אתמול נרשם בתל אביב מחזור מסחר חריג במניות בהיקף של 12.5 מיליארד שקל, כמעט פי 6 מהממוצע היומי בשנת 2024, שעמד על 2.2 מיליארד. לכאורה מדובר ביום חג לבורסה, אתם תשמעו את הנהלת הבורסה חוגגת את המחזור היומי השני בגודלו אי פעם בבורסה מאז היום ההוא ב-2010 בו MSCI שדרגו את ישראל ל"מדינה מפותחת" והביאו לגל רכישות של קרנות סל בינלאומיות, אבל האמת היא שהיום הזה רק מדגיש את הכישלון של הנהלת הבורסה ושל העומד בראשה, איתי בן זאב. הם חוגגים יום טכני עם מחזור שיא, אבל המחזור הזה יכל להיות כל יום בבורסה שלנו. הפוטנציאל של הכלכלה הישראלית  מלמד על פוטנציאל של בורסה שגדולה פי 2-3 מהיקפה הנוכחי.

 יש לנו בורסה  שקטנה על העם שלה, לא תחרותית, לא נלחמת על להביא חברות טובות. פותחת את השערים לחברות זבל שהורסות את שמה, מרחיקה את חברות הטכנולוגיה, מרחיקה את הגופים הזרים והופכת להיות בורסה של בנקים וחברות ביטוח - תסתכלו על המניות במדדים המובילים - הגדולות ביותר הן מניות הבנקים. 

לקחו בורסה שהיתה בידי הבנקים והברוקרים, הפכו אותה ממלכ"ר לעסק אמיתי, אבל בדרך נתנו למנהלים לשלוט - בן זאב שהגיע מלאומי, מפתח את הבורסה, אבל הוא נכשל מול הפוטנציאל הגדול באמת - להפוך אותה למקום מספיק גדול, מגוון ורחב מבחינת מכשירים, סוגי חברות, היקפי מסחר. הוא נכשל בכך שכיום רוב הכסף שלנו נמצא בחו"ל, במניית אנבידיה במקום בבורסה המקומית. כ-75%-80% מההשקעה במניות אצל הגופים המוסדיים היא במניות בחו"ל. 

בן זאב אולי שבע. הוא התפנק עם הטבות ושכר כולל של 150 מיליון שקל. מהשכירים העשירים בבורסה. הוא ברמה האישית הצליח מאוד, אבל הבורסה כעסק רחוקה מלמצות את עצמה ואנחנו כבר 8.5 שנים אחרי כניסתו לתפקיד. אף חברת הייטק ישראלית גדולה לא כאן, אף מוצר שכובש את המשקיעים. הירדמות שהיא בעצם אסטרטגיה של ניהול סיכונים שמרן. תחרות - כלומר בורסה שנייה - תשנה זאת.  

• שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
• אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המחזור אתמול, כמו פעמים אחרות, הגיע בזכות עניין טכני במדדים, אבל השיא במניות הוא בזכות - הפיננסים. הבורסה הישראלית בשיא. זה לא הישג של הנהלת הבורסה, אבל היא אוהבת לנסות לייחס אותו אליה. הסיבה היא מניות הבנקים שמזנקות עם רווחי שיא, וגם בשל כלכלה עדיין טובה, למרות המלחמה הממושכת. בראייה של 5 שנים ועשור אנחנו מתחת לוול סטריט, אבל בשנה האחרונה ומתחילת השנה אנחנו מעל. 

ובחזרה למסחר - כשיש מסחר, יש עמלות. וכשיש עמלות, יש רווח. המסחר אתמול עלה בגלל המכשירים הפאסיביים שעוקבים אחרי המדדים שרכשו ומכרו מניות לפי משקלם במדד.  שוק ההון בישראל הוא בחלק גדול ממנו זירה טכנית, סגורה, שבה קרנות פסיביות עוקבות אחרי מדדים, רוכשות ומוכרות לפי נוסחה, בלי חשיבה, בלי אסטרטגיה, בלי קשר לשווי אמיתי. ברגע שהבורסה משנה הרכב של מדד מסוים, נפתחות אלפי פקודות מסחר שמזיזות את השוק. 

הבורסה גוזרת קופון - 4 מיליון שקל ביום

מאחורי המחזור העצום עומדות קרנות הסל, שמנהלות עשרות מיליארדי שקלים מהפנסיות והחסכונות שלנו, שנדרשות לפעול לפי הרכב מדדי הבורסה. כשמתבצע שינוי, כמו הפעם, הן מבצעות התאמות מיידיות, מוכרות את המניות שיצאו מהמדד וקונות את אלה שנכנסו, מה שמוביל למחזורי מסחר חריגים.

• הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
• 285 מליון דולר: נופר אנרג׳י קונה פורטפוליו סולארי ומגדילה חשיפה לארה״ב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

הבורסה מייצרת מעמלות כ-166 מיליון שקל בשנה שזה 38% מהמחזור שלה. המחזור במניות היה אתמול פי 6 מהמחזור הממוצע, וכשמנתחים את היקף העמלות הצפוי מקבלים הערכה של כ-4 מיליון שקל ביום. לא רע. אם זה היה כל יום, רק כדי להבין את המשמעות אזי הבורסה שלנו שנסחרת ב-4 מיליארד ומרוויחה 100-120 מיליון בשנה, היתה נסחרת במעל 15 מיליארד שקל ומרוויחה מעל חצי מיליארד שקל. הפוטנציאל קיים  

הגופים שתמיד מרוויחים

הבורסה היא מהשחקניות בשוק ההון שמרוויחות תמיד, בין אם השוק עולה, יורד או רועד. היא יושבת במרכז המגרש, מתווכת בין הקונים למוכרים, גובה עמלה מכל עסקה, ולא באמת לוקחת צד. ככל שיש יותר תנועה, היא מרוויחה יותר. לא משנה אם מדובר באופטימיות בשווקים או בפאניקה של מוכרים, כל פעולה כזו מתורגמת מיד להכנסות לבורסה, דרך עמלות מסחר קבועות.

במובן הזה, גם בתי ההשקעות והברוקרים הגדולים הם חלק מהצד שמרוויח מהתנודתיות. כאשר מחזורי המסחר קופצים בימים של עדכוני מדדים או עקב פאניקה בשווקים, ההכנסות שלהם מזנקות. זו הסיבה שדווקא ברבעונים תנודתיים אפשר לראות אצלם דוחות חזקים יותר, ולא פעם מדובר בזינוק חד ברווחיות שנובע מעצם הפעילות המוגברת של הלקוחות.

דוגמא בולטת לכך מארה"ב היא אינטראקטיב ברוקרס, אחד מהברוקרים הגדולים בעולם. ברבעון הראשון של 2025 דיווחה החברה על עלייה של 47% בנפח המסחר של לקוחותיה במניות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וזינוק של 25% בנפח המסחר באופציות. התוצאה הייתה קפיצה ברווח למניה, 1.94 דולר ברבעון, לעומת 1.61 דולר בתקופה המקבילה. הרווח אף עקף את תחזיות האנליסטים, שעמדו על 1.92 דולר בלבד. כלומר, גם בלי שוק שורי, ואפילו עם חוסר ודאות, ברגע שיש תנועה, הברוקרים סופרים את הדולרים.

המגמה הזו ניכרת גם בקרב הבנקים הגדולים בוול סטריט, שמדווחים בעקביות על גידול ברווחים מחטיבות המסחר. ככל שהשווקים תנודתיים, כך גדל נפח העסקאות של לקוחות מוסדיים ופרטיים, מה שמניב לבנקים הכנסות גבוהות יותר מעמלות, מרווחים ומסחר עצמי. גם בישראל זה נוגע לא רק לבורסה עצמה, אלא גם לבתי השקעות שמנהלים מסחר עצמי או מציעים שירותי ברוקראז', ויודעים לנצל היטב ימים של עצבנות בשוק לטובת שורת הרווח שלהם. מדובר בבורקרים כמו מיטב טרייד, אקסלנס או אי.בי.אי טרייד, אבל גם בבנקים שגובים עמלות מסחר אפילו גבוהות יותר.