדובר בשלב מסחר חדש.
- 2.סוחר עצמאי 20/05/2025 08:22הגב לתגובה זושיפור הסחירות צמצום המרווחים והרחבת עשיית השוק יחזקו את אמון המשקיעים ויעמיקו את המסחר. גם השקת תוכנית Tailor Made והמסחר בשער הנעילה הם צעדים מבורכים לקידום שוק ההון.
- 1.מניה מנופחת עם מכפיל מעל 20. (ל"ת)אנונימי 13/05/2025 21:54הגב לתגובה זו

רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.
תפוגן אתר החברהקרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
החברה תמכור את אחזקותיה בתפוגן לקרן גרין לנטרן תמורת 207 מיליון שקל, העסקה משקפת שווי של כ־507 מיליון שקל ליצרנית הצ’יפס הקפוא וצפויה להניב לקרור רווח הון של כ־192 מיליון שקל לפני מס
קרור אחזקות קרור 1.82% חתמה על הסכם למכירת מלוא אחזקותיה בתעשיות תפוגן, יצרנית הצ'יפס הקפוא, תמורת 507 מיליון שקל. העסקה נחתמה עם תאגיד בשליטת קרן ההשקעות גרין לנטרן של ריצ'י האנטר. קרור מחזיקה כ-37.7% מהון המניות של תפוגן, וחלקה בתמורה מסתכם ל-207 מיליון שקל.
התמורה תשולם בשני שלבים. 400 מיליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הזה עומד על 163 מיליון שקל. 107 מיליון שקל נוספים ישולמו בתום שנה ממועד ההשלמה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הנדחה הוא 43.7 מיליון שקל. לצורך הבטחת התשלום הנדחה, ירשם לטובת המוכרות שעבוד קבוע שני על כלל המניות המונפקות בתפוגן לפי חלקן היחסי. המועד האחרון להשלמת ההסכם נקבע ל-31 בדצמבר 2025. אם עד למועד זה התקבלו כל אישורי הצדדים השלישיים הנדרשים אך טרם נתקבל אישור הממונה על התחרות, המועד האחרון להשלמה יוארך באופן אוטומטי ל-31 במרץ 2026. ככל שמועד ההשלמה יחול לאחר תום 2025, לסכום התמורה יתווסף 150,000 שקל לכל יום, כאשר חלקה של קרור מהתוספת הזאת יעמוד על 61,280 שקל ליום.
כתוצאה מהמכירה, צפויה קרור לרשום רווח הון בסך של כ-192 מיליון שקל לפני מס, ומס בסכום של כ-34 מיליון שקל. הרווחים צפויים להיזקף בדוחותיה הכספיים של החברה ברבעון שבו יתקיים מועד ההשלמה. זה רווח משמעותי עבור קרור, שמגיע לאחר שנים של החזקה בחברה.
תפוגן היא יצרנית מוצרי תפוחי אדמה קפואים, בעיקר צ'יפס. בשנת 2024 החברה רשמה מחזור הכנסות של 321 מיליון שקל ורווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-150 עובדים. המכירה משקפת את הערכת השווי של השוק לחברות מזון ייצור, והעובדה שקרור מצליחה לממש רווח משמעותי מההשקעה שלה. לפני מספר שנים שקלה קרור להנפיק את תפוגן לציבור, אך העסקה לא יצאה לפועל. כעת, במקום הנפקה, החברה בחרה במכירה ישירה לקרן השקעות.
