איך תעריף הזמינות הגיע ל-3.31 אג' כשהרשות הציעה 1.5 אג'?
רשות החשמל פרסמה את תוצאות השימוע שנועד לקבוע את תעריף הזמינות בתחנות הקונבנציונליות, במסגרתו התעריף נקבע על 3.31 אג' לקילוואט זמין - יותר מפי 2 מהתעריף הראשוני בגובה 1.5 אג' אותו רצתה הרשות לקבוע וגבוה אפילו מהתעריף שנקבע במכרז של תחנת שורק
רשות החשמל טלטלה את השוק לפני כמה חודשים. היא באה ליצרניות החשמל בתחנות הקונבנציונליות, בין היתר משק אנרגיה 3.31% (שמחזיקה בדליה) ו-שוב אנרגיה 0.08% , ואמרה להן "אתן מרוויחות יותר מדי". הרשות רצתה לגעת בשתי הרגליים של היצרניות, גם תעריף החשמל שנמכר לרשת וגם תעריף הזמינות. המניות של משק ושו"ב נפלו אבל בהמשך עלו, משק כבר החזירה את כל הירידה ואפילו עלתה מעל השער בו הייתה ושו"ב אנרגיה החזירה חלק מהירידה. הרשות מצדה לא השיגה את מה שהיא רצתה במלואו, הפיקוח על מחירי המכירה לרשת יהיה נמוך יותר ממה שהיא רצתה, ובצד של תעריף הזמינות מכרז שורק גרם לה להבין שהיא בעמדת נחיתות.
תעריף הזמינות - הרשות רצתה לשלם 1.5 אגורות לקילוואט זמינות, איך היא הגיעה ל-3.31 אגורות?
רשות החשמל פרסמה לאחרונה שתעריף הזמינות החדש שנקבע ל-3 התחנות הבאות, שיקבלו אישור תעריף ויציגו סגירה פיננסית עד אמצע 2025, בהספק של מעל 630 מגה-וואט יעמוד על 3.31 אגורות לקילוואט זמינות.
תעריף הזמינות הוא מרכיב קריטי בהכנסה של תחנת חשמל שגם משפיע מאוד על היכולת לסגור מימון לתחנה. מדובר בתשלום שהמדינה משלמת לתחנה על עצם ההפעלה של התחנה, גם אם התחנה לא מפיקה חשמל. הסיבה היא שלהפעיל תחנה גם ללא הפקת חשמל היא תהליך יקר וארוך, המדינה רוצה שתחנות חשמל יישארו זמינות למקרים שיצטרכו אותם, כמו קפיצות לא צפויות בביקושים, אז היא משלמת לתחנות ש"ישאירו את האור דולק", ישאירו את התחנה רצה ומאוישת לשעת קריאה. מדובר כאמור ברכיב חשוב בהכנסות של תחנות הכוח כאשר המשמעות של כל אגורה מסתכמת בעשרות ואפילו מאות מיליוני שקלים בשנה.
רשות החשמל סתרה את עצמה. היא מצד אחד אמרה ליצרניות שהיא מורידה את תעריף הזמינות ושהחברות ירוויחו מהמחירים במכירה לרשת, אבל מצד שני אמרה שהמחירים שם גבוהים מדי ושצריך להוריד אותם.
אז הרשות לא תפקח על המחירים ברשת בצורה אגרסיבית כמו שהיא רצתה, ובצד של תעריף הזמינות הגיע מכרז שורק - אדלטק ומנורה זכו במכרז עם ההצעה הטובה ביותר לתעריף זמינות של 3.18 אג' לקילווואט זמינות. לא היו הרבה מתחרים במכרז, השתתפו בו גם שו"ב אנרגיה ו-OPC, אבל מה שקרה בו זה מה שצפוי לקרות גם במכרזים עתידיים - היצרנים פשוט לא מוכנים לקבל תעריפי זמינות נמוכים כמו שהרשות מציעה, הם מציעים הצעות גבוהות בהרבה ולרשות אין ברירה אלא לקבל אותן, היא יודעת שעדיף לשלם יותר מאשר שלא ייבנו תחנות בכלל.
למה תעריף הזמינות החדש שנקבע גבוה יותר ממה שנקבע בשורק?
השאלה שנשאלת עכשיו היא למה תעריף הזמינות שנקבע בשורק עומד על 3.18 אג' לקילוואט זמינות, ואילו התעריף במכרזים העתידיים יעמוד על 3.31 אג'? התשובה לכך היא שהרשות רוצה לתמרץ יצרנים נוספים, לדבריה: "התעריף באסדרת הרשות נועד לתמוך בהקמת מתקנים הנמצאים ברף העליון של היעילות ולא במתקן היעיל ביותר (הזוכה במכרז). על כן התעריף משקלל בחובו, במשקל נמוך, גם את ההצעה שהוכרזה ככשיר שני במכרז שורק". כלומר, הרשות החליטה לקבוע תעריף שיותר קרוב גם להצעה השנייה הטובה ביותר שהייתה במכרז שורק.
ואם זה לא מספיק, הרשות הציעה בונוס נוסף לתחנה הראשונה: "בנוסף, קובעת הרשות באופן חריג פרמיה של 0.5 אגורה נוספת על התעריף האמור, ליצרן הראשון שיקבל אישור תעריף וישלים סגירה פיננסית במועד עפ"י אסדרה זו, ובלבד שהתחנה שיקים נמצאת באזור צפון גוש דן". מי שצפויה להנות מהבונוס הזה היא מבטח שמיר 1.98% שתבנה את תחנת הכוח קסם באזור ראש העין, וכתוצאה מהחלטת הרשות תיהנה מתעריף זמינות של 3.81 אג' לקילוואט זמינות.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
לרשות אין ברירה, המשק הישראלי חייב את תחנות הכוח האלה, האוכלוסיה גדלה ואיתה גם הביקוש לחשמל. עם זאת הרשות עדיין רוצה לשמור על כספי המסים, ובעוד היא הצליחה להביא להורדת מחירים מסוימת במחירי המכירה לרשת החשמל של היצרנים, תעריף הזמינות נותר גבוה.
- 2.טסלה 26/03/2025 19:05הגב לתגובה זוובכן ביקשתם לעשות רפורמה בחברת החשמל ותראו מה קיבלנו בהתחלה באמת הכל אטרקטיבי ומבטיח ושנה אחר שנה הרשויות הפרטיות שהן קפיטלסטיות מכוונות רווח רוצות למקסם רווחים וכך המדינה תרצה לקנות בחזרה את תחנות הכח שהכל יהיה בשליטתה. חלם
- 1.הגולש 14/02/2025 16:39הגב לתגובה זוכנראה שעש סיבה שב קומות מסוימים קיבלו כח י ממקומות אחרים שאלה היא למההכתבה אינה עונה על כך

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').