איך תעריף הזמינות הגיע ל-3.31 אג' כשהרשות הציעה 1.5 אג'?
רשות החשמל פרסמה את תוצאות השימוע שנועד לקבוע את תעריף הזמינות בתחנות הקונבנציונליות, במסגרתו התעריף נקבע על 3.31 אג' לקילוואט זמין - יותר מפי 2 מהתעריף הראשוני בגובה 1.5 אג' אותו רצתה הרשות לקבוע וגבוה אפילו מהתעריף שנקבע במכרז של תחנת שורק
רשות החשמל טלטלה את השוק לפני כמה חודשים. היא באה ליצרניות החשמל בתחנות הקונבנציונליות, בין היתר משק אנרגיה -2.56% (שמחזיקה בדליה) ו-שוב אנרגיה 1.18% , ואמרה להן "אתן מרוויחות יותר מדי". הרשות רצתה לגעת בשתי הרגליים של היצרניות, גם תעריף החשמל שנמכר לרשת וגם תעריף הזמינות. המניות של משק ושו"ב נפלו אבל בהמשך עלו, משק כבר החזירה את כל הירידה ואפילו עלתה מעל השער בו הייתה ושו"ב אנרגיה החזירה חלק מהירידה. הרשות מצדה לא השיגה את מה שהיא רצתה במלואו, הפיקוח על מחירי המכירה לרשת יהיה נמוך יותר ממה שהיא רצתה, ובצד של תעריף הזמינות מכרז שורק גרם לה להבין שהיא בעמדת נחיתות.
תעריף הזמינות - הרשות רצתה לשלם 1.5 אגורות לקילוואט זמינות, איך היא הגיעה ל-3.31 אגורות?
רשות החשמל פרסמה לאחרונה שתעריף הזמינות החדש שנקבע ל-3 התחנות הבאות, שיקבלו אישור תעריף ויציגו סגירה פיננסית עד אמצע 2025, בהספק של מעל 630 מגה-וואט יעמוד על 3.31 אגורות לקילוואט זמינות.
תעריף הזמינות הוא מרכיב קריטי בהכנסה של תחנת חשמל שגם משפיע מאוד על היכולת לסגור מימון לתחנה. מדובר בתשלום שהמדינה משלמת לתחנה על עצם ההפעלה של התחנה, גם אם התחנה לא מפיקה חשמל. הסיבה היא שלהפעיל תחנה גם ללא הפקת חשמל היא תהליך יקר וארוך, המדינה רוצה שתחנות חשמל יישארו זמינות למקרים שיצטרכו אותם, כמו קפיצות לא צפויות בביקושים, אז היא משלמת לתחנות ש"ישאירו את האור דולק", ישאירו את התחנה רצה ומאוישת לשעת קריאה. מדובר כאמור ברכיב חשוב בהכנסות של תחנות הכוח כאשר המשמעות של כל אגורה מסתכמת בעשרות ואפילו מאות מיליוני שקלים בשנה.
רשות החשמל סתרה את עצמה. היא מצד אחד אמרה ליצרניות שהיא מורידה את תעריף הזמינות ושהחברות ירוויחו מהמחירים במכירה לרשת, אבל מצד שני אמרה שהמחירים שם גבוהים מדי ושצריך להוריד אותם.
אז הרשות לא תפקח על המחירים ברשת בצורה אגרסיבית כמו שהיא רצתה, ובצד של תעריף הזמינות הגיע מכרז שורק - אדלטק ומנורה זכו במכרז עם ההצעה הטובה ביותר לתעריף זמינות של 3.18 אג' לקילווואט זמינות. לא היו הרבה מתחרים במכרז, השתתפו בו גם שו"ב אנרגיה ו-OPC, אבל מה שקרה בו זה מה שצפוי לקרות גם במכרזים עתידיים - היצרנים פשוט לא מוכנים לקבל תעריפי זמינות נמוכים כמו שהרשות מציעה, הם מציעים הצעות גבוהות בהרבה ולרשות אין ברירה אלא לקבל אותן, היא יודעת שעדיף לשלם יותר מאשר שלא ייבנו תחנות בכלל.
למה תעריף הזמינות החדש שנקבע גבוה יותר ממה שנקבע בשורק?
השאלה שנשאלת עכשיו היא למה תעריף הזמינות שנקבע בשורק עומד על 3.18 אג' לקילוואט זמינות, ואילו התעריף במכרזים העתידיים יעמוד על 3.31 אג'? התשובה לכך היא שהרשות רוצה לתמרץ יצרנים נוספים, לדבריה: "התעריף באסדרת הרשות נועד לתמוך בהקמת מתקנים הנמצאים ברף העליון של היעילות ולא במתקן היעיל ביותר (הזוכה במכרז). על כן התעריף משקלל בחובו, במשקל נמוך, גם את ההצעה שהוכרזה ככשיר שני במכרז שורק". כלומר, הרשות החליטה לקבוע תעריף שיותר קרוב גם להצעה השנייה הטובה ביותר שהייתה במכרז שורק.
ואם זה לא מספיק, הרשות הציעה בונוס נוסף לתחנה הראשונה: "בנוסף, קובעת הרשות באופן חריג פרמיה של 0.5 אגורה נוספת על התעריף האמור, ליצרן הראשון שיקבל אישור תעריף וישלים סגירה פיננסית במועד עפ"י אסדרה זו, ובלבד שהתחנה שיקים נמצאת באזור צפון גוש דן". מי שצפויה להנות מהבונוס הזה היא מבטח שמיר -1.28% שתבנה את תחנת הכוח קסם באזור ראש העין, וכתוצאה מהחלטת הרשות תיהנה מתעריף זמינות של 3.81 אג' לקילוואט זמינות.
- מיטב סוגרת עשור של תביעות - ומציגה רבעון שיא
- דוח חלש לאורבניקה - המניה נפלה ב-10%; קסטרו נפלה ב-8%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
לרשות אין ברירה, המשק הישראלי חייב את תחנות הכוח האלה, האוכלוסיה גדלה ואיתה גם הביקוש לחשמל. עם זאת הרשות עדיין רוצה לשמור על כספי המסים, ובעוד היא הצליחה להביא להורדת מחירים מסוימת במחירי המכירה לרשת החשמל של היצרנים, תעריף הזמינות נותר גבוה.
- 2.טסלה 26/03/2025 19:05הגב לתגובה זוובכן ביקשתם לעשות רפורמה בחברת החשמל ותראו מה קיבלנו בהתחלה באמת הכל אטרקטיבי ומבטיח ושנה אחר שנה הרשויות הפרטיות שהן קפיטלסטיות מכוונות רווח רוצות למקסם רווחים וכך המדינה תרצה לקנות בחזרה את תחנות הכח שהכל יהיה בשליטתה. חלם
- 1.הגולש 14/02/2025 16:39הגב לתגובה זוכנראה שעש סיבה שב קומות מסוימים קיבלו כח י ממקומות אחרים שאלה היא למההכתבה אינה עונה על כך
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה
הסיפור של היום הוא הנפילה של נייס. ירידה של 18%. היא היתה אמורה לרדת על פי הארביטראז' ב-11% ומוסיפה לרדת עוד 5% - זה די נדיר שישראל מכתיבה לוול סטריט, אבל האמת שזה לא מדויק - יש כבר מסחר מוקדם בוול סטריט ונייס סופגת שם ירידות, עם פתיחת המסחר נייס נעה סביב 9% למטה. הכל התחיל בשבוע שעבר עם פרסום דוחות ותחזית חלשה לשנה כולה. נייס היתה צריכה להודיע אז מה קורה ב-2026 ומשום מה החליטה לחכות כמה ימים. זה יצר לא רק אכזבה מהדוחות, אלא משבר אמון - המשקיעים אומרים - "דיברנו לפני כמה ימים ולא אמרתם כלום וידעתם שמשהו רע עומד לקרות" .
אורבניקה אורבניקה -12.82% צנחה 12% ומשכה איתה גם את קסטרו קסטרו -10.5% שירדה ב-10.5%, אחרי פרסום תוצאות הרבעון השלישי שמציגות אומנם עלייה בהכנסות, אבל שחיקה ברווחיות כמעט בכל שכבה. חברת האופנה רושמת גידול של כ-11.5% בהכנסות לרמה של כ-242.5 מיליון שקל כשמספר הסניפים גדל ב-5 והסתכם ב-107 חנויות כמו גם גידול של 4% במכירות בחנויות זהות. אבל מתחת לפני השטח יש לחצים תפעוליים: הרווח התפעולי של אורבניקה נחתך בכ-35% לכ-18.7 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעקבות ירידה בשיעור הרווחיות הגולמית, עלייה בהוצאות האחסון, עלויות המעבר למרכז הלוגיסטי החדש ועלייה בהוצאות שכר העובדים. השחיקה הזאת הגיעה גם לרווח הנקי שהסתכם ב-8.6 מיליון שקל בלבד, כמעט חצי מהשנה שעברה.
במקביל לירידות הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.26. הסיבה היא בעיקר הירידות מעבר לים שמשפיעות על החזקות המוסדיים והצורך שלהם בגידור. על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית? שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט
הירידות התרחבו בשעות האחרונות גם לבורסות באירופה, כשהלחץ על מניות הטכנולוגיה ממשיך לחלחל מהשוק האמריקאי. מדד Stoxx600 יורד בכ-1.2%, הדאקס מאבד כ-1.1%, הפוטסי יורד כ-1.1% וה-CAC הצרפתי יורד ביותר מ-1.1%.
- הבנקים ירדו 1.5%, הביטוח עלה ב-0.9%; אלביט זינקה 7%
- חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוזים העתידיים מספרים לנו על פתיחה שלילית
בוול סטריט. אחרי ירידות חזקות יותר בשעות הפרה-מסחר הראשונות החוזים על ה-S&P יורדים כ-0.2%, החוזים על הדאו יורדים בכ-0.4%, והחוזים על הנאסד״ק נחלשים בכ-0.2%. המגמה הזאת מגיעה על רקע חששות מהביצועים של מגזר ה-AI ובייחוד דריכות לקראת תוצאות ענקית השבבים אנבידיה.
דוח חלש לאורבניקה - המניה נפלה ב-10%; קסטרו נפלה ב-8%
שיעור הרווח הגולמי ירד ל-52.9% והרווח התפעולי נשחק מ-־29 ל־18.7 מיליון שקל על רקע מלחמת "עם כלביא" מעבר למרכז לוגיסטי, גידול בהוצאות שכר והנחות מוגברות
אורבניקה, מקבוצת קסטרו הודיס, מדווחת על רבעון מאכזב והמניה נפלה ב-10% כשהיא גוררת את החברה האם - קסטרו לירידה של 8%. הכנסות הסתכמו בכ-242.5 מיליון שקל, גידול של כ־11.5% לעומת כ-217.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי מנהליה, הגידול נובע מהתרחבות מצבת החנויות והגדלת שטחי המסחר בצירוף צמיחה במכירות בחנויות זהות.
עלייה במכירות - ירידה ברווחיות
מכירות החנויות הזהות ברבעון, כלומר מכירות בחנויות שפעלו גם בתקופה המקבילה, עלו בכ-5% והסתכמו בכ-211.7 מיליון ש"ח לעומת כ-201.6 מיליון ש"ח ברבעון השלישי אשתקד. בכך מציגה החברה צמיחה גם ברשת הקיימת, ולא רק מתוספת חנויות חדשות. עם זאת, במקביל לצמיחה במחזור נרשם לחץ על המרווחים. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-128.4 מיליון שקל, אך שיעור הרווח הגולמי מהמכירות ירד ל-52.9% לעומת 56.6% ברבעון המקביל. לטענת החברה, הירידה נובעת משינוי בתמהיל המכירות, עלייה בהוצאות אחסון, עלויות מעבר למרכז לוגיסטי חדש והרחבת היקף ההנחות ללקוחות, כאשר חלק מההשפעה קוזז על ידי ירידה בעלויות הובלה ושילוח והשפעת שערי מטבע. מדובר בשחיקה גדולה של הרווחיות והתגובה לא איחרה - המניה קרסה בשוק.
החולשה מחלחלת לרווחיות התפעולית - הרווח התפעולי ברבעון השלישי ירד ל-18.7 מיליון שקל שהם כ-7.7% מההכנסות, לעומת כ-29 מיליון ש”ח וכ־13.4% מההכנסות ברבעון המקביל. מעבר לשחיקה ברווח הגולמי, החברה גדלה בהוצאות שכר, בין היתר בשל העלאת שכר המינימום והכשרת עובדים לחנויות חדשות. בשורה התחתונה, החברה הרוויחה ברבעון השלישי 8.6 מיליון שקל בלבד, לעומת 16.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. על פי הדוחות, מבצע “עם כלביא”, שנמשך 12 ימים ביוני, והוביל לסגירת מרבית החנויות הפיזיות בהתאם להנחיות פיקוד העורף, גרע מהכנסות החברה כ־34 מיליון שקל ואומדן אובדן הרווח התפעולי הפוטנציאלי עומד על כ-15 מיליון. עם זאת, השחיקה ברווחיות ברבעון השלישי נובעת גם מגורמים פנימיים שוטפים כמו הוצאות תפעוליות ושיעור הנחה גבוה יותר, ולא רק מאירוע ביטחוני חד פעמי.
מאזן חזק, התרחבות ומרכז לוגיסטי חדש
לצד הירידה ברווחיות, הנתונים הפיננסיים מצביעים על בסיס נזילות חזק. תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון השלישי הסתכם בכ-34.5 מיליון שקל, לאחר שברבעון המקביל נרשם תזרים שלילי מפעילות שוטפת בסך 5.3 מיליון. ליום פרסום הדוח מחזיקה החברה ביתרות מזומנים ושווי מזומנים של כ-250 מיליון שקל.
- אורבניקה: ירידה במכירות וחיתוך ברווח הנקי בעקבות מבצע 'עם כלביא'
- הקיץ של הקמעונאיות - האם הכסף יישאר בארץ או ימריא לחו"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אורבניקה מפעילה כיום 105 חנויות בפריסה ארצית, בשטח מסחר כולל של כ־62,471 מ”ר, מתוכן 35 חנויות של אורבניקה ו־70 חנויות של הודיס, לצד אתרי סחר מקוון לשני המותגים. בשנת 2026 צופה החברה פתיחה של 5 חנויות חדשות של אורבניקה, שתיים מהן חנויות גדולות ושלוש חנויות בפורמט “אורבניקה סטיישן”, וכן פתיחה או הסבה של 5 חנויות חדשות של הודיס.
