איך תעריף הזמינות הגיע ל-3.31 אג' כשהרשות הציעה 1.5 אג'?
רשות החשמל פרסמה את תוצאות השימוע שנועד לקבוע את תעריף הזמינות בתחנות הקונבנציונליות, במסגרתו התעריף נקבע על 3.31 אג' לקילוואט זמין - יותר מפי 2 מהתעריף הראשוני בגובה 1.5 אג' אותו רצתה הרשות לקבוע וגבוה אפילו מהתעריף שנקבע במכרז של תחנת שורק
רשות החשמל טלטלה את השוק לפני כמה חודשים. היא באה ליצרניות החשמל בתחנות הקונבנציונליות, בין היתר משק אנרגיה 2.32% (שמחזיקה בדליה) ו-שוב אנרגיה 0.63% , ואמרה להן "אתן מרוויחות יותר מדי". הרשות רצתה לגעת בשתי הרגליים של היצרניות, גם תעריף החשמל שנמכר לרשת וגם תעריף הזמינות. המניות של משק ושו"ב נפלו אבל בהמשך עלו, משק כבר החזירה את כל הירידה ואפילו עלתה מעל השער בו הייתה ושו"ב אנרגיה החזירה חלק מהירידה. הרשות מצדה לא השיגה את מה שהיא רצתה במלואו, הפיקוח על מחירי המכירה לרשת יהיה נמוך יותר ממה שהיא רצתה, ובצד של תעריף הזמינות מכרז שורק גרם לה להבין שהיא בעמדת נחיתות.
תעריף הזמינות - הרשות רצתה לשלם 1.5 אגורות לקילוואט זמינות, איך היא הגיעה ל-3.31 אגורות?
רשות החשמל פרסמה לאחרונה שתעריף הזמינות החדש שנקבע ל-3 התחנות הבאות, שיקבלו אישור תעריף ויציגו סגירה פיננסית עד אמצע 2025, בהספק של מעל 630 מגה-וואט יעמוד על 3.31 אגורות לקילוואט זמינות.
תעריף הזמינות הוא מרכיב קריטי בהכנסה של תחנת חשמל שגם משפיע מאוד על היכולת לסגור מימון לתחנה. מדובר בתשלום שהמדינה משלמת לתחנה על עצם ההפעלה של התחנה, גם אם התחנה לא מפיקה חשמל. הסיבה היא שלהפעיל תחנה גם ללא הפקת חשמל היא תהליך יקר וארוך, המדינה רוצה שתחנות חשמל יישארו זמינות למקרים שיצטרכו אותם, כמו קפיצות לא צפויות בביקושים, אז היא משלמת לתחנות ש"ישאירו את האור דולק", ישאירו את התחנה רצה ומאוישת לשעת קריאה. מדובר כאמור ברכיב חשוב בהכנסות של תחנות הכוח כאשר המשמעות של כל אגורה מסתכמת בעשרות ואפילו מאות מיליוני שקלים בשנה.
רשות החשמל סתרה את עצמה. היא מצד אחד אמרה ליצרניות שהיא מורידה את תעריף הזמינות ושהחברות ירוויחו מהמחירים במכירה לרשת, אבל מצד שני אמרה שהמחירים שם גבוהים מדי ושצריך להוריד אותם.
אז הרשות לא תפקח על המחירים ברשת בצורה אגרסיבית כמו שהיא רצתה, ובצד של תעריף הזמינות הגיע מכרז שורק - אדלטק ומנורה זכו במכרז עם ההצעה הטובה ביותר לתעריף זמינות של 3.18 אג' לקילווואט זמינות. לא היו הרבה מתחרים במכרז, השתתפו בו גם שו"ב אנרגיה ו-OPC, אבל מה שקרה בו זה מה שצפוי לקרות גם במכרזים עתידיים - היצרנים פשוט לא מוכנים לקבל תעריפי זמינות נמוכים כמו שהרשות מציעה, הם מציעים הצעות גבוהות בהרבה ולרשות אין ברירה אלא לקבל אותן, היא יודעת שעדיף לשלם יותר מאשר שלא ייבנו תחנות בכלל.
למה תעריף הזמינות החדש שנקבע גבוה יותר ממה שנקבע בשורק?
השאלה שנשאלת עכשיו היא למה תעריף הזמינות שנקבע בשורק עומד על 3.18 אג' לקילוואט זמינות, ואילו התעריף במכרזים העתידיים יעמוד על 3.31 אג'? התשובה לכך היא שהרשות רוצה לתמרץ יצרנים נוספים, לדבריה: "התעריף באסדרת הרשות נועד לתמוך בהקמת מתקנים הנמצאים ברף העליון של היעילות ולא במתקן היעיל ביותר (הזוכה במכרז). על כן התעריף משקלל בחובו, במשקל נמוך, גם את ההצעה שהוכרזה ככשיר שני במכרז שורק". כלומר, הרשות החליטה לקבוע תעריף שיותר קרוב גם להצעה השנייה הטובה ביותר שהייתה במכרז שורק.
ואם זה לא מספיק, הרשות הציעה בונוס נוסף לתחנה הראשונה: "בנוסף, קובעת הרשות באופן חריג פרמיה של 0.5 אגורה נוספת על התעריף האמור, ליצרן הראשון שיקבל אישור תעריף וישלים סגירה פיננסית במועד עפ"י אסדרה זו, ובלבד שהתחנה שיקים נמצאת באזור צפון גוש דן". מי שצפויה להנות מהבונוס הזה היא מבטח שמיר 0.95% שתבנה את תחנת הכוח קסם באזור ראש העין, וכתוצאה מהחלטת הרשות תיהנה מתעריף זמינות של 3.81 אג' לקילוואט זמינות.
- תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
לרשות אין ברירה, המשק הישראלי חייב את תחנות הכוח האלה, האוכלוסיה גדלה ואיתה גם הביקוש לחשמל. עם זאת הרשות עדיין רוצה לשמור על כספי המסים, ובעוד היא הצליחה להביא להורדת מחירים מסוימת במחירי המכירה לרשת החשמל של היצרנים, תעריף הזמינות נותר גבוה.
- 2.טסלה 26/03/2025 19:05הגב לתגובה זוובכן ביקשתם לעשות רפורמה בחברת החשמל ותראו מה קיבלנו בהתחלה באמת הכל אטרקטיבי ומבטיח ושנה אחר שנה הרשויות הפרטיות שהן קפיטלסטיות מכוונות רווח רוצות למקסם רווחים וכך המדינה תרצה לקנות בחזרה את תחנות הכח שהכל יהיה בשליטתה. חלם
- 1.הגולש 14/02/2025 16:39הגב לתגובה זוכנראה שעש סיבה שב קומות מסוימים קיבלו כח י ממקומות אחרים שאלה היא למההכתבה אינה עונה על כך
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגחלל נופלת 4.7%, מדד הבנקים עולה 1.2%, מדדי הדגל עולים עד 0.9%
השבוע נפתח בעליות של מדדי הדגל, וגם מגזר הפיננסים פותח בירוק, לאחר הנפילות של יום חמישי; נכנסים ליום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - על מה נסגר המכרז המוסדי ומה זה אומר למניה?
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר
בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנועות במדדים:מדד
ת"א 35 מדד ת"א 90 0.54% מדד ת"א 125 0.4%
