תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

איך תעריף הזמינות הגיע ל-3.31 אג' כשהרשות הציעה 1.5 אג'?

רשות החשמל פרסמה את תוצאות השימוע שנועד לקבוע את תעריף הזמינות בתחנות הקונבנציונליות, במסגרתו התעריף נקבע על 3.31 אג' לקילוואט זמין - יותר מפי 2 מהתעריף הראשוני בגובה 1.5 אג' אותו רצתה הרשות לקבוע וגבוה אפילו מהתעריף שנקבע במכרז של תחנת שורק

רוי שיינמן | (2)

רשות החשמל טלטלה את השוק לפני כמה חודשים. היא באה ליצרניות החשמל בתחנות הקונבנציונליות, בין היתר משק אנרגיה 2.41%   (שמחזיקה בדליה) ו-שוב אנרגיה -1.54%  , ואמרה להן "אתן מרוויחות יותר מדי". הרשות רצתה לגעת בשתי הרגליים של היצרניות, גם תעריף החשמל שנמכר לרשת וגם תעריף הזמינות. המניות של משק ושו"ב נפלו אבל בהמשך עלו, משק כבר החזירה את כל הירידה ואפילו עלתה מעל השער בו הייתה ושו"ב אנרגיה החזירה חלק מהירידה. הרשות מצדה לא השיגה את מה שהיא רצתה במלואו, הפיקוח על מחירי המכירה לרשת יהיה נמוך יותר ממה שהיא רצתה, ובצד של תעריף הזמינות מכרז שורק גרם לה להבין שהיא בעמדת נחיתות.


תעריף הזמינות - הרשות רצתה לשלם 1.5 אגורות לקילוואט זמינות, איך היא הגיעה ל-3.31 אגורות?

רשות החשמל פרסמה לאחרונה שתעריף הזמינות החדש שנקבע ל-3 התחנות הבאות, שיקבלו אישור תעריף ויציגו סגירה פיננסית עד אמצע 2025, בהספק של מעל 630 מגה-וואט יעמוד על 3.31 אגורות לקילוואט זמינות.


תעריף הזמינות הוא מרכיב קריטי בהכנסה של תחנת חשמל שגם משפיע מאוד על היכולת לסגור מימון לתחנה. מדובר בתשלום שהמדינה משלמת לתחנה על עצם ההפעלה של התחנה, גם אם התחנה לא מפיקה חשמל. הסיבה היא שלהפעיל תחנה גם ללא הפקת חשמל היא תהליך יקר וארוך, המדינה רוצה שתחנות חשמל יישארו זמינות למקרים שיצטרכו אותם, כמו קפיצות לא צפויות בביקושים, אז היא משלמת לתחנות ש"ישאירו את האור דולק", ישאירו את התחנה רצה ומאוישת לשעת קריאה. מדובר כאמור ברכיב חשוב בהכנסות של תחנות הכוח כאשר המשמעות של כל אגורה מסתכמת בעשרות ואפילו מאות מיליוני שקלים בשנה.


רשות החשמל סתרה את עצמה. היא מצד אחד אמרה ליצרניות שהיא מורידה את תעריף הזמינות ושהחברות ירוויחו מהמחירים במכירה לרשת, אבל מצד שני אמרה שהמחירים שם גבוהים מדי ושצריך להוריד אותם.


אז הרשות לא תפקח על המחירים ברשת בצורה אגרסיבית כמו שהיא רצתה, ובצד של תעריף הזמינות הגיע מכרז שורק - אדלטק ומנורה זכו במכרז עם ההצעה הטובה ביותר לתעריף זמינות של 3.18 אג' לקילווואט זמינות. לא היו הרבה מתחרים במכרז, השתתפו בו גם שו"ב אנרגיה ו-OPC, אבל מה שקרה בו זה מה שצפוי לקרות גם במכרזים עתידיים - היצרנים פשוט לא מוכנים לקבל תעריפי זמינות נמוכים כמו שהרשות מציעה, הם מציעים הצעות גבוהות בהרבה ולרשות אין ברירה אלא לקבל אותן, היא יודעת שעדיף לשלם יותר מאשר שלא ייבנו תחנות בכלל.


למה תעריף הזמינות החדש שנקבע גבוה יותר ממה שנקבע בשורק?

השאלה שנשאלת עכשיו היא למה תעריף הזמינות שנקבע בשורק עומד על 3.18 אג' לקילוואט זמינות, ואילו התעריף במכרזים העתידיים יעמוד על 3.31 אג'? התשובה לכך היא שהרשות רוצה לתמרץ יצרנים נוספים, לדבריה: "התעריף באסדרת הרשות נועד לתמוך בהקמת מתקנים הנמצאים ברף העליון של היעילות ולא במתקן היעיל ביותר (הזוכה במכרז). על כן התעריף משקלל בחובו, במשקל נמוך, גם את ההצעה שהוכרזה ככשיר שני במכרז שורק". כלומר, הרשות החליטה לקבוע תעריף שיותר קרוב גם להצעה השנייה הטובה ביותר שהייתה במכרז שורק.


ואם זה לא מספיק, הרשות הציעה בונוס נוסף לתחנה הראשונה: "בנוסף, קובעת הרשות באופן חריג פרמיה של 0.5 אגורה נוספת על התעריף האמור, ליצרן הראשון שיקבל אישור תעריף וישלים סגירה פיננסית במועד עפ"י אסדרה זו, ובלבד שהתחנה שיקים נמצאת באזור צפון גוש דן". מי שצפויה להנות מהבונוס הזה היא מבטח שמיר 2.99%   שתבנה את תחנת הכוח קסם באזור ראש העין, וכתוצאה מהחלטת הרשות תיהנה מתעריף זמינות של 3.81 אג' לקילוואט זמינות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


לרשות אין ברירה, המשק הישראלי חייב את תחנות הכוח האלה, האוכלוסיה גדלה ואיתה גם הביקוש לחשמל. עם זאת הרשות עדיין רוצה לשמור על כספי המסים, ובעוד היא הצליחה להביא להורדת מחירים מסוימת במחירי המכירה לרשת החשמל של היצרנים, תעריף הזמינות נותר גבוה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    טסלה 26/03/2025 19:05
    הגב לתגובה זו
    ובכן ביקשתם לעשות רפורמה בחברת החשמל ותראו מה קיבלנו בהתחלה באמת הכל אטרקטיבי ומבטיח ושנה אחר שנה הרשויות הפרטיות שהן קפיטלסטיות מכוונות רווח רוצות למקסם רווחים וכך המדינה תרצה לקנות בחזרה את תחנות הכח שהכל יהיה בשליטתה. חלם
  • 1.
    הגולש 14/02/2025 16:39
    הגב לתגובה זו
    כנראה שעש סיבה שב קומות מסוימים קיבלו כח י ממקומות אחרים שאלה היא למההכתבה אינה עונה על כך
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

בועז לוי, מנכ״ל התעשייה האווירית IAI. קרדיט: IAIבועז לוי, מנכ״ל התעשייה האווירית IAI. קרדיט: IAI
דוחות

התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד שקל

התעשייה האווירית סוגרת רבעון עם צמיחה דו ספרתית בהכנסות ושיפור ברווחיות, אך מוקד הדוח הוא זינוק בצבר ההזמנות שחצה 26.5 מיליארד דולר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה התעשייה האווירית

התעשייה האווירית (תע"א) מסכמת את הרבעון השלישי של 2025 עם צמיחה בפעילות, אבל הסיפור הגדול באמת נמצא קדימה, בצבר ההזמנות, שממשיך לתפוח ומסמן אופק עבודה ארוך לשנים הבאות ואת עוצמת התחום הביטחוני בישראל.

צבר ההזמנות

הסיפור המרכזי של הדוח הוא צבר ההזמנות של החברה. נכון לסוף הרבעון השלישי, צבר ההזמנות טיפס ל-26.53 מיליארד דולר, לעומת 24.95 מיליארד דולר בסוף 2024, גידול של כ-1.6 מיליארד דולר בתשעה חודשים. הצבר ברבעון הקודם עמד על 25.7 מיליארד דולר. 

הצבר פרוס לשנים ארוכות: כ-1.6 מיליארד דולר אמורים להתבצע ברבעון האחרון של 2025, כ-6.3 מיליארד דולר ב-2026, כ-5.9 מיליארד ב־2027 וכ-4.7 מיליארד ב-2028, בעוד יתרה משמעותית של כ-8.0 מיליארד דולר נדחית ל-2029 ואילך.

הגידול בצבר מתבטא גם בגידול בהתחייבויות הכוללות מקדמות מלקוחות, בעיקר בחטיבת מערכות טילים וחלל, מה שמעיד על המשך זרימת חוזים חדשים ותזרים מזומנים קדימה.