יקי נוימן מנכל דוראל אנרגיה
צילום: ליאת מנדל
דוחות

דוראל: ההכנסות ברבעון זינקו כמעט פי 2 ל-98 מ' שקל

ב-2024 כולה רשמה החברה הכנסות של כ-374 מיליון שקל לעומת 164 מיליון שקל ב-2023, לצד רווח המיוחס לבעלי המניות של 20 מיליון שקל לעומת הפסד של 41 מיליון שקל ב-2023

רוי שיינמן | (1)

יזמית ומפעילת הפרויקטים של אנרגיה מתחדשת, דוראל אנרגיה דוראל אנרגיה 6.69%  , רשמה ברבעון הרביעי של 2024 הכנסות של 98.3 מיליון שקל, לעומת כ-51.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-91%. ה-EBITDA המצרפי מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון הרביעי הסתכם לכ-43 מיליון שקל, לעומת כ-19.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-122%.


הרווח התזרימי המתואם המצרפי (FFO) מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל ברבעון הרביעי הסתכם לכ-27.2 מיליון שקל, לעומת כ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-129%. בחודש אוקטובר 2024 החלה ההפעלה המסחרית של פרויקט הדגל של החלק הצפוני בפרויקט הדגל של החברה, פרויקט אינדיאנה, כאשר החלק הצפוני הוא בהספק של 480 MWp.


ברבעון הקודם ציינה דוראל כי היא צופה הכנסות של למעלה ממיליארד שקל בשנת 2025 ו-1.5 מיליארד שקל בשנת 2026 מפרויקטים ומסחר בחשמל (במונחי 100%).


היקף ההספקים המחוברים והמוכנים לחיבור עמד על MWp 1,222 סולארי בשילוב MWh 1,226 אגירת אנרגיה (תוספת רבעונית של MWp 101 בשילוב MWh 383 אגירה). הצבר הבשל הכולל של החברה גדל ועומד על MWp 4,628 סולארי בשילוב 3,922 MWh אגירת אנרגיה. קצב ההכנסות השנתיות (חלק החברה המתואם) לשנת הפעלה מלאה ממתקנים מחוברים ומוכנים לחיבור ומסחר בחשמל עומד על כ-815 מיליון שקל.


התוצאות ל-2024

ההכנסות המצרפיות מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל בשנת 2024 הסתכמו לכ-374 מיליון שקל, לעומת כ-164 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-128%.


ה-EBITDA המצרפי מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל בשנת 2024 הסתכם לכ-172 מיליון שקל, לעומת כ-108 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-59%. הרווח התזרימי המתואם המצרפי (FFO) מפרויקטים מניבים ומסחר בחשמל בשנת 2024 הסתכם לכ-126 מיליון שקל, לעומת כ-76 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-66%.


הרווח הנקי המיוחס לבעלים בשנת 2024 הסתכם לכ-20 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-41 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.


"אנו מסכמים את שנת 2024, שהייתה שנה של צמיחה מואצת בפעילותה של החברה", מסר יקי נוימן, מנכ"ל דוראל. "בשנה החולפת הגדלנו את הצבר הבשל של דוראל ב-MWp 1,744 וב-MWh 1,399 אגירה, הרחבנו את הצבר הגלובלי שלנו לכ-GWp 20 עם כ-GWh 17.5 של אגירה, והשקנו את פעילות מספק החשמל שלנו, שהניבה לנו הכנסות של יותר מ-150 מיליון שקל בשנת הפעילות המלאה הראשונה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ברבעון הרביעי המשכנו בהתקנות ובחיבורי פרויקטים לרשתות החשמל, דיווחנו על הפעלתם המסחרית של שני פרויקטים סולאריים מרכזיים: אינדיאנה צפון בארה"ב בהספק מותקן של 480 MWp ו-Urup בדנמרק בעל הספק מותקן של MWp 60, וקיבלנו אישור תכנוני להקמת פרויקט סולארי ענק בהספק של כ-MWp 1,500 במדינת וויסקונסין אשר צפוי להגיע להפעלה מסחרית במהלך שנת 2028", סיכם נוימן.


ירי נוימן עוזב את תפקיד המנכ"ל, יוני חנציס יחליפו

לפני מספר שבועות דיווחה החברה כי המנכ"ל יקי נוימן יעזוב את תפקידו אחרי 12 שנה של כהונה ויעבור לכהן כסגן יו"ר הדירקטוריון. מי שיחלי, את נוימן הוא יוני חנציס, שכיהן עד כה כמשנה למנכ"ל החברה, וחילופי התפקידים ייכנסו לתוקף החל מ-30.5.

יוני חנציס דוראל
יוני חנציס דוראל - קרדיט: מיכה לובטון


"ב-30 במאי השנה אסיים את תפקידי כמנכ"ל החברה, לאחר כ-12 שנים, ואני צפוי להתמנות לתפקיד סגן יו"ר הדירקטוריון", מסר נוימן. "אני משאיר מאחורי חברה חזקה בעלת בסיס איתן, עם מערכת משומנת והון עצמי משמעותי. אני שמח שדירקטוריון דוראל בחר למנות למנכ"ל החברה הבא את יוני חנציס, המשנה למנכ"ל הנוכחי, אשר צמח והתפתח בתוך החברה. אני מאמין כי תחת הנהגתו של יוני, תדע דוראל לעשות את קפיצת המדרגה הנוספת בפעילותה ותפעל למימוש הפוטנציאל האדיר שלה והגשמת ההזדמנויות הרבות שעל הפרק".


מניית דוראל נסחרת לפי שווי של כ-2.17 מיליארד שקל אחרי שאיבדה כ-4.7% מתחילת השנה אך היא בפלוס של כ-35.3% בשנה האחרונה.

מניית דוראל בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 23/03/2025 19:19
    הגב לתגובה זו
    אני רואה הפסד 1.8 מיליון שח
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.