תחנת כוח חשמל אנרגיה
צילום: Istock

אדלטק ומנורה יקימו את תחנת הכוח הגדולה בישראל בשווי של מיליארדי שקלים

התחנה שתוקם באזור שורק תספק כ-40% מהגידול בייצור החשמל הפרטי עד 2030; התחנה תחל לפעול ב-2029 ותועבר לידי המדינה כעבור 25 שנה

אדיר בן עמי | (4)

בתום הליך תחרותי שנמשך כשלושה חודשים, הוכרזה הערב זוכה במכרז להקמת תחנת הכוח החדשה בשורק. קבוצת אדלטק ומנורה, שהגישה את ההצעה שזכתה לניקוד הגבוה ביותר, תממן, תקים ותתפעל את תחנת הכוח הקונבנציונלית למשך 25 שנה, שבסיומן תועבר התחנה לידי המדינה.

תחנת הכוח החדשה, שתוקם בסמוך למתקני ההתפלה שורק א' ו-ב', תהיה בעלת יחידת ייצור החשמל בגז טבעי הגדולה בישראל. המתקן, שצפוי להתחיל לפעול ב-2029, יפעל בטכנולוגיית מחזור משולב מתקדמת ויספק כ-40% מהגידול הצפוי בייצור החשמל הפרטי עד 2030.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, הדגיש את חשיבות הפרויקט: "תחנות הכוח הקיימות כיום לא יספיקו על-מנת לעמוד בגידול הצפוי בביקוש לחשמל בשנים הקרובות, הנובע מהגידול הדמוגרפי ומהשינויים הטכנולוגיים המתרחשים. התחנה החדשה בשורק תספק למעלה מ-30% מגידול ייצור החשמל הכולל הדרוש למשק עד 2030".

יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, התייחס להיבט התחרותי: "התחנה החדשה תפעל בהתאם לכללי השוק הרוחביים שקבעה רשות החשמל, החלים על יתר התחנות הקונבנציונאליות. היא תרחיב את התחרות במשק החשמל וגם את אמינות האספקה באמצעות ייצור אנרגיה ירוקה ונקיה".

מנכ"ל נגה, שאול גולדשטיין, הוסיף: "תחנת הכוח בשורק מהווה אבן דרך משמעותית במשק האנרגיה הישראלי. הקמת התחנה תספק ביטחון אנרגטי לגוש דן ולמדינת ישראל כולה, ותהיה חלק משמעותי במענה לביקושי החשמל הגוברים בשנים הבאות".

ניב סבר, משנה למנכ"ל קבוצת אדלטק, מסר: ״אנו מודים על האמון והבחירה. יחד עם שותפתנו קבוצת מנורה מבטחים, אנחנו ערוכים לאתגר וניישם בפרויקט את הסטנדרטים הגבוהים ביותר. נמשיך לפעול למען פיתוחו היעיל, המתקדם והתחרותי של משק החשמל בישראל".

המכרז, שקודם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2020, נוהל בשיטת PPP על ידי ועדה בין-משרדית בראשות סגנית בכירה לחשב הכללי, אושרת דוד דקר, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, רשות החשמל, משרד האנרגיה והחברה הממשלתית ענבל. הפרויקט נחשב לאחד המשמעותיים ביותר בתחום האנרגיה בישראל בשנים האחרונות.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מוישי זוכמיר 19/12/2024 17:13
    הגב לתגובה זו
    ב"ה. מאחל להם הצלחה. אבל מחיר נמוך מאד. גוזר גולמי נמוך מאד. (על פי הפרסום)
  • 3.
    א 19/12/2024 16:34
    הגב לתגובה זו
    אני לא שייך לשוק החשמל אבל לפי הבנתי הפרטת מקטע הייצור עלתה לאזרח הישראלי הרבה כסף.לא נראה לי שהופקו לקחים כלשהם שכן גם כעת בונים תחנות פרטיות.
  • 2.
    dw 19/12/2024 13:42
    הגב לתגובה זו
    יהיה מעניין לראות מי יהיה ספק הגז - תמר או לוייתן, ואולי יקנו משניהם?
  • 1.
    חב' הביטוח הדבר הגדול הבא (ל"ת)
    תומר 18/12/2024 23:52
    הגב לתגובה זו
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום