תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

איך תעריף הזמינות הגיע ל-3.31 אג' כשהרשות הציעה 1.5 אג'?

רשות החשמל פרסמה את תוצאות השימוע שנועד לקבוע את תעריף הזמינות בתחנות הקונבנציונליות, במסגרתו התעריף נקבע על 3.31 אג' לקילוואט זמין - יותר מפי 2 מהתעריף הראשוני בגובה 1.5 אג' אותו רצתה הרשות לקבוע וגבוה אפילו מהתעריף שנקבע במכרז של תחנת שורק

רוי שיינמן | (2)

רשות החשמל טלטלה את השוק לפני כמה חודשים. היא באה ליצרניות החשמל בתחנות הקונבנציונליות, בין היתר משק אנרגיה 1.26%   (שמחזיקה בדליה) ו-שוב אנרגיה 2.05%  , ואמרה להן "אתן מרוויחות יותר מדי". הרשות רצתה לגעת בשתי הרגליים של היצרניות, גם תעריף החשמל שנמכר לרשת וגם תעריף הזמינות. המניות של משק ושו"ב נפלו אבל בהמשך עלו, משק כבר החזירה את כל הירידה ואפילו עלתה מעל השער בו הייתה ושו"ב אנרגיה החזירה חלק מהירידה. הרשות מצדה לא השיגה את מה שהיא רצתה במלואו, הפיקוח על מחירי המכירה לרשת יהיה נמוך יותר ממה שהיא רצתה, ובצד של תעריף הזמינות מכרז שורק גרם לה להבין שהיא בעמדת נחיתות.


תעריף הזמינות - הרשות רצתה לשלם 1.5 אגורות לקילוואט זמינות, איך היא הגיעה ל-3.31 אגורות?

רשות החשמל פרסמה לאחרונה שתעריף הזמינות החדש שנקבע ל-3 התחנות הבאות, שיקבלו אישור תעריף ויציגו סגירה פיננסית עד אמצע 2025, בהספק של מעל 630 מגה-וואט יעמוד על 3.31 אגורות לקילוואט זמינות.


תעריף הזמינות הוא מרכיב קריטי בהכנסה של תחנת חשמל שגם משפיע מאוד על היכולת לסגור מימון לתחנה. מדובר בתשלום שהמדינה משלמת לתחנה על עצם ההפעלה של התחנה, גם אם התחנה לא מפיקה חשמל. הסיבה היא שלהפעיל תחנה גם ללא הפקת חשמל היא תהליך יקר וארוך, המדינה רוצה שתחנות חשמל יישארו זמינות למקרים שיצטרכו אותם, כמו קפיצות לא צפויות בביקושים, אז היא משלמת לתחנות ש"ישאירו את האור דולק", ישאירו את התחנה רצה ומאוישת לשעת קריאה. מדובר כאמור ברכיב חשוב בהכנסות של תחנות הכוח כאשר המשמעות של כל אגורה מסתכמת בעשרות ואפילו מאות מיליוני שקלים בשנה.


רשות החשמל סתרה את עצמה. היא מצד אחד אמרה ליצרניות שהיא מורידה את תעריף הזמינות ושהחברות ירוויחו מהמחירים במכירה לרשת, אבל מצד שני אמרה שהמחירים שם גבוהים מדי ושצריך להוריד אותם.


אז הרשות לא תפקח על המחירים ברשת בצורה אגרסיבית כמו שהיא רצתה, ובצד של תעריף הזמינות הגיע מכרז שורק - אדלטק ומנורה זכו במכרז עם ההצעה הטובה ביותר לתעריף זמינות של 3.18 אג' לקילווואט זמינות. לא היו הרבה מתחרים במכרז, השתתפו בו גם שו"ב אנרגיה ו-OPC, אבל מה שקרה בו זה מה שצפוי לקרות גם במכרזים עתידיים - היצרנים פשוט לא מוכנים לקבל תעריפי זמינות נמוכים כמו שהרשות מציעה, הם מציעים הצעות גבוהות בהרבה ולרשות אין ברירה אלא לקבל אותן, היא יודעת שעדיף לשלם יותר מאשר שלא ייבנו תחנות בכלל.


למה תעריף הזמינות החדש שנקבע גבוה יותר ממה שנקבע בשורק?

השאלה שנשאלת עכשיו היא למה תעריף הזמינות שנקבע בשורק עומד על 3.18 אג' לקילוואט זמינות, ואילו התעריף במכרזים העתידיים יעמוד על 3.31 אג'? התשובה לכך היא שהרשות רוצה לתמרץ יצרנים נוספים, לדבריה: "התעריף באסדרת הרשות נועד לתמוך בהקמת מתקנים הנמצאים ברף העליון של היעילות ולא במתקן היעיל ביותר (הזוכה במכרז). על כן התעריף משקלל בחובו, במשקל נמוך, גם את ההצעה שהוכרזה ככשיר שני במכרז שורק". כלומר, הרשות החליטה לקבוע תעריף שיותר קרוב גם להצעה השנייה הטובה ביותר שהייתה במכרז שורק.


ואם זה לא מספיק, הרשות הציעה בונוס נוסף לתחנה הראשונה: "בנוסף, קובעת הרשות באופן חריג פרמיה של 0.5 אגורה נוספת על התעריף האמור, ליצרן הראשון שיקבל אישור תעריף וישלים סגירה פיננסית במועד עפ"י אסדרה זו, ובלבד שהתחנה שיקים נמצאת באזור צפון גוש דן". מי שצפויה להנות מהבונוס הזה היא מבטח שמיר 0%   שתבנה את תחנת הכוח קסם באזור ראש העין, וכתוצאה מהחלטת הרשות תיהנה מתעריף זמינות של 3.81 אג' לקילוואט זמינות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


לרשות אין ברירה, המשק הישראלי חייב את תחנות הכוח האלה, האוכלוסיה גדלה ואיתה גם הביקוש לחשמל. עם זאת הרשות עדיין רוצה לשמור על כספי המסים, ובעוד היא הצליחה להביא להורדת מחירים מסוימת במחירי המכירה לרשת החשמל של היצרנים, תעריף הזמינות נותר גבוה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    טסלה 26/03/2025 19:05
    הגב לתגובה זו
    ובכן ביקשתם לעשות רפורמה בחברת החשמל ותראו מה קיבלנו בהתחלה באמת הכל אטרקטיבי ומבטיח ושנה אחר שנה הרשויות הפרטיות שהן קפיטלסטיות מכוונות רווח רוצות למקסם רווחים וכך המדינה תרצה לקנות בחזרה את תחנות הכח שהכל יהיה בשליטתה. חלם
  • 1.
    הגולש 14/02/2025 16:39
    הגב לתגובה זו
    כנראה שעש סיבה שב קומות מסוימים קיבלו כח י ממקומות אחרים שאלה היא למההכתבה אינה עונה על כך
רמי לוי
צילום: תמר מצפי
ראש בראש

לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח

רמי לוי עולה, שופרסל יורדת - במכירות וגם בבורסה; הנה הסיבה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי שופרסל

חודשיים וחצי עברו מאז השיחה הקודמת שלנו עם רמי לוי. היא נסחרה אז ב-300 שקלים למניה, ונראה היה שהיא במחיר אטרקטיבי וציינו זאת. היום היא ב-339 שקל - תשואה של 13%. זה היה ראיון על האיש ועל החברה, לקראת חגיגות ה-70 של רמי לוי המייסד שהתחיל בקמעונאות, אבל מסתבר שיש לו הון גדול יותר דרך ההחזקה ברמי לוי נדל"ן שאוטוטו תונפק בבורסה (רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל). 

נזכרנו בראיון הזה  בהמשך לדוחות הכספיים שפרסם רמי לוי לחברת הקמעונאות. זה אמור להיות יום חג נוסף לרמי לוי - הוא פרסם דוחות שהיו טובים והמניה עלתה ב-3.5%. היום גם שופרסל של האחים אמיר פרסמה תוצאות - הדוחות חלשים והמניה איבדה 7.5%. אצל שופרסל מאבדים נתח שוק, אצל רמי לוי גדלים בנתח השוק. 

לראיון הקודם (הקליקו וכנסו):



המכירות הקמעונאיות של רשת רמי לוי עלו מ‑1.73 מיליארד שקל ל‑1.81 מיליארד שקל, ובחישוב כולל עם פעילות גודפארם מ‑1.85 מיליארד שקל ל‑1.95 מיליארד שקל. לעומת זאת, שופרסל דיווחה על ירידה במכירות: מ‑4.07 מיליארד שקל ל‑3.69 מיליארד שקל. ירידה כ‑9.3%, בעוד רמי לוי צומחת ב‑5.4%. זה אומר שהסיבה היא לא רק ירידות במכירות בשוק כולו, אלא בעיקר צרכנים שחוזרים להשוות מחירים (אחרי שבמלחמה לא היה להם את הקשב לבדוק ולהשוות וכנראה לגלות ששופרסל יקרה לעומת רמי לוי. אלו חדשות רעות לשופרסל וכמובן טובות לרמי לוי.

השוק הבין שרמי לוי מנצח את שופרסל והמניה עלתה ב-3.5% בשעה ששופרסל ירדה ב-7.5%.  זה חריג מאוד ששתי חברות באותו השוק, המקום הראשון והשני בשוק מתנהגות שונה, זה מעיד על DNA שונה מאוד בעסקים, אלו לא חברות דומות, למרות שהן פועלות באותו השוק. השוני נובע מהאסטרטגיה. רמי לוי - דיסקאונט-דיסקאונט-דיסקאונט. שופרסל פחות מתייחסת למחיר ויותר לכוח, פריסה, עומק של מוצרים. כנראה שיוקר המחייה שהולך ועולה גורם לצרכני שופרסל לעזוב לרמי לוי. 

אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."